שביתות והשבתות שינויים בהרכב כח העבודה (עמ' 1378) משמעות חברתית משתנה של השביתה (עמ' 1380 ) השביתה/ השבתה במשפט הבינלאומי (עמ' 1387) הכרה בשביתה כזכות אדם (עמ' 1389) אמנה בינלאומית משנת 1966; סע' 8(1)(ד) מבטיח את זכות השביתה אבל בהתאם לחקיקה הנהוגה באותה מדינה. סע' 4 קובע את המגבלות הכלליות שניתן להטיל על זכויות אדם המובטחות בה.
ארגון העבודה הבינלאומי (עמ' 1395) השביתה (עמ' 1403) הדוקטרינה (עמ'
1 405) לביצוע השביתה נדרש שיתוף פעולה בין עובד (ביצוע השביתה בפועל) לארגון עובדים (קבלת ההחלטה לשבות וההכרזה על כך).
מיהו בעל הזכות לשבות עפ"י הדוקטרינה האורגנית, ארגון העובדים הוא בעל הזכות לשבות – השביתה היא זכות/ חרות קיבוצית. בהתאם לכך ההכרה בזכות השביתה נובעת מחקיקה/ פסיקה או מעצם ההכרה בחופש ההתאגדות. זה מוכר בישראל.
עפ"י הדוקטרינה האישית, העובדים הם בעלי הזכות לשבות – השביתה מוקנית לפרט. זכות השביתה מוזכרת בפרוש בחוקה.
היקף ההגנה ההגנה ניתנת בשתי צורות: חסינות משפטית מפני תביעה חוזית או נזיקית ובאמצעות הענקת פטור. בישראל נהוגה הדוקטרינה האורגנית ולכן ההגנה היא על ארגון העובדים. בישראל נהוגה גם תיאורית ההשעיה (השעיית יחסי העבודה בזמן שביתה), המספקת הגנה מסוימת גם לעובד.   זכות או חירות לשבות (עמ'
1 411) שביתה היא פעולה קיבוצית ועובד אינו יכול להכריז עליה, אלא ציבור העובדים יחדיו; כשמוענק לשביתה מעמד של זכות, היא נהנית ממעמד משופר שכן המחוקק מחויב לנקוט צעדים ממשיים שיאפשרו את השימוש בזכות השביתה.
בהעדר חוק המעניק זכות לשבות, מוקנה לשביתה מעמד של חרות בלבד, ואז מותר לשבות כל עוד לא הטילו עליה הגבלות. בישראל כל עוד לא נחקק חוק יסוד, מעמד השביתה הוא מעמד חרות בלבד.
הגבלות על חופש השביתה §          עמ' 1412 – מכח החקיקה:
סע' 5א לחוק יישוב סכסוכי עבודה מחייב את הנוגעים בדבר למסור הודעה מוקדמת של משפטים יום לפני כל שביתה/ השבתה.
פס"ד תרכובות ברום: ביה"ד מייחד חשיבות רבה לניסוח מדויק של ההודעה על השביתה, לגבי פרטי הסכסוך.
§          תקנון ארגון עובדים: ניתן להגדיר מיהו האורגן הרשאי להכריז על שביתה ומה ההליך להכרזתה ובכך להגביל את השביתה.
§          הסכמים קיבוציים: שקט תעשייתי.
פס"ד קוקה נ' רשות השידור (עמ' 1417): ההחלטה איך יבוא הסכסוך לידי ביטוי היא לעולם של ציבור העובדים, במסגרתו הארגונית. השביתה אינה מעשהו של היחיד אלא פעולה קיבוצית מאורגנת. עובד אינו יכול להתחבא מאחורי הכרזה של שביתה בעת שהוא מפר את חובותיו כעובד. הדו ממדיות של השביתה (עמ'
1 4
5 ) ממד חיובי: זכות העובד להשתתף בשביתה.
ממד שלילי: כשמוכרזת שביתה במקום העבודה, מותר לפרטים לא להשתתף בה. מישור הפעולה עמ' 1427 – שביתה היא פעולה קיבוצית מתואמת שנוקטים העובדים, כשבתחילה יש סכסוך עבודה אשר בסופו מקצין לידי שביתה, ואשר נועדה לקדם אינטרס קבוצתי. עמ' 1428 – חוק יישוב סכסוכי עבודה (נושאי סכסוך עבודה והצדדים לו) עמ' 1430 – סע' 3 לחוק ישוב סכסוכי עבודה: הצד הכשיר לתת הודעה על שביתה הינו:
§          ארגון העובדים היציג נותן הודעה כאשר הסכסוך פורץ במקום עבודה המוסדר בהסכם קיבוצי.
§          ארגון העובדים היציג נותן הודעה כאשר הסכסוך פורץ במקום עבודה שאינו  מאורגן אבל יש ארגון עובדים.
§          כל קבוצת עובדים שבחרו העובדים לייצגם יכולה לתת הודעה כאשר הסכסוך פורץ במקום עבודה שאינו מוסדר בהסכם קיבוצי ואין ארגון עובדים.
