תוכן העניינים  מבוא
—  3
פרק א': "אוטיזם" מאפיינים ומשמעויות מההיבט החינוכי -…   4   פרק ב': עקרון הנורמליזציה וגישות לשילוב ילדים עם לקויות               בחינוך הרגיל .    5
פרק ג': מאפייני המדיניות בישראל של שילוב ילדים חריגים  -..  
1 2
פרק ד': תרומת המסגרות המעורבות לעומת החינוך המיוחד                  (הנבדל). -.    17
סיכום  …       20 ביבליוגרפיה  –.     21           תקציר שילוב אוטיסטים בחינוך המיוחד בעבודה נבחנו הדרכים לשילובם של ילדים אוטיסטים במערכת החינוך הרגילה וכיצד זה משפיע עליהם. המטרה היא לבחון האם יש להעדיף את השילוב על פני ההפרדה. הכוונה היא להתייחס לכך מן ההיבט הנרחב של מציאת דרכים לשילובם של אנשים עם לקויות בחברה הרגילה (מה שמכונה 'תהליך הנורמליזציה').שכן  בעשורים האחרונים גוברת מגמה זו של שילוב  ילדים עם צרכים מיוחדים במסגרות חינוך רגילות ובכללם גם ילדים  עם אוטיזם.
ב-1988 נחקק בישראל 'חוק החינוך המיוחד'. על פי חוק זה (שבא בעקבות חקיקה דומה בארה"ב) המדינה מעודדת שילוב של ילדים חריגים במסגרת מערכות החינוך הרגילות. המטרה – לתת מענה לצרכיהם המיוחדים של ילדים אלה – באמצעות: בניית תוכניות לימודים אישיות, מתן הדרכה וסיוע למורים בעזרת כוח אדם מקצועי, הקצאת שעות נוספות והפניית משאבים אחרים כאמור, בקרב מסגרות החינוך הרגילות. בפועל, תוכנית השילוב לא  הופעלה באופן שווה בכל חלקי הארץ. היישום תלוי בהקצאת משאבים ע"י הרשויות המקומיות ורמת ההצלחה של שדולות מקומיות לייחד כספים ו/או לגייסם לנושא זה. ברור כי להחלה החלקית של מדיניות השילוב, לצד הכנה בלתי מספקת של המורים והתלמידים המשלבים, יש השפעה שמתוספת לעצם השילוב עצמו. אין ספק כי מכשולים אלה מהווים מקור לתסכול הן מצד התלמידים האוטיסטים והוריהם והן מצד המערכת הבית-ספרית המשלבת ומקשים עד מאד על הנעת התהליך כולו.
לצד כל אלה קיימת הדילמה הבסיסית: האם יש יתרון בכך שילדים עם צרכים מיוחדים, ילמדו במסגרת שתיוחד להם ותענה לצרכיהם המיוחדים, בעודם שוהים בקרב הדומים להם, במקום בו לא יחושו עצמם שונים. לעומת האפשרות לשלבם בקרב ילדים רגילים, אשר מצד אחד 'ימשכו' אותם לתחום הנורמה, ומצד שנית יבליטו את הפער בינם לבין ילדים אלה. כ"כ אולי בתוך המסגרת הרגילה לא יינתן מענה מספק מבחינת כישורי המערכת לענות על צרכיהם המיוחדים והכוונת משאבים הולמים במידה מספקת. זאת משום שבתוך המערכת הרגילה הם אינם נמצאים ב"מרכז" תשומת הלב ואינם מהווים את החלק העיקרי מן ההיבט של מוכוונות ומטרות המערכת.
  העבודה שלהלן הינה סקירת ספרות.