סמנריון מחקרי שנעשה על חולי כבד שומני - בתחום הרפאוה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 3014
מספר מקורות 14

תקציר העבודה

תוכן העניינים

1 .   מונחים ומושגים                   
2 .   תקציר                        תקציר עברי תקציר אנגלי
3 .   מבוא
א.   הכבד ב.    כבד שומני ג.     פרוטאין C
4 .   מטרת המחקר 5.   שיטות וחומרים
6 .   תוצאות 7.   דיון ומסקנות 
8 .   רשימת ספרות      
1 .    מונחים  ומושגים:
Albumin החלבון העיקרי בפלסמה, מיוצר ע"י הכבד       α-2Macroglobulin גלוקופרוטאין ( חלבון עם שייר סוכרי) מיוצר ע"י הכבד, נמצא בדם, אחראי על עיכוב פרוטאזות (מפרקי חלבון) ALT:  Alanine Amino Transferase אנזים שמיוצר ע"י הכבד ומהווה מדד למידת נזק לכבד BMI:  Body Mass Index מדד במסת הגוף. משקל בק"ג (גובה)2
CH:  Chronic Hepatitis                                                         דלקת כרונית של הכבד CRP:  C-reactive protein חלבון בדם שריכוזו עולה במצב דלקת CVD:  CardlioVascolar Disease                                           מחלות כלי דם בלב או במוח Fibrinogen פיברנוגין – חלבון שריכוזו עולה במצבי דלקת GAMMA – GloBul                                                              נוגדנים מסוג IgG GGT:  Gamma Glutamyl Transferase אנזים בכבד ובדרכי המרה שעליית פעילותו בדם מציינת נזק לדרכי המרה או הכבד.
GLU: Glucose גלוקוז- חד סוכר HC: Healthy Controls                                                          קבוצת בקורת של אנשים בריאים HDL: High Density Lipoprotein ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה ICAM_ Inter Cellmlar Adesron Molecule מלוקלת תאחזיה בין תאית- מלוקלה העוזרת בחיבור תאים אחד לשני Insulin resistance ( HOMA , OGTT ) תנגודת לאנסולין. בסוכרת סוג 2 יש אנסולין בגוף אך התאים לא מגיבים לו IRI-HOMA: Insulin Resistance Index.
                                מדד עמידות לאינסולין MDA: Multivariant Discriminant  analysis Metformin : תרופה לחולי סכרת  סוג 2 אשר מגבירה הפרשת האנסולין בגוף, זהו תרופה ממשפחת סולפנילאריה.
Multivariate Analysis: *                                                       אנליזה רבת משתנים.
NAFLD:  Non-Alcoholic Fatty Liver Disease הופעת כבד שומני שלא על רקע אלכוהוליזם NASH:  Non-Alcoholic Steato Hepatitis                             דלקת בכבד שומני שלא על רקע אלכוהוליזם NIDDM: Non-Insulin Dependent                                        סוכרת שאינה תלויית אינסולין.
PAI_1
חלבון Paraoxonase activity פעילות האנזים פארקסונאז.
Protein C: חלבון הקשור למערכת קרישת הדם.
TG: Tri Glyceride                                                                טריגליצריד Thiazolidinediones: תרופה לסוכרת – מורידה  את רמת הסוכר בגוף ע"י הפחתת יצור גלוקוז בכבד והעלאת ניצול גלוקוז בשרירים Tocopherol- Alpha: Vitamin E                                             ויטמין E VLDL: Very Low Density Lipoprotein ליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה ביותר        טיפול היפרלפידמיה:
טיפול המוריד את רמת ליפידים בדם במיוחד LDL  , ומעלה את רמת HDL .
 
