האקטיביזם השיפוטי והשפעתו על הדמוקרטיה בישראל תקציר מפסק הדין בעניין בנק מזרחי עולה בבירור, כי חרף היעדרה של הוראה מפורשת לכך, נתונה לבתי המשפט בישראל סמכות לביקורת שיפוטית על חקיקתה של הכנסת שתימצא נוגדת את ההוראות האמורות בחוק יסוד: חופש העיסוק, ובחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מכאן עולה השאלה: האם הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון, על הרשות המחוקקת, מחזקת או מחלישה את הדמוקרטיה בישראל? בעבודה זו נציג עמדה, שביקורת שיפוטית כפי שהיא מתקיימת כיום, כאשר קיים מתח פוליטי חזק בין בית המשפט העליון ובין הממשלה והכנסת, וכאשר אין הסכמה על עקרונות חשובים בדמוקרטיה, כמו: מה הם סמכויות הכנסת, מה מעמדם של חוקי היסוד ומי רשאי לפסול חוק של הכנסת, ומה תפקידה המוגדר של כל רשות בדמוקרטיה. במצב זה כאשר הכנסת חלשה ובית המשפט העליון חזק (בעיקר בתקופתו של פרופ' אהרון ברק). נראה שללא חוק יסוד חדש, שיסדיר את החקיקה על כל המשתמע מכך, הדמוקרטיה בישראל תחלש.
בעבודה זו,דנו בחלק הראשון במושגי יסוד בהם נשתמש בעבודה. בהמשך נראה איך בית המשפט במשך השנים הפך להיות מבית משפט הדן על פי גישת הפורמליזם השיפוטי, לבית משפט הנע לכיוון של אקטיביזם שיפוטי הנוקט בגישת הריאליזם המשפטי, המתבטא לא רק בפסילת חוקים, אלא גם בביטול הסדרים ערכיים חברתיים שנחשבו לסטטוס-קוו בחברה הישראלית. (גיוס בחורי ישיבות, חוק טל, חקירות השב"כ, חוק האינטיפדה ועוד) וכל זאת בעיקר לאחר שבית המשפט הרחיב את זכות העמידה ואת דוקטרינת השפיטות, כך שכל עותר ציבורי יכול לפנות לבית המשפט בכל נושא, והשימוש הרחב שעושים חברי הכנסת בפניות לבג"ץ, כל אימת שהחלטה של הכנסת היא בניגוד לדעתם. כמו כן נדון, מה הם סמכויות הכנסת לחוקק חוקים בכלל וחוקי יסוד בפרט. ולבסוף נדון במקומה של הביקורת השיפוטית, במתכונתה הנוכחית בדמוקרטיה בישראל. עוד נטען, שבשל העובדה שבית המשפט אינו נחשב עוד לגורם ניטרלי בזירה הפוליטית וכן בקרב קבוצות אוכלוסיה מסוימות, הרי שביקורת שיפוטית ללא הגדרה מפורשת בחוק, תגביר את המתח בין רשויות השלטון במדינה, ותוביל למאבקי כוח ביניהן שיחלישו את הדמוקרטיה בישראל. בנוסף, ישחק מעמדו הקונצנזיסיאלי של בית המשפט העליון כמוסד לא פוליטי ואובייקטיבי בחברה הישראלית.