מהות הפעולה עמ' 1431 – שביתה מלאה הינה פעולת לחץ המתבטאת בסירוב לבצע את העבודה. העובדים נפגעים כלכלית בשל אי קבלת שכר ואילו המעביד נפגע כלכלית בשל אי ביצוע העבודה. היום יש סוגים שונים נוספים של שביתות: שביתה חלקית, שביתת האטה (עושים חלק מהעבודה ומאיטים את העבודה), שביתות מוקד (בכל פרק זמן נוקטת קבוצה אחרת של עובדים בשביתה).
כשמדובר בשירות הציבורי הניזוק האמיתי הוא הציבור ולא המעביד. פס"ד אורדן (עמ'
1 432):
לדעת ביה"ד יש לפרש את התנהגותם של עובדים השובתים בשביתה חלקית כאילו שבתו שביתה מלאה, או שהם מציעים למעביד חוזה עבודה זמני, במסגרתו הם מוכנים לבצע חלק מהעבודה. המעביד יכול להחליט אם הוא מעונין בחוזה חדש זה או לא.
במידה והמעביד מסרב לביצוע עבודה חלקי, הוא כופה על העובדים לשבות שביתה מלאה.
במידה והוא מסכים לקבל עבודה חלקית, יהיה עליו לשלם שכר עבודה ראוי. פס"ד גינסטלר: עובדים ייחשבו לנוטלים חלק בשביתה חלקית כשהם מבצעים את העבודה באופן שונה מהנהוג ביומיום. ואז למעביד הזכות שלא לקבל עבודה חלקית ולגרום להם לשבות שביתה מלאה.
עמ' 1434 – שביתה הינה אקט שאינו כולל אלימות מילולית או פיזית. אם שובתים נועלים את המנהל בחדרו במהלך שביתה, זו כליאת שווא וניתן לתבוע.
פס"ד חיפה כימיקלים: בעת שביתה, עובדים שאינם מפנים את שטח המפעל, נחשבים משיגי גבול. ואולם במקרה זה ביה"ד התיר חריג, כיון שמשרדי הוועדה היו ממוקמים בשטח המפעל, ולכן הם לא נחשבים משיגי גבול אלא מוזמנים כיון שהמעביד העמיד לרשותם משרדים בתחום המפעל. פס"ד מכתשים: במקרה זה העובדים עמדו מול שערי המפעל במחאה על כוונת המנהלים להעסיק עובדי קבלן בזמן השביתה. השופטת ברק היתה מוכנה להצדיק משמורת מחאה שקטה של העובדים אולי אפילו בליווי איום מילולי אך בלא הפעלת כח פיזי. נשיא ביה"ד הארצי לעבודה שלל מכל וכל אלימות פיזית או מילולית המתלווה לשביתה וכל פעולת מחאה אחרת של העובדים. מטרות השביתה עמ' 1443 – מהן דרישות העובדים שהן מטרת השביתה. פעם המטרות היו דרישות מהמעביד, אולם דברים השתנו. היום הדרישות לא תמיד יכולות להתמלא ע"י המעביד ולכן הריבון מהווה צלע שלישית (הפרטה, שבירת מונופול), וכן – השביתה גורמת נזק לציבור ולא למעביד. שביתת עובדי ציבור (עמ' 1445) עמ' 1461-משפטים21 – כשעובדי חברה ממשלתית שובתים יש סכנה שהם ינסו להשפיע על המדיניות של הממשלה, לכן יש עליהם הגבלת שביתה.
עמ' 1427 (שביתה במגזר הפרטי) שונה מזה שבעמ' משפטים30 (שביתה במגזר הציבורי).  שביתה נגד הריבון: מותר לשבות נגד מדיניות כלכלית או חברתית של הממשלה אם יש למדיניות הזו השפעה ישירה על חברי הארגון או על העובדים בכלל. בג"צ בזק (עמ'
1 461): ישנן שלוש סוגי שביתות: §          שביתה כלכלית: שביתה המכוונת נגד המעביד המבקש לפגוע בזכויות העובדים או מסרב לשפר את תנאי עבודתם. שביתה זו יכולה להיות מכוונת גם כלפי הריבון המנסה להתערב ולשנות הסדרים קיימים ביחסי העבודה בין העובדים למעביד או למנוע הסדרים כאלה. §          שביתה פוליטית: מכוונת נגד הריבון (לא במעמדו כמעביד) הקובע מדיניות כוללת שאינה מקובלת על ציבור עובדים, הסוברים שהיא תצר את צעדיהם ותפגע ביכולתם להתמודד עם קביעת זכויותיהם כעובדים. זוהי לא חוקית כיון שמדובר בעובדים המבקשים לערער באמצעותה את סמכותו של הריבון (לקבוע מדיניות כלכלית בראיה רחבה לטובת כלל הציבור) ולהכניעו לדרישותיהם. בהתנהגות זו העובדים מנסים להתערב בתהליכי חקיקה לגיטימיים של בית המחוקקים ולא בדרכי שכנעו דמוקרטיות אלא בהתערבות כוחנית המבקשת לכפות על המחוקק את מה שאינו ראוי בעיניהם.
