הבסיס לבעיית ירושת הנביא:
מותו של מוחמד הנביא גרם למשבר באומה הצעירה, שהותיר אחריו את הדת החדשה ואת האומה החדשה ללא מנהיג, מערכת הבריתות שהקים קרסה, במציאות הפוליטית – החברתית נתפסה "הביעה" כהסכם אישי עם מוחמד. ועל כן לאחר מותו של הנביא סברו השבטים שההסכם הגיע אל קיצו וסרבו להמשיך ולשלם את המס ליורשיו, כתוצאה מכך החל המרד בין השבטים ועל פי האיסלם הסירוב לשלם מס נחשב כמרד דתי – "רדה".   כלומר השבטים שקיבלו על עצמם את האסלאם, היו למאמינים, ולאחר מות הנביא התחרטו וחזרו בהם, ההסכם עם מוחמד לא נתפס כחוזה  פוליטי בין השבטים, אלא יצר שתי קבוצות: אלה שזנחו את האסלאם ואלה שהפסיקו לשלם את המס "הזכאה".