תוכן עניינים
1.     הקדמה
2 .     בובר כאנרכיסט
2 .1 הפילוסופיה הדיאלוגית כבסיס לאנרכיזם של בובר
2 .2 הפילוסופיה החברתית-מדינית של בובר
2 .2.1.
העיקרון החברתי והעיקרון הפוליטי
2 .2.2. הקולקטיב והחברותא           2.3. יחסים בין עמים           2.4. בובר במסגרת המסורת האנרכיסטית
3 . האנרכיזם של בובר ביחס לציונות ומדינת ישראל      3.1. בובר והציונות      3.1.1. העיקרון הפוליטי והציונות           3.2. בובר ומדינת ישראל           3.3. בובר והשאלה הערבית              3.3.1. מדינה דו-לאומית           4. סיכום           5. ביבליוגרפיה
1 .     הקדמה הביוגרפיה של מרטין בובר מכילה למראית עין פרדוקס. מצד אחד היה בובר פילוסוף ששמו נקשר (וכפי שתראה העבודה, בצדק) אל תפיסות אנרכיסטיות המתנגדות ללאומיות מדינית. מאידך, בובר היה תומך נלהב ופעיל במפעל הציוני שהוא ביסודו פרויקט לאומי-מדיני. לפיכך מטרתה של העבודה היא לבחון את יחסו של בובר אל הציונות ואל מדינת ישראל על רקע תפיסותיו האנרכיסטיות ולבחון מצד אחד את הדרך שבה הוא יישב את דעותיו עם מטרותיה של הציונות ומצד שני היה למבקר חריף של הכיוון ההיסטורי שבו היא הלכה.
החלק הראשון של העבודה יוקדש לדיוןבתפיסתו הפילוסופית של מרטין בובר והגדרת מושגים רלוונטיים. החלק יבקש לזהות את המרכיבים האנרכיסטיים במחשבה של בובר וכן את תפיסותיו לגבי אופייה הרצוי של חברה בכלל והחברה היהודית בפרט בכדי שלאחר מכן ניתן יהיה לבדוק כיצד אלו באו לידי ביטוי ביחסו של בובר אל הציונות ואל מדינת ישראל.
הדיון בפילוסופיה של בובר יבקש להראות כי תפיסתו האנרכיסטית ברמה החברתית והמדינית מבוססת על העקרונות הבסיסיים ביותר של הפילוסופיה שלו ותפיסת מהות קיומו של האדם. הדיון יעסוק בפילוסופיה הדיאלוגית של בובר וביחסי ה"אני-זה" (i-it) וה-"אני אתה"(i-thou) שעל בסיסם עומד לדעת בובר כל הקיום האנושי.  על בסיס יסודות אלו של הפילוסופיה של בובר יוסברו עקרונות האחריות ושיתוף הפעולה בהם הוא דגל וכן תרגומם לרמה החברתית והיחסים בין העמים דרך ההבחנה בין "העיקרון החברתי" הדוגל בהתאגדות ספונטנית של חברות ו"העיקרון הפוליטי" שמכפיף את בני האדם למסגרת כפויה.
המתח שבין עקרונות אלו בא לידי ביטוי בעבור בובר גם בהקשר מסגרת חברתית מסוימת וגם בהקשר היחסים הנוצרים בין קהילות או עמים שונים.
חלקה השני של העבודה יבקש לבחון את יחסו של בובר אל הציונות ואל מדינת ישראל לאור תפיסותיו האנרכיסטיות. הדיון יבקש לראות כיצד תפיסותיו הפילוסופיות של בובר באות לידי ביטוי בדעותיו לגבי מטרותיה של הציונות, תחושותיו לגבי הקמת מדינת ישראל (לה התנגד) ולגבי טיב היחסים בין יהודים וערבים במזרח התיכון על רקע קריאתו להקמת מדינה דו-לאומית באזור.