§          שביתה מעין פוליטית: שביתה כזו תוכר כלגיטימית אם עפ"י מבחן המטרה העיקרית יובהר כי העובדים שובתים בגין נושא שאינו נוגע ישירות לתנאי עבודתם במובן הצר אך הוא משפיע ישירות על תנאי העבודה שלהם. זו שביתת מחאה קצרה. צריך שאינטרס העובדים יהיה בגלוי בנושאי: שכר, תנאי עבודה, קבלה וסיום עבודה.
§          שביתת אהדה: זו שביתה לגיטימית. העובדים שובתים כדי לקדם מטרות שאינן נוגעות לתנאי העבודה שלהם אלא לתנאי העבודה של עובדים אחרים. ואולם, מאחר והמעביד נפגע בשל שביתה בלי שהוא בכלל צד לסכסוך העבודה, נשקלת מידת הלגיטימציה של שביתה זו. §          שביתה בסכסוך משפטי: כשמעביד מפר את הוראות ההסכם הקיבוצי שהוא חתום עליו, העובדים נזקקים לאמצעי שיחייבו לקיים את התחייבותו. העובדים יכולים להגיש תביעה על הפרת הסכם לביה"ד לעבודה ואולם כב' השופט שמגר טען כי אם המעביד אינו מכבד את זכויות העובדים, אין לדרוש מהעובדים לקיים את התחייבויותיהם. שימוש לרעה בזכות השביתה, תום לב ומידתיות (עמ' 1464) בישראל, כדי למנוע שימוש לרעה בזכות השביתה, נקבע כי השימוש בשביתה אמור להיות האמצעי האחרון בסכסוך העבודה. שימוש מוקדם מדי  בשביתה עשוי להצביע על העדר תום לב, המחייב את כיבוד סע' השקט התעשייתי. בנוסף – צריכה להיות פרופורציה בין נשק השביתה לבין המטרה שמנסים להשיג באמצעותה. השבתה (עמ' 1469) תכנון מוקדם של המעסיק למנוע מהעובדים לבצע את העבודה כדי להשיג מטרות מוגדרות בתחום יחסי העבודה ותנאיה. מעביד יכול להשבית את עובדיו בתנאי שפעולתו אינה עוינת את המו"מ הקיבוצי וכל עוד ההשבתה אינה מכוונת להתערב בפעילותם של העובדים ולהכשילה או להרוס את התארגנותם. התיחסות משפטית להשבתה (עמ'
1 471) שלילת ההכרה בחופש ההשבתה: אין הכרה בהשבתה והמעביד אינו יכול לצמצמם את נזקיו במהלך השביתה ע"י הפסקת עבודתם של עובדים המובטלים "טכנית" בשל השביתה. כלים חלופיים של מעין השבתה §          דוקטרינת אי הביצוע: צד לחוזה פטור מביצוע חלקו בחוזה אם הצד האחר אינו מקיים את המחייב אותו, מכאן אם מעביד נפגע בשל שביתות מחזוריות יכול לא לספק עבודה לעובדים המעורבים בסכסוך ופטור את עצמו מלשלם להם שכר עבודה. §          שאלה – מה לגבי עובדים לא מעורבים בסכסוך המבצעים את עבודתם או שאי הביצוע אינו מרצונם אלא בשל השביתה ???
§          מכח פררוגטיבת המשמעת: עובד שאינו מקיים את חובותיו חשוף לדיון משמעתי ולסנקציה (עד פיטורים), אך הפעלת הזכות צריכה להעשות בתום לב, בהתאם לעקרון המידתיות ובתנאי שהמעשה של המעביד יהיה הצעד אחרון במאבק.
§          שכירת ממלאי מקום: בדר"כ אפשרות זו היא לא לגיטימית כי היא מפרה שביתה. §          העסקת עובדי קבלן: סע' 16 לחוק העסקת עובדים ע"י קבלני כ"א קובע קבלן כ"א לא יעסיק עובדים במקום עובדים המשתתפים בשביתה/ השבתה כל עוד הן מתקיימות. §          הכנת מלאי מראש, כדי למנוע נזקים של אי סיפוק סחורות בזמן. §          הוצאת העובדים לחופשה ללא תשלום: זו נקראת השבתה קרה ובדר"כ משתמשים בה כשאין עבודה. הכרה בהשבתה עפ"י עקרון השוויון המהותי – המצב בישראל עמ' 1475 – מכח עקרון ההדדיות מכירים בזכות ההשבתה, אולם אין בכך כדי להעניק מעמד שווה. ההשבתה אינה נדרשת כדי לשמור על מאזן הכוחות אלא כשמאזן יחסי הכוחות מופר בגין שביתה. לכן, אין צורך להכיר בחופש ההשבתה כדי ליצור שוויון בין השותפים למערכת יחסי העבודה, אבל יש צורך להעניק הכרה באמצעי המאבק המקצועי של המעביד כשהאיזון מופר (ולצורך מגננה בלבד).
