תוכן עניינים
מבוא. 3
הסכמי גירושין – המסגרת הנורמטיבית. 5
דרישת הכתב בהסכם ממון 5
אישור הסכם ממון כתנאי לתוקפו 6
הסכם הגירושין כהסכם ממון 8
מועד איזון הרכוש לפי חוק יחסי ממון 10 הפן הממוני – איזון המשאבים וחוק יחסי ממון 12
הסדרי הרכוש בהסכמי הגירושין 13
מזונות. משפטים גישת ההסכמים למזונות. 16
אישור בית המשפט של הסכם מזונות. 18
משמורת. 20 סיכום.. 22
ביבליוגרפיה. 24
מבוא
בעבודה זו אבקש לבחון מספר סוגיות עיקריות הנוגעות לפירוק יחסי זוגיות בין בני זוג.  סוגיות הנוגעות לדיני אישות באות בדרך כלל לידי ביטוי בשלב בו בני זוג נפרדים וצריכים להגיע להסכמות לגבי אופן המשך דרכם הנפרדת.
החקיקה ופסיקת בתי המשפט מבקשים ליצור מסגרת נורמטיבית להגעה להסכמות והסדרת פירוד היחסים בין זוגות. בעבודה זו אבקש לבחון את סוגיות אלו על רקע שלושה הסכמי גירושין ולהציג את ההסדרים אליהם הגיעו הזוגות בהסכמים אלו לנוכח המסגרת הנורמטיבית החוקית.
יובהר כי בעבודה זו אני מבקשת לבחון את הליך הגירושין מהפן האזרחי, ולכן אמנע מהתייחסות לפן הדתי של הסדרת הגירושין לנוכח קוצר היריעה.
כאשר יחסי נישואים עולים על שרטון ואחד מבני הזוג, או שני בני הזוג מגיעים להחלטה לסיים את יחסי הנישואים בניהם, לעיתים נפתח מאבק משפטי ארוך, סבוך, יקר וטעון רגשות. מאבק משפטי במסגרת הליך גירושין כולל, בין היתר, מאבקי רכוש , תביעת מזונות, שאלות בנוגע למדור ותביעות משמורת. לאור האמור, מדובר בתהליך סבוך במיוחד כשהעובדה שמדובר בתהליך שיורד לנושאים רגישים ומשפיע על שורש מהות החיים של הצדדים לסכסוך, הכרוך בחוסר נעימות משמעותית הנובעת בין היתר מכך שבמסגרת ההליכים מטילים הצדדים לעיתים רפש אחד בשני והיכולת להפריד את הילדים לחלוטין מהמאבק מוגבלת.
עם זאת, דרך חילופית לסיים את הסכסוך בצורה מהירה יותר ופוגענית פחות הינה לנסות להגיע להסכמות  באמצעות מו"מ. ניהול מו"מ בין בני זוג הנמצאים בהליכי גירושין יכול להתבצע באמצעות גישור של צדדים שלישיים או באופן עצמאי, במקביל או ללא הליכים משפטיים, כשהתכלית הניצבת בבסיס ההליך הינה ניסיון להגיע לפתרון באמצעות שיתוף פעולה והסכמה. כאשר בני זוג נמצאים במגעים במטרה להסדיר את סיום היחסים ולהגיע להסכם גירושין המטרה הינה להגיע להסכמה כוללת שתסדיר את מכלול המחלוקות בין הצדדים, כך שההסכם יסתום את הגולל לגבי הסכסוך בין הצדדים ויאפשר לצדדים להיפרד באופן סופי. ברי כי הגעה להסכם שיסדיר רק חלק מהאספקטים של הסכסוך אינו בהכרח פיתרון לא טוב, וגם צמצום גדר המחלוקת בין הצדדים מהווה התקדמות לא מבוטלת. עם זאת, ברובם המכריע של הסכמי הגירושין המטרה הינה ליצור הסכמה כוללת לגבי הסכסוך.
כפי שאף נראה להלן, המחוקק ביקש שלא להוציא מידי בית המשפט את השליטה בהסכמי הגירושין לחלוטין, ועל מנת שהסכם גירושין יקבל תוקף מחייב על בני הזוג לאשר את ההסכם מול בית המשפט, ובהמשך ניגע בסוגיה זו. לדעתי, הרציונאל העיקרי הניצב בבסיס החובה לאשר את הסכם הגירושין בבית המשפט הינו העובדה שמטבע הדברים, מדובר בסיטואציה שבה קיימים פערים משמעותיים בפערי הכוחות בין הצדדים, והמטען הרגשי עלול לגרום לאחד מהצדדים להגיע להסכמות לא רציונאליות, אשר נובעות מהלחץ הכבד בו מצויים הצדדים. לכן, בית המשפט מבקש לבחון כי הצדדים הגיעו להסכמות מתוך הכרה במשמעות האמור בהסכם ומתוך רציה אמיתית וכנה. רציונאל נוסף שבגללו נדרש אישור בית המשפט להסכם הגירושין, הינה העובדה שלעיתים קרובות ישנו צד שלישי בהסכם הגירושין והוא הילדים של בני הזוג. נראה כי המחוקק מבקש להבטיח כי טובת הילד תילקח בחשבון והסכם הגירושין יבטיח את זכויותיהם של הילדים, אשר אינם מקבלים ייצוג במסגרת המו"מ בין הצדדים, ועלולים למצוא עצמם מקופחים.
בסופו של תהליך אישור הסכם גירושין על ידי בית המשפט, ניתן להסכם הגירושין תוקף של פסק דין לכל דבר ועניין.
כאמור, במסגרת עבודה זו אבקש לעמוד על המסגרת הנורמטיבית שבמסגרתה נערכים הסכמי הגירושין, הסוגיות העיקריות אשר באות לידי ביטוי בהסכמים אלו והאופן בו מתייחס בית המשפט לסוגיות אלו, וכל זאת לנוכח שלושה הסכמי גירושין שיהוו את מקרי הבוחן לעבודה זו.