תניית שימור בעלות בראי הבראת חברה

תקציר העבודה

תניית שימור בעלות בראי הבראת חברה סמינריון בנושא :
הבראת חברות בקשיים מרצה: מגיש : תאריך : תוכן עניינים :
 הקדמה  :
         א.         רקע כללי  תניית שימור בעלות מהי?_________________________________  
3 -4
         ב.         מטרת המחקר________________________________________________       4
פרק ראשון  : תניית שימור הבעלות – מהותה א.      הצורך בתניית שימור בעלות_______________________________________      5
ב.      עסקת קונסיגנציה- עקרון הפומביות אל מול עקרון חופש החוזים_____________   5-7
ג.       תניית שימור בעלות : חופש התנאה חוזי_______________________________ 7-8
ד.      תניית שימור הבעלות כזכות עקיבה__________________________________ 
8 -9
פרק שני : השפעת קיומה  של תניית שימור בעלות על חברות בהליכי הבראה           א.         ההלכות המרכזיות בפסיקה והשפעתם על חברות בהליכי הבראה____________ 10-19
(1)     הלכת קולומבו_________________________________________       10 (2)     הלכת קידוחי הצפון _____________________________________ 
1 0-11
(3)     מגמת הפסיקה העידן שאחרי הלכת קידוחי הצפון_________________ 11-12
     
