תוכן עניינים

1 .  תקציר. 3
1 .1.    רקע. 3
1 .2.    מטרת המחקר. 3
1 .3.    השיטה. 3
         1.4.    השערות המחקר –…3
          1.5.    ממצאים עיקריים ומסקנות –…4
2 .  מבוא. 4
3 .  הבדלים בתחושת הביטחון התעסוקתי בחברת בזק – סקירת ספרות. 4
4 .  מסגרת תיאורטית. 4
         4.1.    השערות המחקר –..12
5.  שיטת מחקר. 4
5.1.    משתתפים.. 4
5.2.    כלי המחקר. 4
5.3.   הליך המחקר. 4
6 .  ממצאים.. 4
7.  דיון וסיכום.. 4
          7.1.     דיון 22
          7.2.     מגבלות המחקר –..23
          7.3.     סיכום –.24
8 .  בבלוגריפיה. 4
 9.  נספחים -26
נספח 1- ניתוחים גולמיים – תוכנת SPSS. 28
נספח 2- שאלון ביטחון תעסוקתי 40
1 .1.    מטרת המחקר: בחינת תחושות הביטחון התעסוקתי והחשש מפיטורים בקרב עובדי החברה ובחינת מצבם בשוק העבודה בשימת דגש על ההבדלים בין העובדים הקבועים לבין העובדים בחוזי השכר.

1 .2.    השיטה: אוכלוסיית המחקר אותה אנו בודקים הינה עובדים בחברת בזק בדגימה אקראית מכל חטיבות החברה (המבנה הפנימי של חברת בזק מורכב מ-10 חטיבות, כאשר 4 מהם הינן חטיבות ביצוע והשאר חטיבות מטה). סה"כ יידגמו 100 עובדים, כאשר המטרה העיקרית היא לבצע חלוקה בין עובדים קבועים (לסוגיהם) לבין עובדים בחוזי שכר.
המדגם הינו מדגם נינוח שכן בהתחשב בנסיבות, לא כל עובדי החברה מוכנים היו לענות על השאלון.
למטרת ביצוע מחקרנו , השתמשנו כבסיס, בשאלון הנוגע לביטחון תעסוקתי מתוך מאגר שאלונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר הינו מתוקף. ביצענו חלוקה ברורה בין עובדים קבועים לבין עובדים בחוזה שכר, כאשר את השאלון הנ"ל עדכנו בהתאם לצרכי המחקר שאנו מבצעים והוספנו פרק שאלות דמוגרפיות.
כיוון שהנושא בעל רגישות גבוהה הן מבחינת העובדים אשר עברו את תהליך ההפרטה ונמצאים בחשש מסוים והן מבחינת השאלות המופיעות בשאלון כגון גובה השכר או בנושאים כגון פיטורי עובדים, תהליך הפצת ומילוי השאלון בוצע באופן גלוי לאחר קבלת הסכמה מוועד העובדים.
ניתוח הנתונים התבצע על ידי תוכנה סטטיסטית SPSS.
1.3.    השערות המחקר:

1 .       החשש מפיטורים בקרב העובדים הקבועים גבוה יותר מאשר בקרב אוכלוסיית החוזים.
2 .       עובדים קבועים חוששים יותר מעתידם במציאת עבודה ומאמינים כי הסיכוי למצוא עבודה בתחום עיסוקם, נמוך יותר לעומת עובדים בחוזי שכר.
3.       הביטחון התעסוקתי בקרב עובדים מבוגרים (קבוצת גילאי 40 ומעלה) בשתי האוכלוסיות, נמוך יותר.
השאלות המרכזיות בהן נעסוק מתמקדות בחשש של אותם עובדים קבועים מפיטורים לעומת החשש בקרב עובדי החוזה – אלו העובדים מס' לא רב של שנים. נבדוק האם החשש מפיטורים בקרב העובדים הקבועים גבוה יותר מאשר בקרב אוכלוסיית החוזים. נבדוק אף האם עובדים קבועים חוששים יותר מעתידם במציאת עבודה ומאמינים כי הסיכוי למצוא עבודה בתחום עיסוקם נמוך יותר לעומת עובדים בחוזי שכר ולבסוף, ניתן את הדעת על נושא הביטחון התעסוקתי בקרב קבוצת העובדים הבוגרת יותר – קבוצת גילאי 40 ומעלה בשתי האוכלוסיות. נבדוק האם באוכלוסייה זו הביטחון התעסוקתי נמוך יותר לעומת האוכלוסייה הצעירה.
במחקר זה, מעבר למעורבותם האישית של הכותבים, נצא מנקודת מבט תיאורטית המסתמכת על מאמרים וספרות מקצועית בנושא והם יהוו את הבסיס התיאורטי ויתנו את הכלים לניתוח השערות המחקר.
ההפרטה, כמו כל שינוי ארגוני או אחר, מהווה איום ומקור לדאגה; היא מאיימת להפר את היציבות הארגונית והתעסוקתית, לשנות סדרי עבודה, להביא לפיטורים וכן לעורר תהיות באשר להבטחת הזכויות הסוציאליות והסדרי הפנסיה, לעתיד מקום העבודה, להשלכותיה של טכניקת ההפרטה שתיבחר, לרמת השכר, למעמדו של ההסכם הקיבוצי, למעמדו של ועד העובדים ועוד.
מעמד ההסכם הקיבוצי – עובדיו של המגזר הציבורי, נהנים מהסדר או הסכם קיבוצי והפרטת נחלותיו של מגזר זה, מציבה לעיתים אתגר לאילו הבאים להפריט – הרוכשים.
בתהליך ההפרטה, יש לפתור את בעיית ההמשכיות של ההסכם הקיבוצי ועל העובדים להבטיח שיהיה להסכם זה המשך או תחליף. ביטול ההסכם, עריכת שינויים או יצירת תחליפים, הינם מקור נוסף לחשש העובדים. במקרים רבים שואפים הרוכשים לשנות תנאים ולשפר עמדות בלהט ההפרטה.
ביטחון סוציאלי – סוגיית הביטחון הסוציאלי, ניתנת להמחשה דרך שאלת זכויות הפנסיה, כאשר הפנסיה התקציבית הישימה במגזר הציבורי בישראל, שונה מהסדרי הפנסיה המקובלים במגזר הפרטי.
ההפרטה עשויה אם כן, להוות מקור איום על העובדים והמנהלים גם יחד, בהם חסידים ובהם מבקרים של ההפרטה.