אמהות נתפסות על ידי כולנו כאובייקט האמור לשרת את צרכי הילד (בנג'מין, 2005). מאחר וכך, הנתינה האימהית אינה זוכה לאותה ההכרה לה זוכה הנתינה הגברית, הנתפשת בתרבותנו כנתינה סובייקטיבית (איריגארי, 2004).
העבודה המוגשת בזאת תציג את נושא היחסים בין אמהות ובנות יוצאות תימן ובה אבדוק את שאלת המחקר האם ניתן לראות שינוי במכלול היחסים והמורכבות בין אמהות ובנות תימן אז והיום?  לצורך כך, אביא תיאוריות על אימהות, על יחסי אמהות- בנות, על דינאמיקה של הגירה.
את מצבן של בנות תימן, ואת מכלול התיאוריות אבדוק מול תשובות לשאלונים פתוחים שחילקתי לנשים ממוצא תימני.
המרואיינות נשאלו כבנות וכאמהות ומתוך 17 ראיונות התבססתי בעבודתי זו על 6 ראיונות בלבד.
תוכן עניינים
1.         מבוא:
2.         סקירת הספרות התיאורטית והמחקרית:
א. נקודת מבט פסיכואנליטית – פמיניסטית על אימהות ב. נקודת מבט פמיניסטית על יחסי אימהות- בנות                                                                                                                     ג. הגירה:          ד. בת תימן:                                                                                                            ה. מוטיב הכעס ביחסים אימהות- בנות.    מתודולוגיה ועיקרי עבודת השדה
4 .         הצגת הממצאים וניתוחם   א. חינוך הבת על ידי האם בתימן ובמדינת ישראל ב. תפקיד האם בחינוך ג. חינוך הבנים והבנות בתימן ובארץ והשוני ביניהם ד. טיב היחסים בין המרואיינות לאימותיהן ולבנותיהן ה. קרוא וכתוב ולימודים בתימן ו. נישואי בת תימן בגיל צעיר ז. שירת נשים 5.         דיון בממצאים
6 . סיכום ומסקנות א. חינוך הבת על ידי האם בתימן ובמדינת ישראל ב. תפקיד האם בחינוך ג. חינוך הבנים והבנות בתימן ובארץ והשוני ביניהם ד. טיב היחסים בין המרואיינות לאימותיהן ולבנותיהן לסיכום:
7.         ביבליוגרפיה: