במסגרת המחקר, ברצוננו לערוך השוואה בין פרמטרים שונים של השווקים המתעוררים ביחס למדד הייחוס על מנת לבדוק את המתאם בין שווקים מתעוררים למדד הייחוס, ולהסיק יעילות ההשקעה ע"י פיזור או מיקוד בתיקים אלו.
לשם כך, נעשתה בדיקה של ישראל ו-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין), שכפי שהסברנו לעיל  BRIC היא הקרון שמוביל את השווקים המתעוררים, כמדגם מייצג. הסיבה לכך היא מאחר שמתוך כל הכלכלות המתפתחות, אלו הם הכלכלות שמתפתחות  הכי מהיר ביחס לסיכונים שלה ולכן אם ברצוננו לבדוק פיזור שתורם להקטנת סיכון, עלינו לקחת דוגמאות אלו, שהם הדוגמאות הכי קלאסית לשווקים  מתפתחים.
השערת המחקר השערות המחקר הן:
1.
קיימת רמת תנודתיות שונה בין השווקים המתעוררים.
2. רמת הסיכון שונה בין השווקים המתעוררים.
3.
קיימים פערים גדולים בתשואות בפועל שהשיאו השווקים המתעוררים.
4.
קיימים פערים גדולים בין התשואה בפועל לבין התשואה הנדרשת ע"י המשקיעים.
מתודולוגיה מחקר זה מתבסס על תצפיות של 5 שווקים מתעוררים. דגמנו את שערי הסגירה היומיים של בורסות ה- BRIC  וכן, ישראל. השווינו נתונים אלו לשערי הסגירה של מדד ה S&P. לשם הבדיקה השתמשנו לעיתים בתעודות סל עוקבות מדד כגון Ishares Msci Emerging Markets Index, שהוא תעודת סל העוקבת אחר אותו שוק בכך שהיא מחזיקה את המניות העיקריות של שווקים מתעוררים. נתונים אלו נדגמו מהשנים 2005-2007. את הנתונים העתקנו לגיליונות אקסל, ובהם ערכנו חישובים סטטיסטיים של סטית התקן, השונות והביתא. כמו כן בדקנו את חישובי התשואות לכל המדדים על פי מודל CAPM. בנוסף לכך, חילקנו את שיעור התשואה ההיסטורי של כל שוק ושוק בתשואת מודל CAPM על מנת לבדוק בכמה אחוזים עודפים (אם בכלל) נהנו המשקיעים לעומת ה-CAPM.
נתונים אלו פולחו לחמישה מקטעים לאורך השנים 2005-2007.
ריבית חסרת סיכון שבה השתמשנו לחישוב המודל, שונתה בכל תקופה נמדדת בהתאם להריבית ששררה באותה תקופה.
הנחות יסוד: אנו בודקים משקיע שמחזיק בתיק סטטי, כלומר בתיק שלאורך כל זמן הבדיקה לא חל בו שינויים של מכירה או קניה, אלא קונים נייר מסויים בזמן מסויים ואת אותו נייר מוכרים בסוף תקופת הבדיקה. ולאורך כל הזמן הזה נבדוק רווח או הפסד של הנייר וכן את התנהגות הנייר בהשוואה לאחרים.
במחקר זה, אנו לא מתייחסים למיסוי. וכך אנו בוחרים השקעה תיאורטית שיכול להשקיעה בכל מקום שירצה ולא יחוייב במס באף אחד מהם.
כמו כן, לא החשבנו את עלויות העסקות כגון עמלות קניה, מכירה, או דמי ניהול תיק ני"ע.
יחד עם זאת, אנו מסתכלים על השקעה באותו סוג מטבע בכדי לקבל תמונה שווה של יחסי סיכוי סיכון.
במחקר זה שילבנו רקע פונדמנטלי איכותי של כמה ממדינות השווקים המתעוררים על מנת להבין את הרציונל שטמון בהשקעה במדינות אלו כהקדמה לניתוח תוצאות המחקר האמפירי.
מדינות אלו בשנים האחרונות מרכזות את אור הזרקורים, ולא בכדי. כפי שנראה בסקירה להלן, שווקים אלו השיאו תשואות חריגות ביחס לשווקים מפותחים.
שילוב של הבנה מעמיקה במאקרו כלכלה של שווקים אלו נותן לנו בסיס אמיתי להשקעת ערך המבוססת על נתונים פיננסיים וצפי לשנים הבאות, ולהבדיל מספקולציות הנוטות לרדת לטמיון בעקבות תחזית שלא התממשה.