נושא תגמולי מנהלים בחברות הציבוריות זוכה לתשומת לב מתמדת ועולה בדיונים ציבוריים חדשות לבקרים.
הפרטים על נהלי התגמול בחברות מופיעים כדבר שבשגרה בעיתונות העסקית ומושכים תשומת לב ניכרת של האיגודים המקצועיים, פוליטיקאים וציבור המשקיעים.
ביקורת רבה נמתחת לעיתים בדבר אופן אישור התגמול במוסדות החברה ושקיפות תהליכי האישור, השפעתם על מצב עסקי החברה והתנהלותה ושיקול הדעת שהופעל באשר ליעילות והוגנות הסדרי התגמול. בשנים האחרונות נושא זה עמד במרכזו של דיון ציבורי במדינת ישראל בפרט בהקשר לתוכניות תגמול שאושרו בבנק הפועלים, בבנק דיסקונט ובחברת בזק. דבר שהביא לתיקון תקנות ניירות הערך במטרה להרחיב את הדיווח על תגמול בכירים בחברות ציבוריות. תיקון תשס"ח (מס'
3 ) מחייב את החברות לגלות פרטים על מנגנון התגמול ועל עסקאות התגמול עצמן, כולל פירוט של מרכיבי התגמול השונים. כמו כן נדרשת החברה להתייחס לשאלה אם התגמול מבוסס על ביצועיה או על עמידה ביעדים, והאם נקבעו מנגנונים לבחינת עניין זה.
מבחינה עניינית תגמול מנהלים, בדרגים גבוהים ובדרגי הביניים , מהווה נושא חשוב ומורכב כאחד. תגמול נכון חייב להיות אפקטיבי מבחינת מעניק התגמול, כלומר קשור לתוצאות שנתקבלו ולביצועי המנהלים, כאשר הסיסמא “You get what you pay for” נמצאה לפיכך ישימה גם בעניין זה (בר-יוסף וטלמור, 1998).
בראיון לגבלובס ג'ואל שטרן מתבטא בחריפות:" גורלה של חברה, קם ונופל על אופן התגמול, ועל הקשר בין התגמול לצמיחה ולרווחיותה" (גלובס, 2006) .
מחד, שיטת תגמול המבוססת בעיקר על גודל (שכר קבוע גבוה) גוררת תוצאות בלתי רצויות בכך שהמנהלים נמנעים מכל סיכון,  אך מאידך, שיטת תגמול המותנית בצמיחת החברה בלבד מביאה את המנהלים להמר ולקחת סיכונים מופרזים, מה שקורה לעיתים בחברות היי-טק רבות.
לפיכך, על מנת להתגבר על בעיית הסוכנות ישנה חשיבות רבה לבניית מערך תגמול נכון ואפקטיבי שיהיה תלוי ביצועים ובה בעת ימנע מן המנהלים לקחת סיכון בלתי סביר.
כדי ליישם עקרונות אלו בפועל, על מערך התגמול לכרוך בו בעת שני מרכיבים הדרושים להגברת הזיקה בין המנהלים והארגון תחת ניהולם:א. מדדי ביצוע ראויים,  ב. מרכיבי תגמול שונים.
בעשור האחרון מסתמנת בבירור הנטייה העולמית להעדיף מדדי ביצוע כלכליים על פני המדדים החשבונאיים המסורתיים (ROE, ROA, EPS וכד') בהקשר של תגמול בכירים. לפיכך, באמצעות מחקר אמפירי מתיימרת עבודה זו לענות על השאלה האם קיים קשר בין ביצועי החברות הנמדדים באמצעות מדדי הביצוע הכלכליים EVA ו- MVA לבין רכיבי תגמולי המנהלים בחברות ציבוריות בישראל?
המתודולוגיה בעבודה מבוססת על שני מחקרים דומים שנעשו בעבר בתחום זה: Sheikholeslami (2001), ו- Baum, Sarver and Strickland(2004).
המחקר האמפירי כולל משפטים6
חברות נסחרות בישראל מענפי מסחר מגוונים תוך הפעלת קשרים סטטיסטיים מורכבים וניתוח מעמיק של התוצאות.
העבודה מאורגנת כלהלן: פרק 2 מרחיב  תיאורטית על המדדים הכלכליים EVA ו-MVA  ותרומתם למדידת ביצועי החברה, פרק 3 מביא סקירה ספרותית על פיה נבנו השערות המחקר. בפרק 4 מתוארת המתודולוגיה – פירוט המדגם, כלי המחקר והליך המחקר.  בפרק 5 מוצגים ממצאי המבחנים האמפיריים. בפרק 6 מובא דיון המפרש את תוצאות הממצאים והערכתן תוך בדיקת התאמתן להשערות,  ולסיום פרק 7 מסכם את הממצאים העיקריים ומביא את מסקנות המחקר.
תוכן עניינים

1 . מבוא                                                                                                  4
2 . המדדים EVA, MVA מהם?                                                         5
3 . סקירה ספרותית והשערות המחקר                                               7
4 . שיטת המחקר                                                                                   12
5. ממצאים                                                                                            משפטים
6 . דיון                                                                                                    21
7. סיכום ומסקנות                                                                               24
8 . ביבליוגרפיה                                                                                      26
9. נספחים                                                                                             28