בחודש נובמבר 2005
קיבלה הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות החלטה לפיה הדוחות הכספיים של ישויות הכפופות לחוק ניירות הערך יערכו לפי תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS) החל מ 1 בינואר 2008.
החלטה זו הינה פועל יוצא של מגמת הגלובליזציה בתקינה החשבונאית בעולם ועקבית עם אימוץ התקינה הבינלאומית במדינות האיחוד האירופי ובמדינות מערביות נוספות כבר בשנת
2 005.
תהליך הגלובליזציה בעולם בכלל ובשווקים הפיננסיים בפרט, אשר נמצא בתאוצה מתמדת בעשורים האחרונים, הגביר את הצורך בדוחות כספיים ברי השוואה הערוכים בהתאם לכללי חשבונאות אחידים. כלכלה גלובלית נחוצה בכדי להעצים את יכולת ההשפעה הבינלאומית בדוחות הפיננסיים, הרמוניה חשבונאית נתפסת כאמצעי החשוב ביותר להשגת אמינות, מהימנות ואפשרות להשוואת אינפורמציה פיננסית ברמה בינלאומית (Morais and Fialho
2 008).
הספרות החשבונאית מחלקת את המושג "חשבונאות אחידה" לשני רבדים: הרמוניזציה בתקנים החשבונאים (הרמוניזציה פורמאלית) והרמוניזציה יישומית (הרמוניזציה מהותית), ובעגה הספרותית "הרמוניזציה דה-יורה" ו- "הרמוניזציה דה-פקטו". מחקרים קודמים גילו שהתאמת תקנים חשבונאיים לא בהכרח מביאה להרמוניה בחשבונאות היישומית. מחקר זה בא לבחון, כעת לאחר שנתיים של ישום התקנים הבינלאומיים IFRS בדוחות הכספיים של החברות הציבוריות בישראל, האם אכן הוגשמה המטרה של אימוץ התקינה הבינלאומית ואכן הושגה אחידות בדיווח הכספי למעשה.
התקן הבינלאומי IAS 39 העוסק במכשירים פיננסיים: הכרה ומדידה, הינו התקן הבינלאומי אשר במסגרת אימוץ תיקני ה IFRS זכה לביקורת ערה ולמחלוקות רבות באופן ניכר יותר משאר התקנים הבינלאומיים. זאת מאחר ותקן זה מאמץ את גישת השווי ההוגן במדידת מכשירים פיננסיים מסוימים. גישה זו של מדידה לפי שווי הוגן טומנת בחובה שתי בעיות פוטנציאליות יסודיות. האחת, שכן במקרים מסוימים במדידת השווי ההוגן נותר מקום למניפולציות ולשימוש באומדנים שאינם הולמים, ויתרה מזאת, גישת מדידת השווי ההוגן שאומצה ב IAS 39 חולקת על הטיפול החשבונאי שנעשה בו שימוש קודם לכן בישראל וברוב המדינות המערביות, זאת בניגוד לתקנים הבינלאומיים האחרים אשר איחדו ואימצו את העמדות שהיו נהוגות קודם לכן בתקינה הפרטנית של המדינות החברות בוועדה לתקינה בינלאומית. לפיכך נבחר דווקא תקן זה מבין שאר התקנים הבינלאומיים לבחינת רמת הציות של החברות הציבוריות בישראל לדיווח הנדרש בתקנים הבינלאומיים והשגת הרמוניזציה חשבונאית "דה פקטו".
כך שאלת המחקר מנוסחת: באיזו מידה הושגה אחידות בין החברות בציות הלכה למעשה להוראות התקן המורכב IAS 39 – מכשירים פיננסים: הכרה ומדידה? האם רמת הציות לתקן קשורה למאפיינים ספציפיים בחברה?
המתודולוגיה בעבודה מבוססת על שני מחקרים שבחנו בעבר את מידת "ההרמוניזציה היישומית":
Rahman et al. (2002) ו- Morais and Fialho (2008). בהתאם לכך רמת הציות לתקן ויישומו נקבעה תוך שימוש ב JACC Index אשר חושב לכל תצפית בהתאם לרשימת תיוג שמולאה בהקשר ליישום IAS
3 9 בדוחות הכספיים של אותה חברה. העבודה מאורגנת כלהלן: פרק 2 מציג היבטים תיאורטיים תוך סקירת ספרות מקצועית, התייחסות למכשירים פיננסיים בתקינה הבינלאומית וכפועל יוצא ניסוח השערות המחקר. פרק 3 עוסק בהיבטים האמפיריים ומתאר את שיטת המחקר תוך פירוט המדגם, כלי המחקר והליך המחקר, מציג את הממצאים לבסוף מביא דיון המפרש את הממצאים תוך בדיקת התאמתם להשערות.
ולסיום, פרק 4 מסכם את הממצאים העיקריים ומביא את מסקנות המחקר.
תוכן עניינים

1 . מבוא                                                                                                  4
2 . היבטים תיאורטיים                                                                            2.1 סקירה ספרותית                                                                        5
    2.2 מכשירים פיננסיים בתקינה הבינלאומית                                7
    2.3 השערות המחקר                                                                        9
3 . היבטים אמפיריים     3.1 שיטת המחקר                                                                             11
    3.2 ממצאים                                                                                      משפטים     3.3 דיון                                                                                              21
4 . סיכום ומסקנות                                                                                24
5. ביבליוגרפיה                                                                                     26
6 . נספחים                                                                                                 נספח א: רשימת החברות המשתתפות במדגם                              28
    נספח ב: רשימת תיוג ליישום IAS
3 9                                           29