1 . הפרשייה בה בחרנו לעסוק הוא פרשת קו 300. פרשת קו 300 החלה באפריל 1984 בשחרור הרואי של אוטובוס חטוף, והסתיימה כעבור יותר משנתיים בספטמבר 1986 לאחר שהמשטרה חקרה את אנשי השב"כ ואנשי הממשל המעורבים בפרשה. פרשה זו זעזעה את המערכת הביטחונית, הפוליטית והמשפטית וכן את הציבור כולו.
בפרשה באו לידי ביטוי מערכות היחסים הסבוכות והבעייתיות שבין השב"כ לזרועות המדינה השונות, בינן לבין התקשורת, ובעיקר בין הארגון החשאי לבין הציבור, זהו הפן של הפרשייה בו נתמקד בעבודה זו. רקע לפרשה:
בתאריך 12.4.84 נחטף קו 300 של אגד, קו תל אביב אשקלון על ידי 4 מחבלים פלסטיניים. נלקחו בני ערובה כאשר נכללה בתוכם אישה הרה שהורשתה לרדת מהאוטובוס ודיווחה על האירוע לכוחות הביטחון שהגיעו למקום.
למחרת עם שחר, כוח של סיירת מטכ"ל פרץ לאוטובוס החטוף ושחרר את נוסעיו. בזמן פעולת החילוץ נהרגה חיילת מירי כוחות צה"ל ושניים מתוך ארבעת המחבלים, שני המחבלים הנוספים נלכדו.
ראש השב"כ, אברהם שלום, וראש אגף המבצעים בשב"כ, אהוד יתום, ניגשו לראות את המחבלים הכבולים. לפני שעזב את המקום נתן שלום הנחיה ליתום להרוג את שני המחבלים, יתום ואנשיו אכן ביצעו את הפקודה והרגו את שני המחבלים. צלם שהיה בזירת האירוע , אלכס ליבק צילם את שני המחבלים לפני ההרג, …