מבוא לסוציולוגיה – סיכום למבחן – יחידה 1 – סוציולוגיה – עיסוק שיטתי בחקר החברה האנושית (עפ"י ברגר מדובר בזיהוי דפוסים כללים בהתנהגות של יחידים). מדובר במדע העוסק בחקר מגוון יחסי הגומלין בין בני האדם. כל קבוצת אנשים או מסגרת שבה נפגשים בני האדם משמשת שדה מחקר אפשרי לסוציולוג. הסוציולוג יוצא מתוך נקודת הנחה שההתנהגות האנושית בחברה אינה מקרית, יש לה חוקיות מסוימת, הוא מנסה להבין מה המשמעות האמיתית של הדברים שהוא צופה בהם (חקר וניבוי התנהגות חברתית).
סוציולוגיה נולדה בסוף המאה ה- 19 באירופה בעקבות המהפכה התעשייתית – מרחקים הצטמצמו, העבודה הפכה להיות יעילה יותר, לכידות חברתית התפוררה, צורת החיים משתנה ונבנה עולם חדש.
אבי הסוציולוגיה הינו קאנט.
המחקר של אמיל דורקהיים – התאבדות: דרך המחקר ניתן להבין את החשיבה הסוציולוגית. רצה לבדוק אם קיימים שיעורי התאבדות שונים בקבוצות שונות, בדק זאת באמצעות ארכיונים. הגיע ל-3 ממצאים –
1 .
הדת משפיעה על אחוזי ההתאבדות בגלל שהיא יוצרת תיחום (פרוטסטנטיים – קתוליים – יהודים).
2. לכידות חברתית – דבר שמחבר את האנשים לקבוצה, יוצר מחויבות וערבות הדדית.
3. פיקוח חברתי – מידת הפיקוח על האנשים בחברה, האם המעשים נתונים לדין וחשבון, מראית עין, אנשים לא מעזים לעשות דברים שמתפרשים כלא בסדר.
ככל שהפיקוח החברתי והלכידות החברתי גדולים יותר – יש פחות התאבדויות.
לכידות גבוהה – התאבדות אלטרואיסטית – נועדה לתרום לקבוצה, הפרט מקריב עצמו למען הקבוצה (חיילים, מחבלים מתאבדים).
לכידות נמוכה – התאבדות אגואיסטית – הפרט לא חושב על הסביבה אלא רק על עצמו.
פיקוח חברתי גבוה – התאבדות פטליסטית – האדם מרגיש שאין לו מוצא, אין איך לפתור את הבעיה.
פיקוח חברתי נמוך – התאבדות מסוג אנומיה – כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה, מרחב חברתי חסר נורמות, אנשים הולכים לאיבוד. (אנומיה – החברה לא מספקת הדרכה מוסרית לחברים בה).
פרספקטיבה גלובאלית – חקר העולם הגדול ומקומה של החברה שלנו בקרבו.
3
סיבות לחשיבותה של התפיסה הגלובאלית בפרספקטיבה הסוציולוגית –
1 .
זיקה הדדית בין חברות ברחבי העולם גוברת והולכת.
2.
עוזרת לנו להבין שבעיות אנושיות רבות הקיימות בארצנו – חמורות הרבה יותר במקומות אחרים (עוני).
3.
מלמדת אותנו רבות עלינו באמצעות השוואה בין לאומית.
שוליה חברתית – כל מי שהחברה מגלה אותו לשוליה – זקנים, עניים, הומוסקסואלים…
בסוציולוגיה קיימות 3 תפיסות תיאורטיות – פרדיגמות. בפרדיגמות קיימות מחלוקות בנוגע ל-3 נקודות מרכזיות –
1 . מבנה (פוזיטיביזם) / תהליך (פנומנולוגיה) – האם לכל חברה יש מבנה, מסגרת קבועה, משהו נתון, או שאין משהו נתון והחברה לא מוגבלת ע"י שום דבר, דברים בחברה קיימים מפני שאנחנו נותנים להם משמעות.
תיאורטיקנים מבניים מאמינים שיש מבנה קבוע מראש, חברה שפועלת בתוך מבנה.
תיאורטיקני תהליך מאמינים שאין מסגרת טבעית, יש תהליך של משא ומתן פרשני שנותנים להסדרים החברתיים מראית עין או מעמד טבעי של מובן מאליו. שינוי מתמיד.
2. הסכמה / קונפליקט – האם בבסיס החברה שוררת הסכמה או קונפליקט? הסכמה – רצון לתפקד כחברה,  מכנה משותף, עמוק, קונפליקט – החברה היא שדה קרב של קבוצות ואינטרסים וכל אחד רוצה שהאינטרס שלו ישלוט – החזק מצליח להפוך את האינטרס שלו להסכמה (הסכמה למראית עין).
