תוכן עניינים:
                מבוא –..2
מהות ומקור החובה לשימוע –3
היקף חובת השימוע א.      שימוע מכוח חוק –4
ב.      התנאים לתחולת כלל השימוע -..4
ג.        החריגים לחובת השימוע 5
  תוכן חובת השימוע על צורותיו א.      מתכונת שונה של שימוע מעניין לעניין –..8
ב.      המרכיבים של חובת השימוע –8
ג.        חובת השמיעה – בע"פ או בכתב -10 ד.      מועד השימוע- מוקדם מול מאוחר .10 ה.      שימוע בין קבלת ההחלטה לבין ביצועה הוא "מוקדם" או "מאוחר"? –…12
ו.        שימוע משני …12
ז.       הליך טיעון "מוגבר" בהעדר טיעון מוקדם -.13
5.
  הפרת חובת השימוע והשלכותיה א.      בטלות או נפסדות –14
ב.      בטלות יחסית 16
על הצעת חוק סדרי מינהל והצעות לשיפורהּ …18
משפט משווה -, –.21
אחרית דבר –
5 ביבליוגרפיה …26
ישנם שני כללים שנקראים כללי הצדק הטבעי: זכות הטיעון והאיסור להימצא במשוא פנים. כללים אלו הם הבסיסיים ביותר של עשיית צדק ולכן נקראים כללי צדק טבעי. בעבודתי זו בחרתי להתמקד  בזכות הטיעון של האזרח, אשר כנגדה עומדת חובת השמיעה של הרשות. מטרת חובה זו ליתן לנפגע העתידי הזדמנות הוגנת להשמעת טענותיו לפני רשויות השלטון, המבקשות להחליט בעניינו. זכות השימוע הינה זכות יסודית אשר מקורה בהלכה פסוקה והכלל הוא, שכל עוד הזכות לא נשללה בהוראת חוק ברורה ומפורשת, היא  קיימת. במקביל קיימות הוראות בחוקים ובתקנות העוסקות בזכויות דיוניות של זכות השמיעה. כללי הצדק הטבעי משמשים ערובה להבטחת הגינות לאזרח וממלאים תפקיד חשוב בהגבלת רשויות המדינה בהגשמת סמכויותיהן. מהותם, היקף תחולתם ותוצאות הפרתם של עיקרי הצדק הטבעי הן שאלות סבוכות שאין עליהן מענה חד וחלק.  עוד בשלהי שנות החמישים נפסקה ההלכה כי זכות השמיעה אינה מצומצמת להליכים שיפוטיים ומעין-שיפוטיים, אלא, חלה גם על מעשה מינהלי כאשר יש בו משום פגיעה ברכושו, מעמדו או מקצועו של האזרח.  הכלל  שקבע כבוד השו' זילברג בבג"צ ברמן: "לא יורשה גוף אדמיניסטרטיבי… לפגוע באזרח פגיעת גוף, רכוש, מקצוע, מעמד וכיוצא בזה,אלא אם כן ניתנה לנפגע הזדמנות הוגנת להשמעת הגנתו בפני הפגיעה העתידה"   מנגד, נפסק, כי זכות השמיעה אינה חלה על הליכי חקיקה, הן חקיקה ראשית והן חקיקת משנה.  על הלכה זו ככל שנוגעת לחקיקת משנה, נמתחה ביקורת והוצע להטיל על מחוקק המשנה, חובה להתקין תקנות בדרך שאינה פוגעת בעיקרי הצדק הטבעי, ולקבוע כי אין תקנה יכולה לסתור את עיקרי הצדק הטבעי.   בפסיקה ניכרת מגמה להחיל את חובת השמיעה גם על אקטים כלליים ולא רק על אקטים אינדיבידואליים.