בס"ד
1 8.05.2009
קורס: פוליטיקה ישראלית רפראט בנושא:
עובדים זרים   תוכן ענינים מבוא – רקע
כללי 3
אשרות לעובדים זרים — 6
שירותי הבריאות לעובדים הזרים —
6
מנהלת העובדים הזרים בישראל –. 7
משרד לבטחון פנים מול עובדים זרים -7
הסדר הכבילה -8
אוכלוסיית העובדים הזרים בישראל – 9
עזרה לעובדים זרים –. 10 סיכום ודעה קבוצתית -…12
ביבליוגרפיה -.13
עובדים זרים בישראל – רקע כללי עובד זר או מהגר עבודה הוא אדם העובר למדינה אחרת, שאינו אזרח או תושב בה, על מנת למצוא פרנסה. לעתים מדובר בהגירה שבסופה התאזרחות במדינה האחרת, ולעתים זו הגירה למספר שנים מוגבל, לשם שיפור מצבו הכלכלי של העובד ושל משפחתו בארץ המוצא. בישראל הפכו העובדים הזרים לגורם משמעותי החל משנת 1989.
מרבית המדינות במערב מספקות אשרות שהייה חוקיות וזמניות למספר מוגבל של מהגרי עבודה בהתאם לצרכיהן, על מנת למלא מחסור בכוח עבודה במגזרי תעסוקה אשר אינם אטרקטיביים עבור אזרחיה המקומיים, בעיקר בשל השכר הנמוך אך גם בשל רתיעה תרבותית מעבודות מסוימות.
בנוסף לכך, אחוז ניכר מכלל מהגרי העבודה במרבית ערי המערב שוהים ועובדים בהן ללא אשרות חוקיות. מדינות שונות נוקטות בגישות שונות כלפי מהגרי העבודה חסרי אשרות חוקיות (המתועדים והבלתי-מתועדים) אשר חיים במרחב הריבוני שלהן: החל ממדיניות – מוצהרת בלבד או מעשית – של גירוש (למשל בספרד ובישראל), וכלה בשיתוף פעולה עם מהגרי העבודה, ארגוניהם ומנהיגיהם על מנת לשפר את תנאי חייהם כפי שנעשה בהולנד ובשבדיה.
בשנת
1 993 החליטה ממשלת ישראל, להתיר את הבאתם של עובדים זרים לעבודה בארץ, וזאת כמענה זמני למחסור בכוח אדם אשר נוצר כתוצאה מהסגרים אשר הגבילו את כניסתם של העובדים הפלשתינאים. ישראל החלה לעבור תהליך של הגירת עבודה המתרחש ברחבי העולם, תהליך אשר בשלבים מאוחרים יותר, כולל איחוד משפחות כמו גם הקמת משפחות בארץ. על פי הערכות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נאמד מספר העובדים הזרים בסוף שנת 2000 בכ-240 אלף נפש, חלקם נכנסו לישראל כבעלי אשרת עבודה וחלקת נכנסו כתיירים ותוקף אשרתם פג. עובדים אשר תוקף אשרתם פג, שוהים בישראל באופן לא חוקי. מכיוון שהעובדים הזרים הובאו לארץ כמענה זמני בלבד, הבאתם של העובדים הזרים לישראל, לא כללה היערכות מערכתית כוללת. משרדי הממשלה המרכזיים אשר עוסקים בנושא העובדים הזרים הם: משרד העבודה והרווחה, משרד הפנים, משרד הבריאות והמשרד לביטחון פנים. בנוסף למשרדים אלה, ישנם גורמים ממשלתיים אחרים העוסקים בצורה כזו או אחרת בנושא העובדים הזרים: שירות התעסוקה, ביטוח לאומי, משרד החוץ ומשרד האוצר. משרדים אלה, מנסים לממש את מדיניות הממשלה לצמצום מספרם של העובדים הזרים השוהים באופן לא חוקי בישראל. אך עם זאת, נראה כי מסתמנת הבנה שקיים צורך לדאוג לזכויותיהם של העובדים הזרים כמו גם, אכיפת החוק כלפי מעסיקים אשר מעסיקים עובדים זרים שלא כחוק.  בהיעדר מדיניות ברורה, להוציא החלטות הממשלה בנושא צמצום השהייה הבלתי חוקית, במישור העירוני, פועלת עיריית תל-אביב יפו למען העובדים הזרים העובדים ומתגוררים בתחומה.
עיריית תל-אביב עשתה זאת על ידי הקמת מרכז סיוע ומידע לקהילה הזרה בתל-אביב יפו.  ניתן לראות כמו כן, התארגנות קהילתית חברתית ודתית של חלק מהקהילות הזרות-דרום אמריקאים ואפריקאים. מתקיימת גם, התארגנות הקהילה הפיליפינית בשיתוף עם ארגון ההסתדרות-מרחב תל-אביב יפו. בנוסף, מתוך מידע שהועבר על ידי ההסתדרות, נחתמו הסכמים קיבוציים עם חברות קבלניות באשר למכלול התנאים של העובדים הזרים.  בישראל יש כידוע מספר גדול מאוד של עובדים זרים במגוון תחומים. עובדים זרים בתחום הניקיון, עובדי סיעוד זרים, עובדי חקלאות זרים ועוד. חשוב לזכור כי לכל העובדים הללו, בין אם יש להם אשרת עבודה ובין אם לאו, יש זכויות שהם חייבים לקבל. כאשר מעבידים לא נותנים לעובדים הזרים את הזכויות הבסיסיות שלהם, מלבד הפן המוסרי, הם גם עוברים על החוק. חשוב מאוד להדגיש כי חוקי העבודה במדינת ישראל חלים כמובן על כל עובד ללא קשר למינו או לאזרחותו. העסקת עובדים זרים בישראל בהיקף רחב החלה לאחר מלחמת ששת הימים עם כניסתם של העובדים הפלשתינאים מהשטחים לשוק העבודה. בתקופת השיא, היוו עובדי השטחים כ-9% מכלל המועסקים במשק וקרוב למחציתם הועסקו בענפי הבנייה והחקלאות. המענה ניתן בעיקר בענפי החקלאות והבנייה. ברבות הזמן, היתרים נוספים לעובדים זרים ניתנו גם בענפים אחרים כגון: סיעוד, מלונאות והארחה.
הבאת העובדים הזרים החלה ללא היערכות מראש, הן של המערכות העוסקות בעבודה ובעובדים והן של אלו העוסקות בהסדרי הכניסה לישראל, וללא תוכנית ממלכתית כוללת לטיפול בהם. המטרה הראשונית של הבאת העובדים הזרים הייתה גיוס כוח אדם זר לטווח קצר מאוד, אך במציאות, החל תהליך של הגירת עבודה. נוצר מצב בו, חלק מן העובדים הזרים יצרו דפוסי התארגנות קהילתיים ויתרה מכך, נוצר מצב בו מתקיים איחוד משפחות והקמת משפחות בישראל.