עבודה סמינריונית בתרבות ופנאי בישראל

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
קורס
מילות מפתח
שנת הגשה 2011
מספר מילים 9631
מספר מקורות 27

תקציר העבודה

אתרים פוליטיים ברשת ככלי למאבק ושינוי חברתי                                                      עבודה סמינריונית מרס 2011
תוכן העניינים
מבוא.   .           .           .           .           .           .           .           .           .             3-5
רקע
תיאורטי.    .           .           .           .           .           .           .           .          
6 -13
מתודולוגיה.      .           .           .           .           .           .           .             .            13-14
ממצאים.           .           .           .           .           .           .           .           .           משפטים-20 דיון וניתוח הממצאים.   .           .           .           .           .           .           .           .21-28
מסקנות וסיכום.                        .           .           .           .           .           .           .           .29-30 ביבליוגרפיה.     .           .           .           .           .           .           .           .           .31-33
מבוא
רקע:
הזירה העיקרית שבה מתקיים מפגש בין הציבור הרחב לנבחריו, קובעי המדיניות בדמוקרטיות המודרניות היא בסך הכול מצומצמת למדי. למעט הכלים המסורתיים המשמשים להשפעה על הממשל – עצומות, מכתבים, לוביסטים, וניסיונות חדירה שונים לתקשורת, לא הייתה עד לשנים האחרונות לרוב האזרחים במה רשמית ורחבה לקידום שינויים חברתיים פרטניים או כלליים. המציאות החברתית לפיה לחברה האזרחית ישנו מרחב תמרון מועט יחסית בכל הנוגע להשפעה על המוסדות והממשל מתחילה להשתנות בעשורים האחרונים, וזאת בעיקר בשל תהליכים ליברליים המחלישים את המדינה, אך גם בשל כניסת אמצעים טכנולוגיים המשנים את זרימת המידע אל האזרח וממנו. רשת האינטרנט, למשל, החלה לשנות את הדינאמיקה של היחסים בין האדם לחברה, ואחד האלמנטים העיקריים במאפיינים אותה הוא העיקרון המהותי שעליו היא מתבססת- ניידות וזרימה חופשית של מידע. כיום קל יותר מבעבר לתקשר ולהעביר רעיונות, טקסטים, תמונות, קבצי קול ווידיאו או כל תוכן אחר הניתן להמרה דיגיטאלית, והשימוש ברשת להפקת תועלות אישיות וקבוצתיות מחלחל לכל תחומי החיים, בין היתר גם לתחום הפוליטי והחברתי. בהקשר הפוליטי-חברתי, כלי טכנולוגי זה מאפשר אפוא חדירה של החברה האזרחית למרחב שהיה שמור בעבר בעיקר לגורמים מסוימים (כגון גופי תקשורת או ארגונים חזקים אחרים) ולנבחרי הציבור. מבחינה מעשית, החדירה של האינטרנט לספירה הפוליטית והחברתית מתבטאת בין היתר בקיומם של מתחמי הבעת דעות ופעולה מקוונים שבמסגרתם מנסים מפעילי אתרים חברתיים שונים, באמצעות תוכנות שיתוף, בלוגים פוליטיים, רשתות חברתיות, ועוד, לידע את האזרח על פעילות ומדיניות המערכות השלטוניות ולעודדו להציע, ליזום ולהיאבק על מעמדו וזכויותיו. למרות הדימוי של העצמה, יש כמובן צורך לברר באיזה אופן משפיעים ארגונים אלו על המדיניות עצמה, ולבדוק איזו השפעה יש להם על השיח הציבורי והיכולת לגייס גולשים לפעילות פוליטית ממשית ואפקטיבית. האתרים השונים הוקמו במהלך השנים בשל צורך של אזרחים רבים להעלות רעיונות ולפעול בתחומים המציקים להם, הקלות היחסית שבה ניתן לגייס דרכם תמיכה (רעיונית, וגם כספית), וגם מתוך אכזבה מהממסד ומהפוליטיקאים ונבחרי הציבור לקדם עניינים מסוימים. בנוסף לכך, תהליך ארוך שנים של ליברליזציה כלכלית הוביל לצמצום כוחה של המדינה ומוסדותיה, וככל שכוחה הצטמק  כוחה של החברה האזרחית גדל. Shalev, 1992; Mair and Van Biezen) 2001) שלו טוען שתהליך זה הינו חוצה גבולות ומשטרים משום שברמה הגלובלית התחולל כאמור מאז שנות ה-