פס"ד מפעלי ים המלח (עמ' 1476): העובדים שבתו שביתה חלקית ע"י סגירת שערי המפעל ולא נתנו להוציא אשלג מתחומי המפעל. 5 ימים לאחר מכן ניתנה הודעת המעביד על השבתה תוך הפרת הודעה מוקדמת של משפטים יום. ההשבתה מוכרת רק כאמצעי מכן הננקט בנסיבות של כורח. ההשבתה שהחברה השביתה את עובדיה היתה השבתת מגן ביחס לחלק מהעובדים, לא היה מקום וצורך להשבית את שאר העובדים. השבתה כדין
1 .    השבתת מגן (עמי' 1488): ההשבתה תנקט כמעשה מגנני ולכן צריך להוכיח קיומו של סכסוך עבודה ונקיטת צעדי מאבק מקצועי בידי העובדים. התנהגות התקפית של מעביד במסגרתה הוא משבית את העובדים – אינה לגיטימית ולכן המעביד יחוייב בשכר העובדים. השבתת מגן היא כזו כשהעובדים כבר נקטו בנשק השביתה בפועל.
2 .    נסיבות של כורח: ההשבתה תתקיים בנסיבות של כורח; פס"ד אלקו (עמ'
1 490):
המעביד יכול להכריז על השבתת מגן, וזאת בתנאי שיש סכסוך עבודה ובתנאי שהעובדים נקטו צעדי מאבק מקצועי. במקרה הזה המעביד צריך להוכיח שאין הוא יכול להשתמש בעבודה של הסדרנים (שהינם עובדים בלתי מאורגנים שאינם מעורבים בסכסוך ואינם מעונינים לשבות) בשל שביתת העובדים המאורגנים ואין לו ברירה ושזו שביתת מגן. לגבי העובדים המעורבים – זה נתון לשיקול דעת המעביד בהתאם לשיקוליו לגבי הפעלה סדירה של המפעל. פס"ד מפעלי ים המלח: שלילת שכר עבודה מעובדים שאינם מעורבים בסכסוך העבודה מחייבת זהירות רבה. ביה"ד מתיר זאת רק בנסיבות חריגות וזאת כשנוצרו נסיבות של כורח. עמ' 1491 – האם ניתן להשבית עובדים שאינם מאורגנים? – כשם שמותר להם לשבות בשביתה שמארגן ארגון עובדים בו אינם חברים, כך שמותר למעביד להשביתם.
3 .    מידתיות וצעד אחרון במאבק: נדרש לקיים את עקרון המידתיות (פס"ד אלקו), וכן – נדרש שנקיטת צעד ההשבתה תעשה כצעד אחרון במאבק ולא כצעד ראשון.
הכרה בהשבתה עפ"י עקרון השוויון הפורמלי: מתן הכרה שווה לשביתה ולהשבתה, מכאן – השבתה היא גם כלי התקפי וגם מגנני. השבתה שלא כדין פעולות אלה אינן השבתה: הפסקת עבודה כפעולה התקפית; סרוב לקבל עבודה מעובדים השובתים שביתה חלקית; הפסקת עבודתם של עובדים שאינם מעורבים בסכסוך כשאין כורח לעשות כן.
השבתה תחשב שלא כדין אם היא מפרה מגבלה המוטלת עליה מבחינת החוק, תקנונים של ארגוני מעבידים או מכח הסכמים קיבוציים. למשל, סע' 5א לחוק יישוב סכסוכי עובדה קובע כי על המעביד לתת משפטים יום הודעה מוקדמת להשבתה. במידה ולא עשה כן, ההשבתה אינה חוקית. יחסי גומלין בין יחסים אישיים ליחסים קיבוציים (עמ' 1497) תאורית ההשעיה עמ' 1499 – השתתפות בשביתה/ השבתה אינה נתפסת כהפרת התחייבותו של העובד לבצע את עבודתו ואסור לפטרו. כך גם לגבי המעביד. אי תשלום שכר עבודה לשובת/ מושבת אינו נתפס כהפרת התחייבותו של המעביד. עמ' משפטים00 – השתתפות בשביתה אינה מפסיקה את רציפות העבודה (המשך צבירת תנאים סוציאליים: חופשה, פיצויי פיטורים וכו'). סע' 19 לחוק הסכמים קיבוציים קובע כי השתתפות בשביתה אינה הפרת חובה אישית. היקף ההשעיה: שביתה/ השבתה אינן מפסיקת את הרציפות בעבודה.
