תוכן עניינים
תקציר 4
מבוא ..5
חלק  ראשון: סקירה ספרותית
1 .       תופעת האלימות במגרשי כדורגל –.6
2 .       הגורמים להיווצרות תופעת האלימות בכדורגל -..8
2 .1.
גורמים חברתיים ופסיכולוגיים .8
2 .2.
גורמים מצביים -..10
2 .3. גורמים משפיעים סובבים -…12

2 .3.1.
תקשורת -…12

2 .3.2. אמצעי פיקוח .12

2 .3.3. פרובוקציה של המשטרה 12

2 .3.4.
גזענות –.13
    3. ההיבטים החוקיים -14

3 .1.
אנגליה -14

3 .2.
ישראל -14
     4. אלימות במגרשי הכדורגל האנגלי –…16
                      4.1. ההתמודדות האנגלית עם האלימות בכדורגל –17
                             4.1.1. היערכות המשטרה -..17
                             4.1.2. התמודדות מועדון הכדורגל  האנגלי –…17
                              4.1.3. יוזמות ממשלתיות לריסון האלימות –.18
      5. אלימות במגרשי הכדורגל הישראלי –19
                    5.1. ההתמודדות הישראלית עם תופעת האלימות בכדורגל –…19
                    5.2. מודל מניעת אלימות במגרשי כדורגל של ארגון מצילה –…21
                  5.3.  מקרי אלימות בהיסטוריה של הכדורגל בישראל …………………….22
חלק שני: המסגרת המחקרית משתתפים –24
מתודולוגיה -.24
הליך ..
5 ממצאים –26
דיון …32
סיכום 38
ביבליוגרפיה -.39
נספחים –…42
      נספח א': שאלון הראיון 42
      נספח ב': ראיון עם אוהד מכבי תל אביב -.43
מטרת המחקר הנוכחי היא לתאר באמצעות מחקר איכותני קבוצת אוהדים מכמה קבוצות בולטות בכדורגל הישראלי, בכול הקשור לאלימות במגרשי הכדורגל.  המחקר מתמקד  בתחושות ובמעורבות הנשאלים בכל הקשור לאלימות במגרשי הכדורגל המרכזיים , ואת מאפייני ההתנהגות האלימה  בה היו מעורבים או צופים מהצד. גישות תיאורטיות ומחקרים מציעים הסברים אפשריים לגורמים לתופעת האלימות במגרשי הכדורגל . בין ההסברים הללו ניתן למצוא הסברים ברמת המקרו, כגון אשמת המשטרה, התקשורת, מאפיינים דמוגרפים וכן מאפייני האצטדיונים.
בשנים האחרונות האלימות בכדורגל תופסת מקום מרכזי בשיח הציבורי בישראל: התקשורת כמו גם פוליטיקאים רבים עוסקים בכך באינטנסיביות, והדבר בא ליידי ביטוי בתהליכי חקיקה לאורך שנות ה- 2000, שבמרכזם חוק איסור אלימות בספורט 2008, לצד ניירות עמדה של גופים ציבוריים שונים. עם זאת במהלך ה- 20 השנה האחרונות לא נערך מחקר אקדמי המתמקד באלימות בכדורגל המקומי. על מנת שניתן יהיה להתמודד עם תופעות של אלימות ולצמצם את היקפן, יש צורך במחקר סוציולוגי שייקח בחשבון את השינויים המפליגים שחלו בשדה הכדורגל העולמי והישראלי בעשורים האחרונים המשפיעים על התנהגות הקהל, את ההקשרים החברתיים שמתוכם צומחים הקהלים של קבוצות כדורגל שונות, וכן את יחסי הגומלין בין הקהל לבין מוסדות הפיקוח החברתי. לפני שמנסים לפתור את מה שמוגדר כ"בעיית האלימות" בכדורגל, יש לבחון כיצד בכלל מוגדרת אלימות ע"י הגופים הרשמיים העוסקים בנושא? כפי שאטען, דווקא ההגדרה המכלילה מדי של האלימות, ובפרט הדגש על מאבק באלימות מילולית, מובילה לדימוי שלילי של הקהל המקומי, ופוגעת באפשרות להיאבק בתופעות משמעיות יותר של אלימות פיזית. בין היתר , אבחן במחקר כיצד מגדירים האוהדים עצמם מהי אלימות, וכן אשאל מהם הגבולות שיש לשרטט של אלימות מילולית "מותרת" באותו "תחום הרשאה", כהגדרת בן-פורת, שמגרש הכדורגל אמור להוות? כיצד ניתן למצוא את שביל הזהב בין חווית הצפייה לכל המשפחה לבין מתן אפשרויות לאוהדים ה"שרופים" להביע את עצמם? אפתח בהצגת המודל התיאורטי של המחקר ולאחר מכן תיאור שיטות מחקר. בהמשך אציג ואנתח את הממצאים המרכזיים, ולבסוף אציע דרכים אלטרנטיביות להתמודדות עם האלימות בהתאם למסקנות המחקר. המחקר הנוכחי הינו מחקר איכותני של תיאור תרבותה  בין היתר של קבוצה מסוימת "מבפנים" ואופן האהדה של האוהדים וכיצד זה בא ליידי ביטוי במגרשים. במחקר זה נעשה שימוש בראיונות עומק חצי מובנים עם יותר מעשרה אוהדים משכבות גיל שונות, , שהמשותף לכולם הוא אהדתם ה"שרופה" לקבוצת כדורגל כזו או אחרת.  מן הממצאים העיקריים עולה כי הגורמים לאלימות בכדורגל, היו עצם היריבות בין חלק מהקבוצות. יריבות זו, היא חלק ממה שמאפיין את המשחק בארץ ובעולם, ולא ניתן למנוע את עצם קיומה. לכן על מנת למנוע אלימות, צריך להמשיך ואף לחזק את המגמה הקיימת של הפרדה מוחלטת ביציעים בין אוהדים של קבוצות יריבות, וכן להקפיד על הפרדה כזאת בעת הפיזור לאחר סיום המשחק האלימות הפיזית באצטדיונים עצמם מצומצמת בהיקפה. הכותרת והעיסוק הציבורי בנושא זה מטעים. רוב מי שלוקח חלק במעשי האלימות בתוך ובעיקר מחוץ לאצטדיונים, כלומר ברחובות הסמוכים, הם בני נוער. טענה זו עולה בקנה אחד עם נתונים של משטרת ישראל.