שאלה 1:
פולמוס החלוקה הינו ויכוח מורכב אשר התקיים בשנת 1937 בין ראשי התנועה הציונית. בויכוח זה דנו הצדדים בעתידו של המפעל הציוני והמטרות והדרכים אשר באפשרותו להגשים בהתייחס להצעתה של ועדת פיל על סיום המנדט וחלוקת שטחה של ישראל ל2 מדינות לשני עמים.
מסקנות ועדת פיל טענו שהמנדט הבריטי נכשל בקיום מדיניות בין ערבים ליהודים ולכן יש צורך לחלק את הארץ ולהקים 2 מדינות אשר יהיו תחת פיקוח בריטי  בתוספת שטח שישאר בשליטה בריטית (ירושלים,בית לחם ופרוזדור בין שדה התעופה לנמל יפו) בנוסף כללה ההצעה הקמת מדינה יהודית על כ20% משטח ישראל אשר תכלול את אזור העמקים בצפון ושפלת החוף.
כמו כן עד אשר תוקם מדינה יהודית יאסר על יהודים לרכוש קרקעות מערבים ותוגבל כניסת עולים חדשים ל12 אלף בשנה למשך 5 שנים.
התגובות ביישוב היהודי להצעה היו חלוקות מאד והרוחות סערו בנושא. מצד אחד הזדמנות ממשית להקים מדינה מצד שני היו כאלו שהרגשיו שההצעה לא מספקת ויש בה הרבה מאד בעיות ואלו הם הצדדים והתגובות :
–          חיים וייצמן : תמך בהצעה, לדבריו המדינה תשמש בסיס לחיים נורמלים ולראשונה מזה 2000 שנה יהיה בית לעם היהודי, כמו כן יהודי אירופה אשר בסכנה יוכלו לעלות ארצה.
–          דוד בן גוריון : תמך וטען שהסכנה הקיימת בסירוב להצעה הינה הקפאת הבית הלאומי ולכן יש צורך לקבל את ההצעה שתהווה בסיס ראשוני למדינה אשר בהמשך ניתן יהיה לשפרה –          שרתוק (שרת) תמך בהצעה וטען שהיא נותנת כוח רציני לציונות אך בד בבד ציין את הסכנות הכרוכות בהסכם –          כצנלסון גם הוא תמך אך ציין את הסכנות הכרוכות ולא את היתרונות בין המתנגדים ניתן היה למצוא את ז'בוטינסקי שטען שמדינה זו לא תאפשר למיליוני יהודים לעלות לארץ ושאסור לוותר על חלום ארץ ישראל השלמה כמו כן גם לדבריו לא ניתן יהיה להגן על מדינה זו בשל הגבולות הבעיתיים שלה –          תנועת "המזרחי" התנגדה להצעה בשל אי הכללתה של ירושלים במדינת ישראל –          אנשי מפא"י –כצנלסון וגולדה מאיר התנגדו בשל גודלה הקטן של המדינה וחוסר האפשרות להגן עליה מבחינה ביטחונית.