השלכות ההשעיה: יחסי העבודה אינם מתנתקים ובעת סיום סכסוך העבודה, הם ממשיכים מאותה נקודה בה הוקפאו והעובד מוסיף להנות מכל הזכויות החוזיות כולל הוותק שצבר במהלך העבודה. תאורית ההשעיה מדברת רק על השעיית החובה לעבוד והחובה לשלם שכר. מכאן – כל חוזה העבודה על מכלול הוראותיו מוסיף לחול (כולל צבירת זכויות במהלך השביתה). עמ' משפטים03 – ניתן לפטר/ להתפטר בעת שביתה אם קיימת עילה המצדיקה זאת. למשל, עובד שעבר על החוק, מותר לפטרו. או עובד שמעונין להתפטר מרצונו החופשי, מותר לו להתפטר גם במהלך שביתה. תאורית הניתוק עמ' משפטים05 – זה לא נהוג בישראל. הפסקת העבודה עקב השביתה מפירה את החובה החוזית לעבוד. אולם, אי ביצוע העבודה הוא הפרה של חוזה העבודה אבל החוזה מוסיף להתקיים כל עוד אחד הצדדים לא שם לו קץ. באם המעביד פיטר את העובד במהלך השביתה, הוא יחליט אם לקבלו שוב לעבודה בתום השביתה, אבל העובד יפסיד את כל הוותק והזכויות שצבר. עובד לא פוטר במהלך השביתה, ימשיך לעבוד לאחריה אולם לא יצבור זכויות וותק במהלך השביתה. מאבק מקצועי ושקט תעשייתי משמעות ההתחייבות לשקט תעשייתי (עמ' משפטים09) §          פן שלילי: הצדדים לוקחים על עצמם מחויבות שלילית שלא לשבות או להשבית במהלך חיי ההסכם. §          פן חיובי: הצדדים מקבלים על עצמם מחויבות לדאוג שיחידיהם לא יפרו את הוראת השקט התעשייתי. עמ' משפטים09 – מדיניות ההתחייבות לשקט תעשייתי נועדה למזער את נזקי השביתה הנגרמים לצדדים שלישיים ולציבור בכללותו. אין להשתמש בנשק השביתה/ השבתה למימוש סכסוך משפטי שבו לצדדים יש חלופה משפטית ליישובו. סווג ההתחייבות לשקט תעשייתי (עמ' משפטים11) עמ' משפטים11 – מעביד מעונין לחתום על הסכם קיבוצי, וזאת בשל השגת שקט תעשייתי.
עמ' משפטים12 – בתקופת ההסכם הקיבוצי ישנו איסור שביתה והוא בתוקף גם לגבי נושאים שלא הוזכרו בהסכם במפורש אבל משתמעים ממנו (כמו שקט תעשייתי). אולם, ישנה אפשרות להגיש תביעה בביה"ד.
התחייבות לשקט תעשייתי יכולה לבוא לידי ביטוי בשתי צורות:
§          שקט תעשייתי יחסי (מוגבלת):
חל בארץ. ההתחייבות מוגבלת לסכסוכים המתגלעים בזמן קיום ההסכם ולעניניים המוסדרים בו (גם לנושאים שאינם נקובים בו במפורש אך משתמעים ממנו, כמו זכויות היתר של המעביד). שביתה בנושא שאינו נכלל בהסכם הקיבוצי, לא תחשב כהפרת השקט התעשייתי. §          התחייבות לא מסויגת לשקט תעשייתי (מוחלטת): חלה עליה הגבלה תקופתית החופפת למשך חיי ההסכם. זו התחייבות מוחלטת לאי שביתה לגבי כל נושא. המקור המשפטי לההתחייבות לשקט תעשייתי (עמ' משפטים13 ) עמ' משפטים13 – ביה"ד קבע כי בכל הסכם קיבוצי נכללת במשתמע התחייבות יחסית לשקט תעשייתי (גם אם לא במפורש) וזאת בהסתמך על עקרון המידתיות.
בהתאם לדוקטרינת שהסכמים יש לכבד, משמעות הדבר היא שיש לכבד את ההתחייבות החוזית שבאה לידי ביטוי בהסכמי העבודה. בהתאם לעקרון התמורה, רואים בהתחייבות העובדים לא לשבות במהלך חיי ההסכם תמורה להסכמת המעביד להסדיר את תנאי העבודה בהסכם קיבוצי. עמ' משפטים14 – אם מדובר בהסכם ג'נטלמני (נטול תוקף משפטי), לדעת ביה"ד הסדר זה מכוון לחייב מתוך כבוד בלבד ולהיות אכיף באמצעות סנקציות חברתיות (לא משפטיות). היקף התחולה של ההתחייבות לשקט תעשייתי (עמ' משפטים11) יש קושי ליישם הוראה לשקט תעשייתי כשאין חפיפה בין הסכמים ברמות שונות (ענפי, מפעלי, ארצי). זה לא נדון בישראל.
