תוכן עניינים
1.
מבוא:
2 . חלק א'- רקע תיאורטי וסקירת ספרות.
2.1. מנהיגות:
2.2. מנהיגות מעצבת:
2.3.
מחויבות ארגונית:
2.4.
הקשר בין מנהיגות מעצבת למחויבות ארגונית:
2.5.
השערה ראשונה:
2 .6.
שינוי ארגוני:
2.7. הקשר בין מחויבות ארגונית לבין שינוי ארגוני:
2.8. השערה שנייה:
2.9.
איכות המידע:
2.10. הקשר שבין מנהיגות מעצבת למידע איכותי:
2.11.
השערה שלישית:
2.12.
הקשר שבין איכות המידע לשינוי ארגוני:
2.13
השערה רביעית:
3 .
שיטות המחקר.

3 .1.
ריכוז השערות המחקר:
3.2.
משתני המחקר:
3.3.
מערך המחקר:
4.
ביבליוגרפיה:

1 .
מבוא: השירותים הציבוריים נמצאים במציאות דינמית של תופעות חברתיות משתנות, לובשות צורות חדשות, המאלצות את השירותים הציבוריים להשתנות ולהתאים עצמם למצבים המשתנים (פוקס, 1998).
שני מאורעות אשר התחוללו בעשור האחרון, חייבו את הרשויות המקומיות במדינת ישראל לבצוע שינויים ארגוניים, לתת מענה למצוקות אשר התגלו במהלך האירועים. המאורע הראשון:
הרשויות המקומיות בישראל, בעיקר רשויות בפריפריה, המרוחקות ממרכז הארץ נקלעות בשנים האחרונות למשברים ולגירעונות תקציביים עצומים. מראות הלנת השכר ברשויות המקומיות ובמוסדות הנתמכים כגון: מועצות דתיות ומרכזים קהילתיים, הפכו לידיעות שכיחות בחדשות. משרד הפנים נאלץ להזרים תקציבי עתק לצמצום הגירעונות של הרשויות המקומיות, מותנה בתכניות הבראה אשר נקבעו עם כל רשות בנפרד. על פי דין וחשבון מבקר המדינה על הרשויות המקומיות 2008, 130 רשויות מקומיות היו בהליך של תכנית הבראה בשנת 2004 כשהכוונה שהליך ההבראה יסתיים לאחר שנה אחת, בשנת 2005. על פי ממצאי מבקר המדינה בשנת
2 007 רק 42% מכלל הרשויות שביצעו תכנית הבראה, הגיעו אל היעד של הבראה. אולם בשנת
2 008, 138 רשויות היו בהליך של תכנית הבראה. מספר גדול אף משנת 2004, השנה בה התחילו בטיפול ברשויות המקומיות.
בשנים מ-2004 ועד 2008 הוזרמו על ידי המדינה מענקים עבור תוכניות הבראה ברשויות המקומיות סך של 2.4 מיליארד שקל.
תוכניות ההבראה ברשויות המקומיות דורשות התייעלות, שינויים מבניים וצמצומים רבים. במילים אחרות הצלחת תכנית הבראה מותנית בשינויים ארגוניים ברשויות המקומיות.
המאורע השני:
מלחמת "לבנון השנייה" בקיץ 2006 ובעקבות מבצע "עופרת יצוקה" בסוף שנת 2008, חייבו את הרשויות המקומיות לבצע שינויים ארגונים רבים של הערכות למצבי חרום.
שני האירועים שהובאו לעיל דורשים שינויים מרחיקי לכת במבנה הארגוני של הרשויות המקומיות ובמקרים לא מעטים גם הליך השינוי הוא הליך כואב אשר פוגע בחלק מהעובדים ויוצר התנגדות לשינוי. שינויים אשר מתקיימים במצבי משבר, עשויים להצליח. שעת משבר היא שעה שבה ניתן לערוך שינויים גדולים בארגון בהבנה ובקבלה מצד העובדים. (פולט). בנט (Bennet, 1990) טוען שנדרשים מספר גורמים להצלחת ביצוע שינוי ארגוני. הגורמים החשובים הם להביא את העובדים למחויבות ארגונית וממילא להצלחת השינוי, מנהיגות ותקשורת אפקטיבית עם העובדים. מחקרים רבים קובעים כי תפקידו של מנהיג הארגון (מנהל, ראש רשות) חשוב  בהליך השינוי בארגון ורבות נכתב אודות מקומו של המנהל בהובלת השינוי, באיכות המידע הניתן לעובדים בהליך השינוי והשפעתו למניעת התנגדויות מצד העובדים וקבלת השינוי (Bommer, Rich & Rubin, 2005).
מטרות מחקר לנסות ולחזות הצלחות או כישלונות של תוכנית הבראה ברשויות המקומיות ובחינת שינויים ברשויות המקומיות בעת משבר או כהכנה למשבר.
במסגרת עבודה זו אנסה לבחון את השפעת סגנון מנהיגות מעצבת על מחויבות העובדים בהליך שינוי ארגוני בדגש על העברת מידע איכותי של תהליכי השינוי בהתמקדות ברשויות המקומיות.

1 .1.
שאלת המחקר:
הקשר בין מנהיגות מעצבת לאיכות המידע ולמחויבות ארגונית ברשויות המקומיות בתהליך של שינוי ארגוני.