בית הספר לתקשורת, יצירה וביקורת את שאהבה נפשי – עיון בפרשנות הקבלית לשיר השירים מבחן בית קורס: את שאהבה נפשי- עיון בפרשנות הקבלית לשיר השירים תאריך: 10.7.2011, סמסטר ב' תשע"א חלק א':
1.      שיר השירים זכה לפרשנויות רבות ומגוונות בתקופות שונות בהיסטוריה, אמנה חלק מכיווני הפרשנות לשיר השירים, ביניהם: ספרות חז"ל, פרשנות יהודית מימי הביניים, פרשנות נוצרית, פרשנות פילוסופית יהודית ופרשנות בקבלה.
פרשנות חז"ל- המגמה העיקרית של פרשני חז"ל הייתה התייחסות אל שיר השירים כאל אלגוריה. חז"ל הוציאו את שיר השירים מהקשרו, הם נתנו מפתח להבנת הפרשנות: המלך שלמה- הוא המלך שלמה, המלך- האל במרומים, הדוד- כינוי נוסף לאל, הרעייה- עם ישראל בדימוי הנשי, כנסת ישראל- כינוי נוסף לעם ישראל.
חז"ל משתמשים בשיר כדי ליצור תחנות היסטוריות יהודיות, כך לדוגמא:
"ישקני מנשיקות פיהו"- בפרשנותם הם שאלו היכן? והשיבו על כך: בים סוף, כלומר ביציאת מצרים. דוגמא נוספת: "לסוסתי ברכבי פרעה"- חז"ל שואלים בפרשנותם מתי? ומשיבים על כך: במתן תורה. פרשנות חז"ל מנסה לספר את סיפור האהבה שבין האל והעם דרך תחנות היסטוריות אותם הם מציינים בפרשנותם לשיר השירים. חז"ל שמים דגש בעיקר על היחסים בין האל והעם, הם מתייחסים לשיר השירים כמסמך המנציח את אהבתם. חז"ל סברו כי הרובד המילולי הוא החשוב ביותר והוא טומן בתוכו לקח לקורא. בקרב פרשני חז"ל נתגלע ויכוח סביב קדושתו של שיר השירים והכנסתו לתנ"ך. כפתרון לוויכוח זה נעשה שימוש באמרתו של רבי עקיבא:
"כל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קודשים" (אסולין, 2006).  הפרשנות היהודית בימי הביניים- הפרשנים בימה"ב התייחסו אל שיר השירים כאל שיר בעל משמעות אלגורית, פירשו את השיר ברובד –