שאלה 1: א. בתקופת העלייה הראשונה והשנייה נוצרו מספר צורות התיישבות:
במהלך תקופת העלייה הראשונה התמקדו המתיישבים בהקמת מושבות אשר בסיסן הכלכלי יהיה חזק בשל הקשיים הכלכליים הקשים שפקדו את המתיישבים בארץ. במהלך תקופה זו הוקמו יושבים אשר מבוססים על חקלאות ועבודה יהודית.
ראשון לציון לדוגמא הוקמה כמושבה לדוגמא אשר תושתת על חקלאות ותנוהל כגוף אוטונומי בתקווה שאחריה יוקמו מושבות דומות.
במהלך שנות ה80 הוחלט לנסות להקים "מושבות נעדרים" שהן מושבות אשר יוקמו על ידי בעלי ממון אשר גרים בחו"ל ויעובדו על ידי פועלים בארץ אשר יכשירו את הקרקע
לקראת עלייתו של בעל הממון אשר יגיע לארץ כשהמטעים כבר מצמיחים פירות, אפשרות זו תיצור פרנסה ועבודה למתיישבים ותאפשר לעולים החדשים לקבל "קרקע נוחה" המאפשרת עלייה מופחתת קשיים.
בהמשך נמצאה מתכונת חדשה להקמת מושבות אשר התבססה על מטעים ועבודת פועלים שכירה אך אלו ביקשו לצרף את משפחתם למגורי המושבה דבר אשר יצר קשיים כלכליים ונאסר, מצב זה הוביל לישובים עם "רף כניסה גבוה" אשר אפשרו התיישבות ועליה רק לבעלי אמצעים שהם בעלי קרקע או פקידי ציבור.
מאוחר יותר הבינו שישוב המושתת על נחלות גדולות ועבודה זרה פוגע במתיישבים ולטובת ההתיישבות בישראל יש לדאוג לפועלים ומשפחותיהם לכן קיים צורך לספק נחלות קטנות לפועלים במקום נחלה אחת גדולה של בעל הממון כאשר כל אחד יוכל להתקיים מהשטח הקטן אשר יהיה ברשותו.
ניסיון נוסף למושבה היה "מושבת מופת" אשר דגלה בהקמת מושבה על ידי גרעין של פועלים מנוסים אשר תפקידם יהיה להקים מושבות כדגם לחיקוי.
בנוסף בתקופה מאוחרת יותר החל דיון בחשיבותו של היישוב העירוני ובתקופה זו הריכוזים העירוניים גדלו בכחמשת אלפיים אנשים