תוכן העניינים
א. מבוא- רקע כללי אודות חוק פנסיית חובה 2008 -..1-7
ב. הצגת יתרונותיו, חסרונותיו, ועקרונותיו של חוק פנסיית חובה -8-משפטים ג. ביטוח מנהלים וקרן פנסיה עיקרי ההבדלים 16-17
ד. השפעת חוק ההסדרים על המגמות המתפתחות בשוק הפנסיוני -18
ה. הבטחת הכנסה- תנאי זכאות, תקופת הזכאות,וסכומי קצבה –19-20 ו. האם פנסיית חובה טובה לשכבות הנמוכות? 21-
5 ז. העלייה בתוחלת החיים והשפעתה על החיסכון הפנסיוני שלנו -. 26-30 מבוא
מטרת הפנסיה היא לאפשר לעובד ולבני משפחתו להמשיך ולקיים במשולב עם קצבת הזקנה מן הביטוח הלאומי, את רמת החיים שהורגלו לה גם לאחר הפרישה מן העבודה עקב גיל, נכות או פטירה.
מטרה זו מחייבת מתן קצבה לכל החיים אחרי הפרישה ביחס מסוים, מה שמכונה "שיעור תחלופה"  .
למטרה זו נועד גם חלק שני, שהוא עיקר ענייננו כאן, כלומר שכל העובדים במדינה יהיו מכוסים בהסדר פנסיוני שיענה על מטרה זו. הבעיה המרכזית כאן היא, שמהלך הפעילות הרגילה העובד בשוק העבודה איננו מביא בהכרח ליצירת כיסוי פנסיוני ההפך הוא הנכון – עובדים צעירים נתונים בקשיים יומיומיים ,חינוך הילדים, השגת דירה למגורים ועוד ומשום כך קשה להם לחשוב לטווח ארוך ולהכין פנסיה כנדרש – זהו  "כשל השוק" הידוע בתחום הפנסיה./. בקרב בעלי ההכנסות הנמוכות שווי קצבאות הזקנה כולל השלמת הכנסה גדול בהרבה מתשלומי דמי הביטוח הלאומי במשך חייהם, כך שחיסכון פנסיוני בשיעורים הקבועים בהסדר פנסיית החובה בישראל יגרום לשכבות אלה הפסד פיננסי, בהשוואה למצב שלפני הנהגתו, הרי הסדר זה מקטין את ההכנסה בתקופות בהן ההכנסה לנפש במשק הבית נמוכה והרי שלשכבות אלה מגיעה השלמת הכנסה בגיל הפרישה שככל הנראה גבוהה גם ככה מהחיסכון הפנסיוני העתידי ולכן חיסכון זה אינו מועיל ואף פוגע בשכבות החלשות.  בעבודתי אבחן האם צו ההרחבה הפנסיוני מועיל או מזיק לשכבות החלשות ?
כך למשל, מבוטחת בגיל 35 ששכרה שווה לשכר מינימום (3,710 שקל) תהיה זכאית בגיל 64 לפנסיית זקנה בסך של 1,271 ש"ח. קצבה דומה היתה מקבלת העובדת כהשלמת הכנסה מהביטוח הלאומי גם ללא חיסכון פנסיוני.  כעבור עשור או שני עשורים מספר מקבלי הבטחת הכנסה לקצבת זקנה יהיה קטן יותר ובכך  חוסכת המדינה על גבם של השכבות החלשות סכומי עתק.  למעשה, העובדים שמעסיקם   מפריש בעבורם לפנסיה מממנים בעצמם את קצבת השלמת הכנסה במקום הביטוח הלאומי.
הנימוקים לפנסיה חובה הם כדלקמן:
מטרת המערכת הפנסיונית להביא את כל העובדים לבטח את עצמם בביטוח פנסיוני, אך ההנחה היא, שלהגיע לכך בדרך של שכנוע כרוכה בתמריצים רבים ויקרים.
למשל, יהיה צורך בהנחות מס גדולות מאוד ויקרות, שכבות עניות שאינן משלמות מס ושחשוב מאוד שהן יבוטחו בביטוח פנסיוני יצטרכו לקבל תמריצים ישירים, או שהממשלה, שתצטרך לארגן עבורן את הפנסיה, תצטרך ליטול על עצמה עול כבד. משום כך, בכל ארצות התעשייה המפותחות, פרט לארצות־הברית, קיימת חובת ביטוח לפנסיה אם באמצעות חקיקה ואם באמצעות הסכמים קיבוציים. חובת הביטוח מחייבת להקים ארגונים גדולים תוך מעורבות של הממשלה, דבר שאינו רצוי אך אי אפשר להימנע ממנו. זו גם הסיבה מדוע הפנסיה החלה להתפתח עבור עובדי המדינה והחברות הגדולות.
זכות ההתערבות נגד כשל השוק שמוזכר לעיל נתונה בוויכוח עקרוני ופוליטי קשה: יש הטוענים, שזוהי התערבות אסורה בשיקולי הפרט ואין לנהוג כך בחברה חופשית. אחרים טוענים, שזוהי גישה פטרנליסטית שאין מקומה במחוזותינו.
לעומת זאת, אנשי הביטחון הסוציאלי טוענים, שמתוך סולידאריות חברתית יש להבין את כשל השוק ולמנוע מאנשים צעירים את הסבל הכבד שיהיה מנת חלקם בעת שיגיעו לזקנה ויפרשו מן העבודה ואז יהיה מאוחר מדי להכין לעצמם פנסיה ראויה. יש גם טענה מן הכיוון ההפוך: אנשים חסרי פנסיה יפלו על כתפי החברה ש"תדאג לזקניה" ולפיכך מותר לה להתגונן ולתבוע מהם להכין לעצמם פנסיה ראויה  ובעיקר שהתחזית הדמוגרפית של גידול אחוז הקשישים באוכלוסייה מגבירה פי כמה את הצורך של החברה להכין כלים ראויים להבטחת ההכנסה לזקניה, בעבודה הבאה אסקור את הטענות הנ"ל ואנסה להשיב על שאלת המחקר האם צו ההרחבה הפנסיוני מועיל או מזיק לשכבות החלשות ?
קריאה מהנה!