תנועות חברתיות וזהות קולקטיבית:
ארגון "שוברים שתיקה" כמכונן זהות קולקטיבית עבור המשתתפים בו תוכן עניינים  מבוא –…
3
חלק א': סקירה תיאורטית –..
4-7
חלק ב': המקרה של ארגון "שוברים שתיקה" .
7-10 חלק ג': דיון- ארגון "שוברים שתיקה" כמכונן זהות קולקטיבית עבור המשתתפים בו .   10-12
סיכום –.  13
ביבליוגרפיה .  14-משפטים בדומה למדינות רבות ברחבי העולם, גם במדינת ישראל ניתן להבחין בשנים האחרונות במגמת פעילות הולכת וגוברת של תנועות חברתיות, על ארגוניהן השונים, הפועלות במסגרת החברה האזרחית.
תנועות אלה נודעות בהיותן תורמות ונרתמות למען קידום מטרות חברתיות שונות ומגוונות. בזכות קיומו של מרחב ציבורי המאפשר חופש פעולה, מיוחס לאותן תנועות תפקיד חשוב בשינוי דפוסי החשיבה והעשייה בקרב החברה האזרחית הדמוקרטית הישראלית. המחקר העכשווי העוסק בתנועות חברתיות חדשות ובמאפייניהן, מדגיש את חשיבותה של הזהות הקולקטיבית בהנעה לעבר פעולה קולקטיבית, פעולה אשר באמצעותה מקדמות תנועות מעין אלה את מטרותיהן ומעלות נושאים מגוונים אל סדר היום הציבורי. הזהות הקולקטיבית, המאחדת ומגבשת פרטים בחברה לכדי קבוצה בעלת אינטרסים משותפים, היא אשר נותנת ביטוי לעולם הערכים הפרטיקולארי ולכן במציאות הפוסט מודרנית הנוכחית, במסגרתה אנשים מחפשים אחר שייכות, הדגש מושם עליה.
אחד מאותם ארגונים ישראלים, הלוקח, במהלך חמש השנים האחרונות, חלק פעיל בפעילות למען זכויות אדם ונגד כיבוש אלים, הוא ארגון "שוברים שתיקה" (Breaking the Silence), אשר נודע ככזה המעלה לדיון נוקב ולשיח הציבורי את חווית השירות של חיילי צה"ל בשטחים ואת הבעיות הרגשיות והמוסריות הכרוכות בה. בפועל, עוסק הארגון בעיקר במשימת תיעוד אקטיביסטית, שמהותה איסוף והפצת זיכרונות כיבוש מקרב חיילי צה"ל, וזאת בדמות עדויות אישיות. שאלת המחקר המועלית לאורך העבודה, עוסקת בבחינת ארגונים חברתיים כמכוננים זהות עבור המשתתפים בהם.
באופן ספציפי, העבודה עוסקת בבחינת ארגון "שוברים שתיקה", על מאפייניו השונים ואסטרטגיות הפעולה שלו, כמכונן זהות עבור אלו הלוקחים בפעולתו חלק- כיצד הארגון מצליח לקשור בין חבריו ואיזו זהות הוא מכונן עבורם? על מנת לענות על שאלה זו באופן ממצה ומקיף, חלקה הראשון של העבודה עוסק בסקירה תיאורטית של תנועות חברתיות וזהות קולקטיבית. חלקה השני של העבודה מתמקד בבחינת ארגון "שוברים שתיקה", על מאפייניו השונים ואסטרטגיות הפעולה שלו ואילו החלק האחרון מביא דיון המשלב בין שני החלקים הראשונים, תוך ניסיון לענות על שאלת המחקר.