מבוא
מטרת העבודה:
·      חקירת ארגון במשבר.
·      גורמי המשבר במערך הכבאות בישראל.
·      תיאור התהליך אשר בעקבותו הגיע מערך כיבוי האש בישראל לקריסה טוטאלית .
תקופה:
·       
1 988-2010   רקע:
קבוצת הכבאים הראשונה בישראל הוקמה בזיכרון יעקב ב-1897, לפי בקשתו ומימונו של הברון רוטשילד. הסיבה עיקרית לארגון הקבוצה הייתה מספר דליקות ביקבי הברון אשר בזיכרון יעקב ובראשון לציון. הקבוצה שקמה מנתה 32 מתנדבים מצעירי המושבה. את ציוד הכיבוי הביא הברון מפריז והוא כלל משאבות, צינורות, סולמות, גרזנים וכן מדים מפוארים עם כובעי נחושת מבריקים וחגורות עור, כפי שנהוג היה בערים הגדולות באירופה. בעקבות שיטפון גדול אשר פקד שכונה בתל אביב בשנת 19
5 הוקם גדוד הכבאים של תל אביב, שהיה לגדוד הכבאים הראשון ביישוב. לגדוד גויסו 73 מתנדבים. תחנת הכיבוי של הגדוד הוקמה בצריף בסמוך לתחנת המשטרה העירונית. בנוסף רכשה העירייה ציוד חיוני מגוון לביצוע משימות כיבוי והצלה. משנת הקמת הגדוד התל אביבי ועד לרגע הכרזת העצמאות, הוקמו כ-14 גדודי כבאים מתנדבים בערים נוספות בישראל. בשנת
1 959 נחקק חוק שירותי הכבאות המסדיר את מבנה ופעולת שירותי הכבאות במדינה. החוק נכנס לתוקף ב–1 לאפריל 1960 ועל פיו פועלות כיום כל רשויות הכבאות במדינה. עם הפעלת החוק הופסקה למעשה הפעלת שירותי הכבאות על ידי מתנדבים, ומאז פועלים הכבאים כעובדי מדינה בשכר.
נכון להיום, ארגון שירותי הכבאות וההצלה בישראל מורכב מ-24 רשויות כיבוי. בתחומים אשר אינם קשורים למקצוע הכבאות והצלה או לכבאים, רשות הכיבוי היא חלק מהרשות המקומית אליה היא שייכת, וכפופה אליה. בכל רשות כבאות עומד מפקד שרות אשר כפופים לו סגן המפקד, קציני המטה שהינם עובדי יום (הדרכה, מבצעים, מניעת דליקות, חומרים מסוכנים, לוגיסטיקה, חקירת דליקות, רכב וכו') ובמשמרות – מפקדי משמרות וסגניהם, קציני חומרים מסוכנים משמרתיים, מפקדי הצוותים וכבאיי התחנה. במקצוע הכבאות והצלה, מרכזת את פעילות כל רשויות הכיבוי "נציבות כבאות והצלה". עיקר פעילות הנציבות מתרכז בהכוונה ופיקוח על פעולות רשויות הכיבוי, וכן על ניהול הפעולות המשותפות בין רשויות הכבאות השונות. בנוסף נמצא תחת סמכותה הישירה של הנציבות בית הספר הארצי לכבאות ולהצלה, אשר מכשיר כבאים בכל הדרגות לפעילות ברשויות הכיבוי. תחת אחריותה של הנציבות נמצאים גם מגוון עניינים מנהליים כגון:
תקצוב, גיוס כח אדם, קביעת סדרי עבודה, ובחינת שינויים ארגוניים. בראש הנציבות עומד נציב כבאות והצלה והוא בדרגת רב טפסר. נכון להיום העומד בראש הנציבות הוא רב טפסר שמעון רומח, נציב כבאות והצלה ומפקח כבאות ראשי. בשנת
2 008 החל מהלך להפיכת שירותי הכבאות מ-24 רשויות כיבוי, לרשות ארצית המחולקת למחוזות ומרחבים על פי תוכנית שמוביל נציב כבאות והצלה יחד עם משרד הפנים. שתי הצעות חוק לרפורמה במערך הכבאות הוגשו במקביל. האחת על ידי חבר הכנסת דוד אזולאי והשנייה על ידי משרד הפנים. שתי ההצעות אינן דומות במהותן ונמצאות במצב ראשוני. ועדות שמונו על ידי נציב כבאות והצלה ומורכבות מבכירי הכבאים בישראל יחד עם נציגות העובדים החלו לדון בגיבוש מבנה ארגוני חדש, אך הפערים הקיימים יחד עם אי יציבות שלטונית והתנגדות משרד האוצר לתנאים שונים, מעכבים את התהליך.
מאז
1 988 קיימת תוכנית מגירה לרפורמה במערך הכבאות הארצית, אך עד היום לא ייושמה התוכנית, אף שהרעיון להוצאתה לפועל עלה לדיון ציבורי מספר פעמים (בעיקר לאחר השריפות בכרמל ב-1998
וב-2010). היערכות שירותי הכבאות נבחנה בכמה ועדות חקירה (ועידת לפידות מ-1995, וועידת גינוסר מ-1998). נוסף לכך קיימת בעיית תקצוב והוצעה רפורמה אשר במסגרתה שירותי הכבאות במתכונתם הנוכחית יבוטלו ויועברו מאחריות איגוד ערים ומהמערך המוניציפאלי למערך ארצי.
הוצעה הקמה של נציבות ראשית לכבאות והצלה והחלפת 24 איגודי הערים לכבאות והצלה בששה מחוזות (בדומה למצב בשב"ס ובמשטרת ישראל). על פי תוכניות אלו שירותי הכבאות וההצלה היו אמורים להיות מוכפפים למשרד לביטחון הפנים.
בעקבות אסון הכרמל, נחשף מערך הכבאות בחולשתו ואי כשירותו. ראש הממשלה הכריז עוד בעת השריפה כי יוקצב תקציב נפרד למערך הכבאות ומבנהו הארגוני ישונה כליל- הורה למזכירו הצבאי להגות תוכנית יחד עם צה"ל, במסגרתה תוקם בחיל האוויר "טייסת כיבוי" ובה 4
מטוסים משוכללים. נחשף כי כבר כשנה לפני האסון התריעו הכבאים בגין קריסה.