מבוא
עד לא מזמן חקרו רק מה לייצר, איך ועבור מי (איך מתחלקת ההכנסה). לא בחנו את השאלה – היכן. זאת, מכיון שסברו כי מיקום אינו משפיע על הפעילות הכלכלית של הפירמה כיון שהתנאים בכל המקומות זהים וגם מכיון שסברו כי הוצאות התחבורה כל כך נמוכות שאפשר להתעלם מהן. עם זאת, מודל היתרון היחסי שמונח ביסוד מסחר בינלאומי מבוסס על כך שעלויות היצור הן שונות בין אזורים שונים (אקלים, קרקע, אוצרות טבע וכו') ולכן כדאי למדינות להתמחות ולסחור ביניהן. לאחרונה החל מספר גדל והולך של כלכלנים להגיע להכרה כי הנחות אלה לא נכונות. מרטין בקמן (1968): "תורת המיקום עושה שימוש בתיאוריה הכלכלית בכדי ללמוד את המימד הגיאוגרפי של פעילות כלכלית" (ללא הכנסת שינויים בתיאוריה הכלכלית).
החלטות מיקום:
§          ברמה האישית.
§          ברמת העסק: מחיר הקרקע, מיסוי והוצאות תחבורה משפיעות על מקסום הרווחים של העסק. גם איפיון המדינה יכול להשפיע על החלטת מיקום וזאת בשל מדיניות הממשלה (מיסוי, תמריץ, הקלות וכד') וכן בשל תקנות וחוקים.
רקע היסטורי לבחירת מיקום (עמ' 7) בעבר היה הכרח לבצע את הפעולות הכלכליות קרוב למקום שבו נמצאו המשאבים הטבעיים, כיון שהטכנולוגיה הקשורה בתחבורה של העברת חומרים לא היתה משוכללת. עם הזמן שופרו אמצעי התחבורה. תהליך זה אפשר גמישות גדלה בבחירת המיקום של הפעילות הכלכלית. עם הזמן גם חלו התפתחויות בתחומים אחרים כמו פיתוח שטרות כסף וכרטיסי אשראי והקמת מוסדות פיננסיים לאומים ובינלאומיים. ההתפתחות בתחום המדיני כוללת יצירת מדינות וגושי מדינות הקשורות ביניהן בהסכמי מסחר. התפתחויות אלו עודדו מסחר בכל הרמות (בתוך/ מחוץ למדינה). גלובליזציה:
במחצית השניה של המאה ה- 20 חלה גם התפתחות חשובה הקשורה לנושא המסחר הבינלאומי; מעבר של מדינות רבות לשערי חליפין ניידים והסכמים בינלאומיים שהביאו לביטול הגבלות מנהליות על מסחר בינלאומי ופתיחת הגבולות למעבר חופשי של סחורות, שרותים וגורמי ייצור. תהליך זה הרחיב את הבחירה כיון שאין הגבלה ע"י גבולות אלא רק לפי כדאיות כלכלית.
יעדי הקורס §          הכרת פרמטר המיקום:
ניתוח שיקול המיקום כמשתנה נוסף בפונקצית המטרה.
§          יישום עקרונות תורת המיקום: עזרה לחברות ומוסדות ציבור בבחירת המיקום האופטימלי. §          הבנת מדיניות ממשלתית המשפיעה על מיקום (אפשרות ליישום).
§          יצירת תמריץ לרכישת ידע מוסף בתחום הכלכלה האורבאנית.
מתכונת הקורס יחידה 1:
הצגת ומיקום תורת המיקום במסגרת מטרות הפעילות הכלכלית. הגורמים המשפיעים על מיקום היחידה הכלכלית בדגש על מחיר הקרקע והוצאות תחבורה.
יחידה 2:
יתרונות וחסרונות בריכוז פירמות מאותו ענף תעשייתי או מתעשיות קרובות.
יחידה 3:
שיקולי איכות סביבה בבחירת פעילות כלכלית עלויות ייצור הנגרמות כתוצאה משמירה על איכות סביבה.
איכות סביבה כגורם המושך לקוחות, עובדים וכיו"ב. (האם מיקום הייצור מחייב מיקום השרות ללקוח?) יחידה 4:
מיקום מוסדות ללא כוונת רווח.
מיקום האוניברסיטה הפתוחה כדוגמה.
מיקום בתי חולים.