שביתות אהדה ומעין פוליטיות אינן נוגעות לנושאים שאינם מוסדרים בהסכם קיבוצי, ולכן הן אינן נחשבות מפירות את הוראת השקט התעשייתי כשמדובר בהתחייבות יחסית. הממד הנורמטיבי של ההתחייבות לשקט תעשייתי (עמ' משפטים17) התחייבות לאי שביתה הינה התחייבות חוזית וכוללת גם דאגה שהיחידים לא יפרו את ההוראה לאי שביתה. אולם מתוקף היותה התחייבות חוזית, היא אינה מטילה חובה ישירה על העובדים כיחידים. סנקציות (עמ' משפטים18) הפרת סעיף השקט התעשייתי אינה מבטלת את ההסכם הקיבוצי והמעביד חייב להמשיך ולקיימו. ואולם במקרים מסויימים יש לו אפשרות לתבוע פיצוי בגין נזקי השביתה; עמ' משפטים18 – בהתאם לאמור בסע' 24 לחוק הסכמים קיבוציים אסור למעביד לתבוע פיצויים מהארגון על הפרת הסכם קיבוצי מיוחד (בשל נזקי השביתה), גם אם השביתה היא לא כדין. לגבי הסכם קיבוצי כללי, הוא יוכל לתבוע פיצויים אך רק אם הצדדים הצדדים קבעו זאת במפורש בהסכם. אם מדובר בהסדר קיבוצי שהינו חוזה מחייב (להבדיל מהסדר ג'נטלמני), ארגון העובדים צפוי לשלם פיצויים בגין הפרת ההתחייבות שלא לשבות.
שרות ציבורי ושרות חיוני (עמ' משפטים21) הנחיות כלליות (עמ' משפטים23):
ניתן להגביל את זכות/ חופש השביתה/ השבתה כשמדובר בעובדי ציבור או עובדים המועסקים בשרות חיוני. איסור כללי, השעיה או הגבלה של השביתה/ השבתה (עמ' משפטים
5 ):
בהתאם להמלצת הוועדה לענין חופש ההתאגדות, אפשר להצדיק הטלת הגבלות על השביתה/ השבתה במצבי חרום, אך רק כאמצעי זמני (למשל, מלחמה). הגבלת זכות/ חרות השביתה בשרות הציבורי (עמ' משפטים26):
מותר להגביל את זכות/ חרות השביתה של עובדי השרות הציבורי.
הטעם לכך הוא ששביתתם נתפסת כקריאת תיגר על הריבון שמהווה פגיעה במשטר הדמוקרטי.
עובדי השרות הציבורי (בשל אופי המעסיק שלהם) אינם מסתכנים באובדן מקור פרנסתם עקב פשיטת רגל בהפעילם את נשק השביתה. עמ' משפטים27 – הוועדה לענין חופש ההתאגדות קבעה כי לעובדי השרות הציבורי המפעילים סמכות שלטונית בתוקף תפקידם יש לקבוע כללים שונים מאלה החלים על עובדי השרות הציבורי שאינם מפעלים סמכות שלטונית כאמור. ניתן להגביל את זכות/ חירות השביתה של עובדי ציבור הממלאים פונקציה שלטונית מינהלית בלבד. עמ' משפטים28 – האם הגבלת הזכות לשבות אין בה משום פגיעה לגיטימית בזכות חוקתית? – ניתן להגביל זכות שביתה של עובדי מדינה בכירים, כיון ששביתה שלהם היא פסולה כי היא נתפסת שביתה פוליטית המכוונת נגד המחוקק ואף הפרת חובת הנאמנות שלהם.
עמ' משפטים29 –  בישראל נקבעו חוקים בחוק יישוב סכסוכים לגבי שביתת עובדי ציבור. הגדרת העובדים הנכללים מובאת בעע' 37א. התוצאות האופרטיביות של שביתה/ השבתה בלתי מוגנות מובאות בסע' 37ב-ד. עמ' משפטים30 – חוק יישוב סכסוכים – פרק רביעי הנוגע לעובדי ציבור שביתה בלתי מוגנת – שביתה במגזר הציבורי עמ' משפטים33 – סע' 37א לחוק יישוב סכסוכי עבודה מגדיר שביתה, ככל הפרעה מאורגנת למהלך התקין של העבודה. §          בעת חלות ההסכם הקיבוצי: בעת שההסכם הקיבוצי חל אסור לשבות בנושאי המוסדרים בהסכם. לכן זו שביתה בלתי מוגנת. באם מדובר בהסכם קיבוצי לתקופה מסוימת שהפך להסכם לתקופה בלתי מסוימת, זו עדיין שביתה בלתי מוגנת אולם ביה"ד ישקול זאת בעת הגשת בקשה לצו מניעה. במידה והשביתה אינה נוגעת לשכר או תנאים סוציאליים (שביתה מעין פוליטית או אהדה) ואושרה ע"י המוסד המנהל המרכזי של ארגון העובדים, זו תהיה שביתה חוקית.
§          בזמן שאין הסכם קיבוצי:
לפי סע' 37א במידה והשביתה לא הוכרזה בידי ארגון העובדים (שהיה חתום על ההסכם שפג) והוא לא אישר אותה, הינה שביתה בלתי מוגנת. האישור לשביתה חייב להנתן מראש (ולא בדיעבד). להבדיל – במגזר הפרטי, כשאין הסכם קיבוצי, יכולה נציגת נבחרת של העובדים להכריז על שביתה והיא תהיה שביתה כדין. §          לא ניתנה הודעת צינון על השביתה: בהתאם לסע' 37א או לסע' 5א לחוק, לפני פרוץ שביתה צריך לתת הודעה של משפטים יום.
במידה וזה לא נעשה, השביתה בלתי חוקית.
