תוכן עניינים:
תוכן תקציר מנהלים: 2
מבוא: 3
רקע: 6
תכלית החוק: 6
Sarbanes Oxley Act: 6
ההתרחשות בישראל: 8
הרלוונטיות בישראל: 8
האימוץ הישראלי: 9
שאלת המחקר: 11
השערות המחקר: 12
המורכבות הישראלית: 13
התפתחות סיכונים – הממד הגיאוגרפי: 13
בחינה סוציולוגית-אנתרופולוגית של ישראל לעומת ארה"ב: 13
כלכלית: 14
תפיסת הריבון את הרגולציה- הרגלים משפטיים: משפטים היישום הישראלי בפועל: 16
מסקנות: 18
אלטרנטיבת היישום הרך- יפן כאישוש למסקנה: 18
סיכום: 20 ביבליוגרפיה: 21
תקציר מנהלים:
Sarbanes Oxley Act המכונה בראשי-תיבות SOX הוא חוק שחוקק בארצות הברית ב-30 בינואר 2002, המנסה להבטיח את נכונות הדיווח הכספי בארגון. החוק דורש לאשר אפקטיביות הבקרה הפנימית שנבנתה, ולהבטיח נכונות הדיווח הכספי. החוק חל כרגע על חברות הנסחרות בארה"ב, ומוחל גם על ארגונים בארץ במגזר הבנקאי, הביטוח והממשלה. לחוק 2 סעיפים מרכזיים: סעיף 303 המחייב את המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים, אחת לשנה או לרבעון, להצהיר אישית כי סקרו את הדו"ח השנתי וכי הוא משקף נכונה את המצב הכספי בפירמה, וכן כי בוצע תכנון והטמעת בקרות ונהלים לצורך גילוי; וסעיף 404, המחייב את ההנהלה ואת הרואה-החשבון המבקר להכין דו"ח שנתי על הבקרה הפנימית הקשורה לדיווח הפיננסי, וכן להעריך במסגרת אותם דו"חות שנתיים את מערך הביקורת והנהלים החלים על החלק התפעולי בחברה וכן לגבי אופן ההצגה של הפירמה בדו"חות הכספיים.
שאלת המחקר התמודדה עם שאלת התאמתו של ה- Sarbanes Oxley Act לישראל, זאת בהתאם לאופי המיוחד הישראלי, בהתאם לסביבה הגיאוגרפית כהיותנו מדינה במזרח התיכון, הסביבה האנתרופולוגית, הסביבה הכלכלית וכן התפיסות המשפטיות הרווחות בחברה.
אולם לעומת השערת המחקר הברורה איתה צעדתי בתחילה כאשר נגשתי לכתוב עבודה זו, בפועל התחוור לי שהמציאות אינה דומה לתוצאות בפועל. שלושה מתוך ארבעת השערות המחקר השונות תמכו בצורה נחרצת ביישום תקיף יותר של ה- Sarbanes Oxley Act בישראל. ההתרחשויות השונות בישראל יצרו תפיסה לדעתי שיש צורך באכיפה מוגברת והחשש בישראל הינו רחב יותר. אולם בפועל לפי הממצאים בשטח ניכר שהשערות המחקר, ואף התפיסה התיאורטית אותה יש להניח לכללים החשבונאים אינה מיושמת.
כדי לפטור קונפליקט זה הרחקתי עד לארץ השמש העולה, משם הבאתי סימוכין לכך שיש בכך התנהגות נורמטיבית שיישום ה- Sarbanes Oxley Act הינו רך, למרות שמגוון השיקולים אינו בהכרח תומך בכך. הסיבה לכך הינה המשקל אותו יש לייחס לכל אחד מהשיקולים. כך השיקול הכלכלי גובר על כולם, ובמידה והשוק קטן או שאין ביכולתו לספוג שינוי מאסיבי מין הקצה אל הקצה של הערכות חשבונאית הממשל לא מבצע דבר כזה.
כלומר הגופים האחראים יושבים 'בתוך עמם' ואין הם בוחנים רק בצורה תיאורטית מה נכון לעשות, אלא האם מדובר בגזרות שהציבור מסוגל לחיות לפיהם. במקרה הנתון בישראל אין יכולת ליישם בצורה מוחלטת ומלאה את ה- Sarbanes Oxley Act לכן יש צורך ליישם תקנות מרוככות יותר.