מבוא:
בחיבור זה  אבקש לבדוק את הסיפור הנבואי בספר מלכים א', פרק י"ג ומשמעותו של סיפור זה וכן את דמותם של הנביא ואיש האלוהים, המשמשים כדמויות מפתח לצורך בדיקה זו . בתחילה יש להתייחס למס' עובדות  לגבי מהות הספר, מיקום הסיפור בספר זה, היכולות להשפיע  על ניתוח הסיפור. ובכן, מגמת ספר מלכים היא דתית, דידקטית וכוונתו של הספר ללמד על שלטון השם וההיסטוריה של עם ישראל.  פרק י"ג הנו סיפור נבואי' בעל מסר מסוים הנכנס לתוך ספר מלכים, בעל ספר מלכים שיבץ את הסיפור הנבואי במרקם של ההיסטוריוגרפיה המשנה תורתית שלו, למרות העובדה כי פרק זה אינו מהווה כרוניקה ובפתאומיות הופך הוא לנרטיב.
הכלים בהם משתמש המחבר בפרק הם שונים מיתר הפרקים בספר – במרכז הסיפור עומד נביא המבקר את מעשה ירבעם, אך עקרו לומר כי באשר הנביא אומר מתקיים. איש האלוהים נמצא במרכז הבמה, הנביא משמש כעזר בזמן היותו משנה תפקידים והמלך הוא החוטא.
על פניו נראה כי הסיפור הוא סיפור ביקורת על מעשה ירבעם, המסתיים בכך שדברי הנביא מתקיימים, אך הסיפור בפרק י"ג מעלה שאלות רבות ובעיות ברמות שונות – אתיות, דתיות, ספרותיות.
בחיבור זה אעמוד על אותם קשיים העולים מתוך הסיפור, אנתח אותם ואנסה למצוא להם פתרון בעזרת פרשנויות שונות לפרק. נקודת המוצא היא שרוב החוקרים והפרשנים אשר ניתחו פרק זה, נטו לטפל בפרק כסיפור נבואי בעל קונספט דרמתי, המורכב ממספר סצנות שונות (החלוקה לסצנות שנויה במחלוקת בין המפרשים) והסקת מסקנות תוך השוואה בניהם ובין סיפורים בעלי אופי דומה.