מיקום בסיסי צבא במרכז הארץ.
יחידה 5:
מדיניות ממשלתית.
חוק עידוד השקעות הון (HP אינדיגו, קוקה קולה, אינטל ועוד).
יחידה 6:
גלובליזציה.
יתרון יחסי.
עלבד.
HP אינדיגו.
כתר פלסטיק.
גורמים המשפיעים על החלטת מיקום המטרה העיקרית של כל פירמה היא מקסום רווחיה, דבר המקבל ביטוי בבחירת מיקום פעילותה של הפירמה, כשפוטנציאל הרווח של החברה משתנה לאורך האזורים השונים וזאת, מכמה סיבות:
1 .
מזעור עלויות השינוע: פירמה מונחית משאבים/ שוק (מיקום חציוני:
פתרון קצה וערי נמל).
רנטה: מחיר הקרקע במרכז/ פריפריה למול עלות השינוע.
פירמה מונחית אנרגיה: תשומות שלא ניתנות לשינוע עמ' 2-3
עמ' 2
עמ' 3
עמ' 3
2 .
עלות העבודה שכר עבודה למול עלות השינוע (מגורי העובדים/ מנהלים והובלת החומרים אליהם והמוצרים לשווקים). עם השנים והטכנולוגיה עלות השינוע הוזלה ולכן מביאים בחשבון את עלות העבודה.
הכשרת עובדים: עיר שיש בה מרכזי לימוד, יש בה כח אדם משכיל. זה מושך חברות.
ניתוח כתבות מחקרים עמ' 4-9
עמ' 4
עמ' 4
עמ' 5
עמ' 7
3 .
כלכלת לוקליזציה/ אורבניזציה כלכלת אגלומרציה בייצור: יתרון חיצוני לגודל כלכלת אגלומרציה בשווק, אינקוביציה (הדגרה) פארק מדע קניון גלישת מידע עמ' 10-18
עמ' 10 עמ' 12
עמ' 13
עמ' 14
עמ' 16
4 .
מדיניות ממשלתית: איכות הסביבה שרותי ציבור מול עלות המיסים השפעת תמריצי המס על הצמיחה: התערבות ממשלתית חוק המופ והחוק לעידוד השקעות הון מלכ"רים עמ' 19-37
עמ' 19
עמ' 27
עמ' 28
עמ' 35
עמ' 38-40 5.
השפעות הגלובליזציה: WTO, GATT, OLI עמ' 41-49
כמו כן, יש להתיחס לגורמים נוספים כמו:
6.    נגישות ותשתיות:
נגישות קלה של ספקים/ צרכנים אשר יכולה לחסוך בהוצאות ולהוסיף לפדיון ולמכירות.
מדובר על תשתית תחבורתית, תקשורת, פיננסית ושווק.
7.    הוצאות הפירמה:
דמי שכירות/ רכישה, הוצאות תחבורה (ספקים, עובדים), מיסוי.

8 .    מזג אוויר:
מזג אויר נוח ונעים מושך עובדים ומנהלים.
– יחידה 1 – תורת המיקום גורמים המשפיעים על החלטת מיקום – רנטה (מחיר השימוש בקרקע) רנטה היא מחיר השימוש ביחידת קרקע לפרק זמן מסוים. חשוב לציין שכמות הקרקע מוגבלת. מה שקובע את המחיר הוא רמת הביקוש. השוני במחיר יכול להיות בגלל סוג הקרקע ואיכותה, מבנה הקרקע (גבעות, הרים, מישור) וכן המצאות חומרי גלם בקרקע (נפט, גז, מים וכד').
אם מספר חברות נמשכות לאותו מקום הרי שמחיר הקרקע באותו מקום יעלה. המחיר הגבוה יגרום לכך שהחברות ינסו להשתמש בקרקע בצורה אינטנסיבית (בניה לגובה, למשל). אולם יתכן שחלק מהחברות ישקלו אם כדאי להן לשלם את המחיר הנדרש אם במקום אחר יוכלו לשלם פחות. במקרה זה החברה תשווה בין שני סוגי ההוצאה – תוספת עבור הובלה של גורמי ייצור (עקב התרחקות מהמרכז) לעומת הירידה במחיר הקרקע בפריפריה – ותבחן האם כדאי לה לקנות במרכז או דווקא בפריפריה.