2 .    תקציר:
כבד שומני שאינו משויך לאלכוהוליזם (NAFLD) מופיע בשכיחות של %24 – 10% מהאוכלוסייה הכללית.
המחלה מגבירה את הסיכון לפיברוזיס- לייפת (40%) וצירוזיס- שחמת הכבד (%30) אצל אותם חולים. פיברוזיס וצירוזיס מהווים את אחת הסיבות העיקריות להשתלת כבד. הרפואה מחפשת זה שנים סמנים שונים שיאפשרו זיהוי מוקדם של המחלה כדי לאפשר התחלת טיפול בשלבים המוקדמים לפני הופעת נזק נרחב לכבד.
בתהליך קרישת דם יש לפרוטאין C תפקיד חשוב. פרוטאין C משופעל בדם ומשמש כחומר אנטי קרישתי בשרשרת תהליכים שבה משתתפים פקטורים a8  ו- a5  . פרוטאין C מסונטז ומפורק בכבד ורמתו בפלסמה מושפעת ע"י מגוון מחלות ותרופות כמו זיהום מפושט, סתימה בוורידים העמוקים, ניתוח ומחלות כבד.
בעבודה קודמת שהתבצעה בביה"ח זיו בצפת ע"י ד"ר עאסי נמצאו רמות גבוהות של פרוטאין C בחולים עם כבד שומני שלא על בסיס אלכוהוליזם (( NAFLD.
מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבדוק האם רמת פרוטאין C בכבד ובדם עולה בחולים עם כבד שומני.
במהלך העבודה נבדקו שלוש קבוצות מטופלים, חולים כבד שומני שלא על רקע
אלכוהוליזם ,חולים בדלקת כרונית וקבוצת בריאים.
בשלושת הקבוצות נמדדה רמת פרוטאין C בדם, ובמקביל המרכיבים של הסינדרום המטבולי.
לאחר ניתוח סטטיסטי של התוצאות נמצאו פרוטאין C והיקף הבטן כשני פקטורים החוזים הופעת NAFLD ללא תלות בגורמי סיכון אחרים. לכן, העבודה הנוכחית קבעה שבמידה וישנה עליה בביטוי של פרוטאין C כתוצאה מפעילות הכבד במחלת NAFLD ניתן יהיה להשתמש בפרוטאין C בפלסמה כסמן עזר להחליט על ביצוע תהליך ביופסיה בכבד ו/או תחילת תהליך טיפול.   במידה וישנה עליה בביטוי של פרוטאין C  כתוצאה מפעילות הכבד במחלת NAFLD  ניתן יהיה להשתמש בפרוטאין C    בפלסמה כסמן עזר להחלטה על ביצוע תהליך ביופסיה בכבד ו/או תחילת תהליך טיפול.
       Summary:
Protein C Activity Predicts NAFLD Independently of Classic Risk Factors, Metabolic syndrome, and C-reactive protein.
Assy N1, 2, 3, Davidov V 2, Grozovski M 4, Mejiriski Y5 and Hussein O2,
3 .
Background: Patients with fatty liver overproduce VLDL, glucose, C-reactive protein, PAI-1, Fibrinogen and protein C and thereby at risk of developing diabetes and cardiovascular disease. Although protein C activity correlate with the presence of fatty liver, its role as a predictor of NAFLD has not been established.
  Aim:
 To examine the association of plasma protein C activity with features of the metabolic syndrome and to determine whether protein C predicts NAFLD after adjustment of other risk factors including C-reactive protein.
 Methods:
 47 patients with NAFLD (mean age 47±12), 21
patients with chronic viral hepatitis (CH, mean age 41±משפטים), and 16 healthy subjects (HC, mean age 33±9) matched by body mass index constitute the patients population of this study. Diagnosis of NAFLD or NASH was made by US and/or by liver biopsy. Parameters of metabolic insulin resistance (HOMA, OGTT), inflammation (CRP, α-2), oxidant-antioxidant status (MDA-paraoxonase), and liver fat content were measured.
 Results:
  The mean protein C activity was higher in patients with NAFLD when compared to patients with CH (119±17% vs. 80±משפטים%), P<0.001) and when compared to HC (119±17% vs. 87 ±9%, P<0.01). Protein C could discriminate correctly between NAFLD and chronic viral hepatitis in 93 % of cases (SS 94%, SP 92%, and PPV 81%, NPV 98%). By stepwise regression analysis, protein C activity and abdominal girth were the only predictors of NAFLD independently of other routine risk factors (r=0.72 p<0.02, and r=0.6 p<02 respectively). Further adjustment by multivariate analysis for TG, HOMA, CRP, MDA, and paraoxonase concentration did not significantly diminish the association between protein C and the risk of NAFLD. Protein C activity increased progressively with the increase number of metabolic syndrome features from 91±18% in those with 0-2 components to 1 5 ±21% in those with 4 or more components (p<0.01). Protein C activity correlates well with the liver fat content (r=0.6; P<0.001), but not with aminotransferases.  Conclusion: High protein C activity appears to be an independent predictor of NAFLD. These data support a possible role for protein C in NAFLD and may help in future NAFLD prediction algorithms.