8 0 תהליך של התחזקות גורמים ומוסדות חוץ ממשלתיים בכל רחבי העולם כתוצאה מליברליזציה וגלובליזציה, וישראל "חיקתה" במידה לא מבוטלת טרנדים עולמיים. ליברליזציה זו אף החדירה לחברה ערכים כגון שיתוף, שקיפות (חוק חופש המידע למשל), ועוד, ואלו מביאים באופן ישיר לירידה באמון הציבור בשלטון ולהגברת השימוש בכלים אלטרנטיביים. בכלל במדינות הדמוקרטיות המערביות אנו עדים בעשורים האחרונים לירידה בהבעת העניין בפוליטיקה ולירידה בהשתתפות בבחירות ובצורות אחרות של פעילות פוליטית. ירידה זו מתרחשת בד בבד עם ירידה ניכרת באמון שהאזרחים רוחשים למוסדות הממסד. (Lijphart, 2000;Mair and Van Biezen,2001).
העבודה מתמקדת בתופעה הנ"ל והנושא הכללי שבו היא עוסקת הוא .
השאלה המחקרית: כיצד באמצעות שימוש באתרי האינטרנט מצליח נושא כלשהו  לייצר אג'נדה או סדר יום שונה ולהוביל בכך לשינוי חברתי. הנושא הוא חשוב משום שהוא מעלה מגוון של שאלות חברתיות רלוונטיות. באיזו מידה הרשת מאפשרת במה לדיון ציבורי אפקטיבי?
והאם אתרים המשמשים כפלטפורמה למאבקים פוליטיים שונים או יעילים יותר מהדרכים המסורתיות למחאה חברתית.
שיטת המחקר המחקר מתמקד במעקב אחר מספר מאבקים אשר החלו את דרכם באתר אינטרנט ומתעד אותם, כאשר המטרה היא להראות את השינוי שהם גרמו, ולבדוק את מהות ההצלחה שלהם. בין היתר העבודה בוחנת לעומק מאבקים שהתנהלו בשני אתרים שהוקמו בישראל ומשקפים את התופעה הנבדקת. הראשון הוא "כנסת 2" והשני מכונה "עצומה", שניהם מנסים לפתח את הרעיון של הרחבת כוחה של החברה האזרחית כלפי השלטון באמצעות רשת האינטרנט. אתר "כנסת 2" מאפשר לכל גולש להיות חבר כנסת וירטואלי, להציע הצעות חוק בכל עניין, להיות חבר בועדות, להצביע על הצעות חוק של אחרים ועוד. "עצומה" הוא אתר המאפשר לכל גולש באשר הוא לכתוב עצומה על כל נושא שהוא ולאסוף כמה שיותר חתימות על מנת לקדמה.  את שני האתרים הללו, שקמו בשנים האחרונות, ניתן לראות כמעין "משחק וירטואלי", אולם, כפי שנראה – הם כבר הוכיחו את מעשיותם, הן בהצעות חוק שהגיעו לבית המחוקקים (עלו לדיון ואף התקבלו) והן בעצומות שהוגשו וגרמו לשינויים. נראה כי המרחק בין שיטוט ברשת לבין ביקורת ציבורית והטלת ספק בסמכויות הוא קצר ומשם צצים ועולים גם ספקות ושאלות פוליטיות.  גם באתרים שלפנינו  כל אדם באשר הוא, ללא שום הבדל מין, גיל, עדה, השכלה או איזור מגורים – יכול להעלות הצעת חוק או להגיש עצומה על כל נושא שהוא מוצא לנכון. כמובן שהקביעה הזו דורשת הוכחה, משום שיכולים להיות גם פערים דיגיטליים והרי לא כל אדם נגיש לרשת. הטענה ההפוכה היא לפיכך, שהאינטרנט יכול גם להפוך למקום עריצי יותר. ניתן אפוא לומר שמאפייני השיח האינטרנטי העכשווי והקצב שלו, דוחפים דווקא לדיון שטחי ומרפרף, אליו חשופים אזרחים בתהליך אקראי ומפוזר, כך שאין הבדל בינו לבין התהליך בו נבנית "דעת קהל", ואין בינו ובין דיון ציבורי "הברמאסי", דבר וחצי דבר. יתר על כן, ניתן גם לטעון כי בזירה "וירטואלית" זו, האנונימיות, הזרימה החופשית, וחופש המידע המתאפשרים עלולים להיות מרכיבים אשר מפקיעים את כל עוצמותיה של הזירה, ויוצרים אפשרויות בלתי מוגבלות להטיית דעת הקהל, בעיקר ע"י גורמים אינטרסנטיים שהופכים להיות השליטים החדשים של מרחבי העולם המקוון. בתהליך זה בעלי ההון וההגמוניה הם אלו שמשתלטים כיום על המרחב הזה, והאזרח טובע בכמויות של מידע ונדחק לשוליים בעוד השפעתו נהיית שולית ונדחקת מחוץ למרכז המרחב המקוון. בתסריט כזה, רוב הציבור מתומרן בעל כורחו לאתרים בשליטת כוחות הגמוניים וההשפעה הפוטנציאלית שהייתה יכולה להיות לו הופכת מצומצמת ומוגבלת וחשופה לתכתיבים של בעלי ההגמוניה גם ברמת התכנים וגם ברמה של השליטה על מאפייני הגלישה מבחינה טכנית (רוחב פס, מהירות תשתיותו כו'). את הניתוח האקדמי והמעשי למאבקים הפוליטיים שהתרחשו באתרים אבצע תוך התייחסות נרחבת לגישתו של הברמאס, אשר תיאר בפרוטרוט כיצד שקיעתה של הפטרונות התרבותית מביאה בעקיפין ליצירת פורומים שהגישה אליהם חופשית לכולם (Habermas,1992;21-56) בתיאורים שניתחו את משנתו של הבראס ניתן למצוא את הרעיון שלו ואת האפשרויות המגולמות בשימוש ברשת מקוונת כלל עולמית ביחס לרעיון, ובעיקר את הדינאמיקה הדמוקרטית שבה חוברים אזרחים יחדיו לדיון ולשיח המשוחרר מלחצים של תלות חברתית או כלכלית, ללא הבדלי מעמדות או גזע  .(Gordon 2008)