יחס התחלופה הראשוני שבין קרקע לבין הוצאות תחבורה הוא בעל חשיבות רבה לקביעת המיקום של החברה מכיון שהוא בעל השפעה על הרווחים שלה. חוץ מרנטה, ישנם גורמים אחרים המשפיעים החלטת המיקום כמו: §          גובה המיסים המקומיים ביחס לכמות השרותים ואיכותם עשוי להיות שונה במרכז לעומת הפריפריה. §          חוקים ותקנות מקומיות יכולים להשפיע ישירות על פעילות החברה ואף על הרווחיות שלה. §          נגישות גם הוא חשוב – מדובר על נגישות של ספקים/ צרכנים. נגישות קלה יכולה לחסוך בהוצאות ולהוסיף לפדיון ולמכירות. על בחירת המיקום משפיעים גורמים כמו מקורות חומרי גלם והוצאות ההובלה שלהם לעומת הוצאות הובלה של המוצר המוגמר, מחיר ואיכות של גורם ייצור עבודה כולל הוצאות תחבורה של עובדים ומנהלים ונושא איכות הסביבה. גם תשתית תעבורה קיימת (כבישים, מסילות ברזל וכו') מהווה גורם משפיע. החלטות מיקום ברמת החברה מושפעות מהגורמים:
§          הרכב אופטימאלי של גורמי ייצור.
§          מדיניות ממשלתית: מיסוי, חוקים ותקנות, איכות סביבה §          עלויות:       דמי שכירות/רכישה, הוצאות תחבורה (ספקים, עובדים), מיסוי כתבות:
בית רובינשטיין: הכל עניין של מיקום; סקר מנהלי היי-טק §          תשתית תחבורתית §          תשתיות אחרות (תקשורת, פיננסי, שיווק) §          מחיר הקרקע: מהם הגורמים המשפיעים? – מיקום, סוג, איכות, מדיניות ממשלתית (מסים, חוקים ותקנות), מזג אוויר §          תחלופה בין מחיר הקרקע להוצאות תחבורה: לקוחות, עובדים, עלות כוח עבודה, ספקים.
§          מזג אוויר §          איכות סביבה §          עלויות הובלה: מרחק, משקל, שבירות, חומרים מסוכנים   Where do Firms Locate? /O'Sullivan Arthur היכן ממוקמות חברות תקציר בפרק זה קובע המחבר כי מטרת הפירמה בחיפושיה אחר המיקום האופטימלי לפעילותה הוא להביא את רווחיה לרמה הגבוהה ביותר. שיקול הרווח הוא המניע שעומד מאחורי בחירת המיקום של הפירמה כפי שהוא משפיע על בחירת הפירמה לגבי מה לייצר ואיך לייצר.  הסיבה העיקרית להבדלים בין מקומות גיאוגרפים שונים היא קודם כל הוצאות ההובלה, הן של המוצר והן של התשומות. בנוסף להוצאות התחבורה שתלויות כמובן במרחק, ישנם גורמים נוספים שמשפיעים על הוצאות ההובלה כמו משקל, שבירות ורגישות, חומרים מסוכנים וכדומה. הוצאות הייצור של הפירמה תלויות גם בגורמים נוספים מעבר להוצאות ההובלה. גורמים כגון מזג האוויר איכות הסביבה, שירותים מקומיים פרטיים וציבוריים ומיסוי. כל אלה הם גורמים שהפירמה, בבואה להחליט על מיקום פעילותה צריכה לקחת בחשבון בצורה שיטתית כדי שתוכל להשיג את מטרתה שהיא מקסימום רווח.
