עבודה זו תעסוק בנושא אלימות בית ספרית בישראל והמודלים להתמודדות עימה .

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 9784
מספר מקורות 25

תקציר העבודה

תוכן עניינים.
מבוא –2
    פרק 1. אלימות בבית הספר- הגדרות
1 .1 ההגדרות לאלימות 4
1 .2.ההגדרה לאלימות בבתי הספר –..5
1 .3.
היקף תופעת האלימות בבית הספר בארץ –..7
1 .4.
דוגמאות למקרי אלימות בבית הספר בארץ –9
     פרק 2.  הגורמים הקשורים לאלימות בבית הספר
2 .1. כללי .11
2 .2.    גורמים סביבתיים –11
2 .2.1 . הקשר בין הגירה לאלימות בקרב בני נוער –.12
2 .2.2. גורמים הקשורים באינטראקציה שבין מאפייני התלמיד וסביבתו –13 
2 .3.      גורמי משתנים  אישיותיים — 14    
2 .4.     גורמים משפחתיים -…16
2 .5.     גורמים סוציו אקונומיים 17
פרק 3. אקלים בית הספר- אלימות ומשתנים סוציולוגיים -.18
פרק 4.  המודלים העיקריים לטיפול באלימות
4 .1. מודל "רכז מניעת אלימות ועבריינות בבתי ספר" 21                      
4 .2. מודל "בית ספר בטוח" -21
4 .3.  מודל "העצמת הורים בנושא מניעת אלימות בבתי הספר" 23
סיכום -24
ביבליוגרפיה —
5 מבוא עבודה זו תעסוק בנושא אלימות בית ספרית בישראל והמודלים להתמודדות עימה . המציאות בבתי הספר בישראל, במיוחד בשנים האחרונות, רוויה באלימות על צורותיה השונות.  אנו גם עדים לריבויי ולהחרפת  הביטויים של התנהגות אלימה ולהפנייתה כלפי גורמים שונים בבית הספר:
תלמידים, מורים ורכוש. מימדי התופעה וצורותיה בבית הספר, מעמידים בספק את סמכותו של בית הספר כגורם מחנך ומגונן. תלמידים ומורים רבים תופסים את בית הספר כמקום אלים ומסוכן. ילדים חוששים להגיע לבית ספר, והמורים נמצאים בתחושה של חוסר אונים שאין בידיהם כלים מתאימים ומספקים כדי להתמודד עם תופעת האלימות ביעילות.  אלימות בני הנוער הגיעה למימדים משמעותיים. היא שכיחה בקבוצות השונות בחברה הישראלית, ובין זירות האלימות, נמצא בית הספר (הורוביץ ופרנקל, 1990). האלימות בבתי הספר עולה בשנים האחרונות והיא מדאיגה את כל מערכות הקשורות בחינוך (דגני ודגני, 1990, קני ורהב,
1 997). כיום אומדים את שכיחותה בבתי הספר בארץ בין 29% לבין 50%, לאמור, לפחות ילד אחד מבין כל שלושה ילדים, חווה אלימות.  האלימות מצויה ברוב חברות אנושיות. שכיחותה אינה קבועה והיא משתנה בחברות השונות וגם תלויה בתקופות למינן.                                                                       נושא האלימות בקרב ילדים ובני נוער נמצא במרכז הדיון הציבורי מזה זמן רב. אירועים קיצוניים ברחבי העולם כגון מעורבות בני נוער במעשי אלימות חריפים כרצח ושוד, גרמו לא אחת לסערה ציבורית סביב הנושא ולדיון באשר לדרכי ההתמודדות הרצויות עם ממדי התופעה. ממצאי הסקר של הראל ועמיתיו (2002) עולה כי ישראל נמצאת במקום ה-11 בין 28
מדינות באירופה וצפון אמריקה באחוז התלמידים שהשתתפו במעשה אלימות לפחות פעם בשנה.                                        מטרת עבודה זאת, היא לבחון את תופעת האלימות בבית הספר תוך התייחסות לגישות שונות והסבריהן לאלימות, הגורמים המעוררים אותה ואלה המעכבים אותה. יושם דגש על מושג אקלים הכיתה והקשר שלו לאלימות על פי הגישה החינוכית. בחינת הסיבות לאלימות דרך פרספקטיבות שונות מבוססת על ההנחה כי הבנת הגורמים והסיבות האפשריות להתנהגות אלימה אצל ילדים היא הדרך למנוע או להפחית את עוצמתה על ידי פיתוח אסטרטגיות התערבות מקיפות ואינטגרטיביות.  יש להניח כי הסתכלות על כל גורם בנפרד תאפשר בסופו של דבר ללמוד על המכלול ולהבין  כיצד ההשפעות  ההדדיות בניהם מובילות לאלימות. לבסוף עבודה זו תבחן שלושה מודלים להתמודדות עם המודלים כאשר במסגרתם תבחן שאלת המחקר: האם מודלים אלו מקטינים או מצמצמים את האלימות הבית ספרית? השערת המחקר תשען על כך ששימוש במספר מודלים יביא לשיפור בעיית האלימות בבית הספר.