3. מיקרו / מאקרו – האם יש להסתכל על הפרט או על החברה בכללותה על מנת להגיע למסקנות.
3
הפרדיגמות התיאורטיות –
1 . פונקציונליזם (מבני תפקודי, מבנה – הסכמה – מאקרו) – התפתחה סביב שנות ה- 50 בארה"ב.
צמחה מתוך דרווינאליזם חברתי – אם דבר היה קיים או שהוא קיים משמעותו היא שיש לו פונקציה כלשהי, הוא משרת משהו. דבר שנעלם – הפונקציה כבר לא רלוונטית, דבר שאינו קיים – אין לו תפקיד במציאות, אין בו צורך.
פונקציה גלויה – תוצאות מזוהות ומכוונות של כל דפוס חברתי (מערכת החינוך – הקניית ידע, הכשרה..) פונקציה סמויה – תוצאות שהן בלתי מזוהות ומכוונות (מערכת החינוך – בורסת נישואין / הכרויות).
החברה מורכבת מחלקים התלויים זה בזה, כל חלק תורם תרומה ייחודית למילוי הצרכים הברתיים הבסיסיים, וכולם יחד תורמים לקיומה של המערכת והמשכיותה. משווים בין מהערכת הביולוגית (גוף חי) למערכת החברתית – לכל איבר בגוף החי יש פונקציה חיונית מוגדרת, אין איברים מיותרים – וכך גם בחברה.
דיספונקציה – השפעות בלתי רצויות של דפוס חברתי מסוים על פעילות החברה – יכול להיות טוב ללמידה הלאה.
מה קורה בשינוי? שינוי זה לטובה, המערכת מתפקדת יותר טוב, השינוי יהיה איטי והדרגתי.
אין יחסי כוח, קבוצות, אינטרסים – החברה היא כמו קן נמלים, כל נמלה פועלת במרץ ועושה את תפקידה בצורה הטובה ביותר למען הקן. האינטרס של כולנו הוא שמהערכת תפעל כמו שצריך.
2. תיאורית הקונפליקט (מבנית – קונפליקט – מאקרו) – החברה היא זירה, מבנה ששוהים בו הרבה אינטרסים וכולם מנהלים מאבק, שכל אחד מעוניין לקדם את האינטרס שלו. אין אמונה בקונצנזוס. הושפעה מגישתו של קרל מרקס המתארת את הקונפליקט בין בעלי ההון לבין חסרי ההון – בעלי ההון מנצלים את חסרי ההון, שאינם מתקוממים מפני שהם בעלי תודעה כוזבת ואינם רואים את המציאות כפי שהיא.
אם משהו קיים במציאות – סימן שזה משרת אינטרסים של מישהו חזק.
3. אינטרקציונאליזם סימבולי (מיקרו, התמקדות באינטראקציה חברתית במצבים מוגדרים) – מסגרת תיאורטית הרואה את החברה כתוצר של אינטראקציות יומיות בין יחידים. עפ"י הגישה הזו – אין שום דבר שקדם לאדם, כל מה שקיים מבחינה חברתית זה פרי הסכמה של אנשים. יש לנו הסכמה לצורכי עבודה ולכן כולנו מפרשים דברים מסוימים בדרך מסוימת.
מודוס וויוונדי – הסכמה על מנת שנוכל להתקדם הלאה יחד. המציאות היא פרי של משא ומתן פרשני בין קבוצות שחולקות שפה. כקבוצה אנו משתמשים בסמלים המוסכמים עלינו מפני שהתחנכנו באותו מרחב, חולקים את אותם הסמלים. מי שרוצה לתפקד יחד צריך הגדרת מצב משותפת. מנוסחת בכלים סימבוליים ומגדירה מה מותר / אסור.
4. תיאורית החליפין – החברה היא בורסה / שוק, כל אחד מאיתנו מביא את הטובין החברתי שיש לו ועושה פעילות חליפין עם האחרים, המטרה היא לעשות עסקה טובה. לכולנו יש סחורה ואנו מציעים אותה בשוק.
יחידה 2 – ארגון חברתי – אינטראקציה חברתית – תהליך שבאמצעותו אנשים פועלים ומגיבים זה כלפי זה.
סטאטוס – מיצב, מיקומו של הפרט בתוך מערכת חברתית מסוימת. לסטאטוס יש משמעויות נלוות, זכויות ודרישות. (לדוגמא – סטודנט, אבא, אימא – כל היגד המתאר משהו על המיקום בתוך המערכת החברתית).
תפקיד – מסמן את כל הציפיות שמתנסחות בתוך החברה ומתארות מה אנו מצפים מבעל סטאטוס מסוים.
לדוגמא – סטאטוס – אבא, תפקיד – לחנך, לפרנס, לאהוב, להגן, לתמוך…