1 . בית המשפט העליון__ __________________________________       12
      2 .בתי המשפט המחוזיים__________________________________ 13-משפטים (4)     סיכום_______________________________________________ משפטים-16
         ב.         התייחסות החקיקה ___________________________________________ 16-17
          ג.          משפט משווה________________________________________________ 17-19
פרק שלישי : המצב המשפטי המצוי אל מול הראוי          א.         חוסר התאמתה של תניית שימור הבעלות אל מולי דיני הבראת חברות__________   20          ב.         ההבראה כחלופה לפירוק________________________________________ 21-22
          ג.          הצעת תזכיר חוק החברות _______________________________________ 22-23
         ד.         הדין הראוי על דעת הכותב והצעה לפתרון____________________________  23-24
סוף דבר :
________________________________________________________     
5 מקורות:
_________________________________________________________ 26-28
הקדמה רקע כללי :
תניית שימור בעלות מהי ?
בטרם אעסוק בשאלת המחקר, אתן סקירה תמציתית אודות עסקת מכר מותנה (להלן : תניית שימור בעלות). מרבית העסקאות שנעשות בשוק אינן נעשות מול תשלום בפועל של הקונה, אלא על ידי תשלום מאוחר. כיוון שיכולת התשלום תתהווה בזמן מכירת הרכש מהקונה לצד ג', כלומר הבעלות בטובין תעבור לקמעונאי רק אם הצליח למכור אותם לצד שלישי, או שהודיע לספק (המעביר) על רצונו לקנות אותם באופן מוחלט או שחלפה התקופה המוסכמת או המסתברת לשימוש באופציית ההחזרה .
עסקת מכר מותנה נקראת גם עסקת קונסיגנציה, עסקה המאפשרת לרוכש לרכוש סחורה לממכר בעסקיו ע"י מתן אפשרות להחזיר את הסחורה למוכר וזאת ללא הפסד. המוכר למעשה נותן אשראי לקונה לשם החזקת הסחורה ומכירתה. ספק המוכר סחורה באשראי ללקוחותיו העסקיים נוהג לקבוע עמם באופן חוזי כי הסחורה נותרת בבעלותו עד גמר התשלומים מצידם, וזאת על יד שימוש בתנייה חוזית הנקראת שימור בעלות .
חוק המכר אינו מסדיר באופן מלא עסקאות באשראי, נראה כי המחוקק ראה לנגד עיניו בעת חקיקת החוק כי עסקאות שנעשות עיקרן במזומן. סעיף 23 לחוק קובע "חובת המוכר למסור את הממכר וחובת הקונה לשלם את מחירו הם חיובים מקבילים שיש לקיימם בד בבד" הוראה זו אינה קוגנטית, וניתן להתנות עליה, כלומר, הצדדים יכולים להסכים כי התשלום לא ייעשה במועד מסירת הטובין, אלא מאוחר יותר. סעיף 33 לחוק המכר קובע כי הצדדים רשאים להחליט על מועד העברת הבעלות בטובין, העברת הבעלות אינה חייבת להיות עם העברת החזקה בטובין.   במידה והקונה באשראי הופך לחדל פירעון, וממונה מפרק/נאמן שתפקידו לחלק לנושים חובותיהם באופן שוויוני, כאן עולה השאלה בהקשר לזכותו של המוכר שלמעשה הלווה לחייב כספים, האם זכותו עדיפה על זכותם של הנושים האחרים או לאו? לכאורה, למוכר אין עדיפות על נושים אחרים ביחס לכספי ונכסי הקונה באשראי, ולמעט מקרים שוליים, גם לא לגבי הממכר הספציפי (חריג לדו': יכול לטעון להפרת חוזה ולבקש סעד השבה) .
בניגוד למצב בדיני חוזים, דיני הקניין מספקים אספקט אחר לפתרון, והוא שמירת הבעלות בממכר כל עוד לא שולם כל הכסף בדרך של התניה על חוק המכר, חוק המשכון במקרה כזה יבחן  את מעמדו של הספק כנושה רגיל ובית המשפט יבדוק האם פעל לרישום המשכון כנדרש בחוק המשכון או בחוק החברות או אם לאו, וזאת על סמך סעיף 2(ב) לחוק המשכון. סעיף זה קובע כי הוראות חוק המשכון יחולו על כל עסקה שמטרתה לשעבד נכס כערובה לחיוב, יהא כינוי העסקה אשר יהא, כלומר סעיף זה יוצא כנגד כל עסקה שמטרתה היא הסוואת משכון. היות והחוק מחייב רישום של משכון, ספק בעסקת קונסיגנציה, חייב לרשום את זכותו ברשם המשכונות או ברשם החברות, שכן רק כך יוכל להבטיח את עדיפותו על פני שאר נושיו של המזמין.
במידה ולא רשם הספק את זכויותיו, יראו זאת כעסקה שמטרתה היא הסוואת המשכון, וכפועל יוצא מכך, הספק יהיה ככל הנושים ולא תהיה לו עדיפות על פני אחרים בסדר הנשייה, למרות ההתניה בעסקת המכר.
מטרת המחקר: תניית שימור בעלות בראי הבראת חברה:
ראשית, אתאר בפתיחת העבודה, בפרק אחד כללי את מהותה של תניית שימור הבעלות ואת הצורך בה.
שנית, אתמקד בניתוח משמעותה של תניית שימור הבעלות על חברות בהבראה לאור התפתחות הפסיקה והחקיקה בארץ ישראל כאשר הדגש המרכזי הינו השפעתה של תניית שימור הבעלות על חברות הנמצאות במשבר ומעוניינות לעבור תהליך של הבראה.
הניתוח יעשה על ידי בחינת הפסיקות השונות לאורך השנים וכן התגלגלות החקיקה בנושא. אשתמש גם במשפט השוואתי על מנת לברר התייחסותם של מדינות נוספות לתחום זה.
מטרת ניתוח העבודה הינה בירור האם תניית שימור הבעלות אכן מוצאת את ביטויה בפועל ומגשימה את התכלית לשמה היא נועדה, כמו כן אבחן את השפעתה של הפעלת תניית שימור הבעלות על חברות אשר נמצאות בתהליך הבראה ומכאן אנסה לתת מענה לשאלה האם ניתן לקיים את תניית שימור הבעלות "ככתבה וכלשונה" כפי שקבעה הלכת קידוחי הצפון . אם כן, יתר תשומת לב תינתן בעיקרה לעידן שלאחר החלת ההלכה השלטת מפסק דין קידוחי הצפון. אבחן כיצד ההלכה נתקבלה, בעיקר בבתי המשפט המחוזיים ומהי המגמה הנרקמת אליה מכוונים בתי המשפט בפסיקותיהם כיום וכיצד מפתחת מגמת החקיקה בנושא, מכאן אגיע למסקנה האם ההלכה הקיימת מתאימה וראויה.
לאור ניתוח השפעתה של תניית שימור הבעלות על חברות בהליכי הבראה אתמקד בפרק האחרון לעבודה במהות הדין המצוי כיום והאם הוא הדין הראוי ביותר במתח הקיים בין קיום תניית שימור בעלות לבין המדיניות הנוהגת המעודדת שיקום חברות, בסיכום העבודה אברר האם המצב המשפטי כיום הינו אכן, הדין הראוי ואם לאו , אשאף להציע פתרון הולם.