מהי שביתה בלתי מוגנת בתקופת ההסכם הקיבוצי שביתה לגבי נושאים המוסדרים בהסכם הקיבוצי תוקף הסכם הקיבוצי פג השביתה לא הוכרזה ע"י ארגון עובדים שחתם על ההסכם, האישור גם צריך להנתן מראש.
הודעת צינון לא ניתנה הודעת צינון של משפטים יום השלכות הנובעות משביתה בלתי מוגנת §          עמ' משפטים36 – מערכת יחסי עובד ומעביד – הפרת חוזה העבודה: בהתאם לסע' 37ב(ב) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, כאשר עובד שובת שביתה בלתי מוגנת במגזר הפרטי, הוא מפר את חוזה העבודה האישי שלו בכך שאינו מבצע עבודה והמעביד רשאי לנקוט נגדו צעדים משמעתיים (להבדיל משביתה חוקית, שמפעילה את תאורת ההשעיה הגורסת שאין הפרה של חוזה העבודה). עמ' משפטים31 – בהתאם לאמור בסע' 62 לפקודת הנזיקין וסע' 37ב לחוק הסכמים קיבוציים, גרם הפרת חוזה במגזר הפרטי בגין שביתה בלתי מוגנת, ניתן לתבוע פיצויים כיון שזו אינה שביתה.
§          עמ' משפטים36 – זכאות לשכר עבודה: מכח תאורת ההשעיה עובד ששובת אינו זכאי לקבל שכר. בהתאם לסע' 37ג כשמדובר בשביתה חלקית שהיא בלתי מוגנת, יפנה המעביד לביה"ד בהליך קיבוצי בכדי לקבל פס"ד הצהרתי (תביעה נגד ארגון העובדים) על שביתה בלתי חוקית. מתן פס"ד כזה מזכה אוטומטית את העובדים השובתים שביתה חלקית במחצית שכרם החוזי. אח"כ יכולים המעביד/ העובדים לפנות לביה"ד בתביעה אישית ולתבוע הפרשי שכר במידה והם סבורים כי השכר אינו משקף את העבודה שבוצעה. פס"ד רשות הנמלים בישראל (עמ' משפטים37).
אם עובדי ציבור שבתו והשביתה היתה שלא כדין (בלתי מוגנת), מותר למעביד להעמידם לדין משמעתי. אילו השביתה היתה במגזר הפרטי, אסור למעביד לנקוט בצעדי משמעת. §          עמ' משפטים51 – תביעה בעוולה של גרם הפרת חוזה: בשל השביתה המעביד עלול להקלע למצב שהוא אינו יכול לעמוד בהתחייבויות כלפי ספקים וצרכנים ולכן השביתה גרמה לביצוע עוולה של גרם הפרת חוזה. כדי להגן על זכות/ חרות השביתה נקבע בסע' 62(ב) לפקודת הנזיקין פטור מביצוע עוולה של גרם הפרת חוזה אם הנזק נגרם בשל שביתה/ השבתה. עמ' משפטים52 – כשמדובר במגזר הפרטי, כשעובד או מעביד מגישים תביעה על גרם הפרת חוזה הם יכולים לתבוע. עמ' משפטים52 – כשמדובר במגזר הציבורי, אם השביתה מוגנת לא ניתן לתבוע. במידה והשביתה בלתי מוגנת המעביד יכול לתבוע את ארגון העובדים בהתאם לסע' 37ב(א) על גרימת הפרת חוזה העבודה עם העובדים ובהתאם לסע' 37ב(ב) על גרימת הפרת החוזה העסקי עם לקוחותיו. בנוסף – המעביד יכול לתבוע את העובדים בטיעון שעקב השביתה נגרמה הפרה של ההסכם הקיבוצי ושל חוזים מסחריים שבהם הוא היה קשור.
סעדים שניתן לתבוע בגין שביתה בלתי מוגנת הפרת חוזה העבודה מגזר ציבורי: עובד השובת מפר את חוזה העבודה והמעביד יכול לנקוט בצעדים משמעתיים.
מגזר פרטי: לא ניתן לנקוט הליכי משמעת.
זכאות לשכר עבודה מגזר ציבורי: כשמדובר בשביתה חלקית, בהליך קיבוצי יפנה המעביד לקבלת פס"ד הצהרתי ואז העובד יקבל מחצית שכרו. ואז המעביד רשאי לתבוע באופן אישי על החזר הפרשים.
מגזר פרטי: עובד ששובת אינו זכאי לשכר.