בפרקים קודמים בדקנו מדוע ערים קיימות ומדוע חלקן כה גדולות. בפרק הנוכחי נבחן, בהקשר של ערים, את השאלה "איפה?", וכדי לטפל בשאלה זו, נבחן את נושא החלטות המיקום של חברות. כאשר חברה בוחרת במיקום מסוים עבור מפעל היצור שלה, הריכוז התעסוקתי הנובע מכך או שייצור עיר חדשה, או כמו שקורה ברוב המקרים – יגרום לעיר קיימת לגדול. למרות שתיאורית מיקום בדרך כלל ערוכה במושגים של איפה חברות חדשות מתמקמות, היא מתייחסת גם להתרחבותן של חברות קיימות. התנאים הכלכליים המושכים חברות חדשות לעיר מסוימת, עוזרים גם לחברות קיימות באותה עיר לשפר את רמת רווחיותן על ידי הרחבת פעילותן. במילים אחרות, תיאורית המיקום מסייעת לנו להסביר למה ערים קמות במיקומים מסויימים ולמה חלק מהן צומחות הרבה יותר מהר מהאחרות. תרשים מס' 1-4 מספק רקע נאות לדיוננו בנושא החלטות מיקום וצמיחה אורבנית (עירונית): עיר תצמח אם מספר המשרות החדשות הנוצרות בה כתוצאה מהקמת מפעלים חדשים או הרחבת מפעלים ישנים יהיה גדול יותר ממספר המשרות שהלכו לאיבוד עקב סגירת מפעלים או צמצומם. השאלה היא האם לערים בצמיחה יש רווחי משרות גבוהים יחסית, או הפסדי משרות קטנים יחסית.
המסר הברור מתרשים 1-4 הינו שהערים נבדלות ברווחי המשרות שלהן לא בהפסדי המשרות שלהן. אמנם לרוב הערים יש, בחישוב גס, אותו שיעור של הפסדי משרות, לערים צומחות יד רווחי משרות גדולים יותר בשל לידת מפעלים חדשים והתרחבות מפעלים קיימים. המטרה העיקרית של כל פירמה היא מיקסום רווחיה, דבר המקבל ביטוי בבחירת מיקום פעילותה של הפירמה. פוטנציאל הרווח של החברה משתנה לאורך האזורים השונים, ומכמה סיבות: §          ראשית, שינוע התפוקות והתשומות כרוך בהוצאות רבות מאוד, ולפיכך התמקמות באזור שבו פקטור השינוע הינו זול עשויה להועיל לרווחיות (בהנחה שכל שאר התנאים זהים). §          שנית, ישנן תשומות שלא לשנע והתמקמות באזור של תשומות מקומיות (בלתי עבירות) זולות עשויה לשפר את הרווחיות (בהנחה שכל שאר התנאים זהים). §          שלישית, חברות מסוימות מרוויחות מעצם הקירבה לחברות אחרות מאותה תעשייה (כלכלות לוקליזציה), בעוד חברות אחרות מפיקות תועלת בסביבה עירונית מגוונת (כלכלות עיור). §          רביעית, הסקטור הציבורי גובה כספים ומספק שירותי ציבור וסחורות ציבוריות. לכן המיקום בסביבת סקטור ציבורי יחסית יעילה, עשוי לתרום לרמת הרווחיות, שוב- בהנחה שכל שאר התנאים זהים. עלות השינוע Tug of war: שיקול זה נובע מחישוב סך רווחי החברה נטו (לאחר הוצאות), כשהמטרה היא מיקסום רווחים. זאת אומרת – הכנסות (מינוס) הוצאות. במקרה זה מדובר על הכנסות (מינוס) הוצאות שינוע, כאשר הוצאות השינוע הינן: עלויות רכישה (שינוע חומרי גלם למפעל; PC) (פלוס) עלויות הפצה (שינוע המוצר לשווקים; DC).
הגורם החשוב ביותר בשיקולי עלות השינוע הוא המשקל המחייב מבחינה כספית (Monetary weight), שהינו: משקל (כפול) עלות הובלה ל- 1 מייל).
חברה תבחר להתמקם קרוב יותר לשוק/ לספק חומרי הגלם בהתאם למשקל המחייב מבחינה כספית של המוצר המוגמר/ חומרי הגלם. הנחות היסוד של המודל:
§          תפוקה יחידה ברת שינוע: מוצר יחיד בכמות קבועה,  המשונע מהמפעל לנקודה M בשוק.
§          תשומה יחידה ברת שינוע. החברה עשויה להשתמש בכמה תשומות, אך רק תשומה אחת מועברת מספק חומרי הגלם (נקודה F) למפעל ואילו שאר התשומות זמינות באותו מחיר בכל מקום ובכל זמן מבוקש. §          שעורי גורמים קבועים: כמויות קבועות של חומר גלם ומוצר מוגמר. מכאן – החברה משתמשת במרשם אחיד ויחיד לשם הפקת תוצרתה, ללא התייחסות למחירי התשומות הכרוכים בכך. אין שום תחליפי גורמים. §          מחירים קבועים: החברה הינה כה קטנה עד כי זה לא משפיע על מחירי התשומות או המוצר שלהן.