גרם הפרת חוזה מגזר ציבורי: תביעת הארגון על גרם הפרת חוזה עם העובדים ועם לקוחותיו. ניתן גם לתבוע את העובדים על הפרת ההסכם הקיבוצי ושל חוזים מסחריים מגזר פרטי: גרם הפרת חוזה מאפשרת למעביד לתבוע פיצויים שרות חיוני / שרותי מפתח – הגבלה על זכות/ חופש השביתה עמ' משפטים54 – שרות חיוני הינו שרות שהפסקתו עשויה לסכן חיים, בטחון אישי או בריאות החברה כולה. גם כששביתה אורכת זמן רב וזה גורם לנזק חמור לאוכלוסיה (שרותי מפתח כמו שרות הרכבות), זה ייחשב לגיטימי להגבילה. ניתן להגביל את השביתה, כך שבמהלכה ינתן שרות מזערי שימנע את הפגיעה האמורה ומאידך – לא יפגע בסיכוייהם של העובדים לקטוף את פרות השביתה במסגרת המו"מ בין הצדדים.   סעד מותר לקבל לגבי נזקי השביתה (עמ' משפטים59) עמ' משפטים61 – שביתה בלתי מוגנת בשל אי הודעה כחוק חשפה את השביתה לתביעת נזיקין בגין עוולה של הפרת חובה חקוקה בהתאם לסע' 63 לפקודת הנזיקין. וכן – בהתאם לסע' 37ב(ב) חשפה את השביתה לתביעה בעוולה של גרם הפרת חוזה.
נקודת מבט זו אינה מתאימה להיום.
עמ' משפטים62 – יש להבחין בין הפעולות האינטגרלית לשביתה (הפסקת העבודה) לבין פעולות נלוות (כליאת מנהל, תפיסת חצרים, עיכוב בהוצאת סחורות).
פעולות נלוות אינן מוגנות מפני תביעת נזיקין. עמ' משפטים63 – שיבושים הם לא חלק מהזכות לשבות ולכן מותר לתבוע בהתאם לחוק הנזיקין. זה נכון לגבי כל סוגי השביתה ובכל המגזרים. מדובר על פעולות נלוות שאינן חלק מהפעולות הנכללות בזכות לשבות ולכן מותר לתבוע נזיקין בגינן. עמ' משפטים65 – מוצדק להגן על פעולות אינטגרליות של שביתה כדין, ולכן יש לתת לאינטרסים של העובד קדימות על אינטרס צדדים שלישיים. במידה והשביתה היא שלא כדין, מוצדק לחשוף לתביעת נזיקין. הטלת אחריות בעוולת הרשלנות (עמ' משפטים67) פס"ד מפעלי רכב אשדוד ביהמ"ש הטיל אחריות בנזיקין על השובתים ועל ארגונם עפ"י עוולת הרשלנות לפי סע' 35 לפקודת הנזיקין.  ביהמ"ש ביסס את הטלת האחריות ברשלנות על השובתים בגין נזקי השביתה על סמך שיקולי מדיניות של איזון אינטרסים וקבע כי הערכים והאינטרסים הנאבקים על בכורה בנסיבות אלה הינם: אינטרס העובדים למול אינטרס צד שלישי שאינו מעורב בסכסוך. ביהמ"ש סבר כי איזון האינטרסים צריך להוביל להעדפת אינטרס צד שלישי, וזאת במידה ומימוש חרות השביתה מצד העובדים היא תוצאה של מעשה מכוון או לא חוקי (שאז הם יהיו אחראיים). המטרה היא לשמר את חרות השביתה. ואולם כשמדובר בעוולת רשלנות החשש שהאחריות תגרום לעובדים שלא לממש את חרות השביתה, שהרי בכל שביתה יש משום נזק צפוי – יצירת לחץ כלכלי ומניעת העבודה/ הפסקת היצור הם מעשה מכוון ומהווים מרכיב בשביתה. בפס"ד זה פסק ביה"ד בהתאם לדיני הנזיקין, תוך התעלמות מעקרונות משפט העבודה הקיבוצי ובכך מסכן את עצם קיום חרות השביתה. בכך שהוא לא הבחין בין שביתה כדין לבין שביתה שלא כדין, הוא אף מעודד שביתות פראיות. אמצעים אחרים של מאבק מקצועי משמורת (עמ' משפטים73) מצב שבו עובד/ עובדים/ חברי איגוד מקצועי ממוקמים ליד מקום עבודה שמתקיים בו סכסוך עבודה או במקום העבודה עצמו. מטרם נוכחותם שם היא לשכנע עובדים שאינם שובתים/ עובדים שנשכרו כממלאי מקום – לשבות או לשכנע ספקים לא לספק סחורה. משמורת שקטה היא צורת התבטאות הנכנסת בגדר חופש הביטוי. זה נדיר בישראל.
פס"ד מכתשים (עמ' משפטים92):
ניתן לפעול בדרכי שלום אך לא בדרך של אלימות. ההסדר החקיקתי של המשמורת נוגע למספר האנשים המורשים להשתתף במשמורת, מטרת המשמורת (שכנוע עובדים שאינם שובתים או שכנוע ספקים שלא לספק סחורה וצרכנים שלא לקנות, מקום ביצוע המשמורת שיכול להיות ליד מקום העבודה (לגיטימי) או ליד המקום שבו המוצר משווק/ משתמשים בו (לא חוקי). לעיתים זה נעשה בצורה של החרמה. עמ' משפטים98 – משמורת ארגונית: ללחוץ על המעביד להסכים ליחסי עבודה מאורגנים או להכיר בארגון עובדים מסוים. שכנוע לקוחות ועובדים שלא להכנס למפעל של המעביד.