במסגרת הנחות אלו, החברה ממקסמת את רווחיה באמצעות הקטנת הוצאות השינוע, שכשרווח החברה שווה למחיר (כפול) תפוקה (מינוס) הוצאות השינוע:
§          ההכנסה שווה בכל מקום: החברה מוכרת כמות קבועה של תוצרת זהה ובמחיר קבוע. §          עלות התשומה שווה בכל מקום: החברה קונה כמות קבועה של תשומות זהות, ובמחיר קבוע. §          ההוצאות המשתנות הן רק עלות השינוע: עלויות רכישה או עלויות הפצה.
כלכלת סקלה בשינוע (Scale economies) ההנחה היא שעלות השינוע של תשומות ותפוקות (תוצרת) הינה פרופורציונלית למרחק ההובלה והציפייה היא שעלות ההובלה הממוצעת תרד עם המרחק וזאת בשל: §          מחיר קבוע (fixed cost): ישנן עלויות קבועות הכרוכות בעיבוד הניירת, בהטענת משלוח ובפריקת. לכן, העלות הממוצעת של השינוע יורדת ככל שהמרחק עולה. (שכן ההוצאות הקבועות מתחלקות ליותר קילומטרים) §          מרחקי השינוע: עלות השינוע למייל קטנה ככל שהמרחק גדל, מה שמשקף את היתרונות בשימוש בצורות שינוע שונות למרחקים שונים. חברה תשתמש במשאית למרחק קצר, אך תעדיף רכבת או כלי שיט למסע ארוך.
מחיר השינוע ליחידה הינו נמוך יותר בהובלה ימית או ברכבת, כך שהעלות הממוצעת יורדת ככל שהמרחק עולה.
פירמה מונחית שינוע (Transfer-Oriented Firm) בחברה מונחית שינוע, גורם השינוע (בכללותו) הוא הגורם שינחה את החברה בעת קבלת החלטת מיקום. לכן, החברה תבחר להתמקם היכן שהוצאות השינוע הן הזולות ביותר. תוצרת/ חומרי גלם של חברה יהיו יחסית יקרים לשינוע אם הם:
בעלי נפח גדול, מתכלה, שביר או מסוכן להעברה.
א.         פירמה מונחית משאבים (Resource-Oriented Firm) בחברה מונחית משאבים ישנה פעילות של הפסד משקל (Weight losing activity):
משקל חומרי הגלם גבוה יותר מאשר משקל המוצר המוגמר ולכן, המשקל המחייב מבחינה כספית של חומרי הגלם יקר יותר מאשר זה של המוצר המוגמר. לפיכך, הוצאות הרכישה (שינוע חומרי גלם למפעל) הן גבוהות יחסית ולכן החברה תבחר להתמקם קרוב לספקי חומרי הגלם.
דוגמאות:
§           יצרן מחבטי טניס: טבלאות 1-4: החברה משתמשת ב- 10 טון עץ כדי לייצר 3 טון של מחבטים. * למרות שיקר לשנע יחידה אחת של מחבטי הטניס (לארוז בעדינות) לעומת שינוע יחידה אחת של בולי העץ (אפשר לזרוק על המשאית), אך סך העלות של הרכישה גבוהות יותר.
§           מפעלי סלק סוכר: 1 ליברה של סלק סוכר מניבה כ- 2.7
אנזים, לכן מפעלים אלו יתמקמו בקרבת חוות המגדלות סלק. §           חברת שימורי פירות: פירות הינם מוצר מתכלה ולכן חייבים להיות משונעים במשאיות קירור (את התוצר הסופי ניתן להעביר במשאיות רגילות, בעלות נמוכה יותר). §           אריזת כותנה: הכותנה בעלת נפח גדול יותר מאשר המוצר המוגמר. מכאן – עלות המשלוח לטונה של כותנה לא ארוזה עולה על עלות המשלוח של כותנה דחוסה בחבילה.
ב.         פירמה מונחית שוק (Market-Oriented Firm) בחברה מונחית שוק ישנה פעילות של רווח משקל (Weight gaining activity):
משקל המוצר המוגמר גבוה יותר מאשר משקל חומרי הגלם ולכן, המשקל המחייב מבחינה כספית של המוצר המוגמר יקר יותר-