הפקולטה למדעי הרוח והחברה המחלקה ללימודי המזרח התיכון עבודת סמינר בנושא:
כיצד בעיותיה ושאיפותיה של החברה הפלסטינית באות לידי ביטוי אצל משוררה הלאומי- מחמוד דרוויש תאריך: 30.8.10 תוכן עניינים
    מבוא . 3-4
   הספרות הפלסטינית והתעסקותה בלאומיות ובסוגיות חברתיות  -… 5-8
    הביוגרפיה של מחמוד דרוויש –.           9-11
    הזרות והגלות אצל דרוויש –. 12-משפטים בין מלחמה לדו-קיום -… 16-20     סיכום ומסקנות –. 21-22
        ביבליוגרפיה ..23-24
מבוא
את שמו של מחמוד דרוויש שמעתי כבר לפני שנים רבות בהקשרים פוליטיים, עת עלה הדיון בכנסת בקשר להכנסת מספר משיריו לחומר הלימודי של תלמידי ישראל. שמו של דרוויש ניטע בזיכרוני כמשורר של האויב, בעקבות ההדים השליליים בעיקר, לאחר הצעתו של שר החינוך דאז- יוסי שריד.  לאחר מספר שנים, נטלתי חלק בקורס העוסק בספרות ערבית ופלסטינית, במסגרת לימודיי במחלקה למזרח תיכון, באוניברסיטת בן -גוריון בנגב. פגשתי שנית במחמוד דרוויש והפעם  התעמקתי בשיריו, חרף הקושי העולה מביקורתו הנוקבת כלפי ישראל. ניסיתי לקרוא את דרוויש ככל משורר אחר ולנתח את שיריו ללא דעות קדומות ושליליות. נוכחתי כי מדובר במשורר יוצא מן הכלל, יוצר חריף, ביקורתי, שלא נרתע מכניסה לתחומים "בעייתיים", דוגמת השואה היהודית.      כדי להבין את משמעותו היוצאת דופן של דרוויש, החלטתי להקדים, בפרק הראשון,  ולסקור בקצרה את תולדות הספרות הפלסטינית ואת מאפייני כתיבתה בחלוף השנים.
אעמוד על חשיבותה יוצאת הדופן של הספרות הפלסטינית בעיצוב דעת הקהל הפלסטיני.
אשתמש רבות בניתוחיו של פרופסור עמי-אלעד בוסקילה,  מומחה לספרות הפלסטינית, אשר ממנו למדתי רבות בכל פעם שנתקלתי בנושא זה.  כשאברר מהו מקומו ומהי מידת השפעתו הציבורית של המשורר הפלסטיני, אעבור להתמקד בדרוויש עצמו.
   בחלק השני של העבודה, אפתח בתיאור קורות חייו של מחמוד דרוויש. לחלק זה ישנה חשיבות ראשונה במעלה בכל הנוגע להתפתחות דרוויש המשורר, קל וחומר להתבססותו כמשורר הלאומי הפלסטיני. אעמוד על התחנות בחייו של דרוויש- החל מהיותו ילד, אשר חווה על בשרו את מלחמת השחרור הישראלית, דרך נעוריו המאוחרים והתמודדותו עם המשטר הצבאי הישראלי ועד לערוב חייו, כאשר הרהר על כדאיות המאבק האלים ואפשרות דו-קיום עם ישראל.     לאחר סקירה קצרה על חייו של דרוויש, אפנה להתייחסותו המרכזית בשיריו- עניין הגלות  והזרות.  למעשה, זוהי הליבה שביצירות דרוויש. כמעט בכל שיר, פואמה או ראיון, מזכיר דרוויש את עניין הגלות והרגשת הזרות בכל מקום שאינו פלסטין.  דרוויש מבטא בשיריו את הלך הרוח של העם הפלסטיני. דרוויש מייצג את המצב הפלסטיני בחצי השני של המאה העשרים, קורותיו שלובות בקורות העם הפלסטיני: "הגלות מהגליל ללבנון ב1948, השיבה לגליל, לכפר ההרוס ולחיים כפליט פנימי( נוכח- נפקד), החיים כפלסטיני אזרח ישראל תחת הממשל הצבאי, היציאה שלו אל הגולה הפלסטינית, ההצטרפות לאש"ף, המצור על ביירות והיציאה ממנה". כך, לא מפתיעה העובדה שדרוויש התקבל כמשורר לאומי, החיבור הרב לתחנות הקולקטיביות הפלסטיניות יכולות להסביר זאת מצוין.    בפרק האחרון, אעמוד על הנושא האחרון שדרוויש עסק בו בחייו: גורל המאבק והסיכוי לדו- קיום עם ישראל. אנסה להראות כי אפשר להתייחס לדרוויש, לא רק במובן השלילי ואביא דוגמאות נבחרות משיריו, אשר מראות את האמביוולנטיות בכתיבתו.    לאחר הכרה מעמיקה עם משנתו של דרוויש, הערכתי אליו בתור יוצר ומשורר רק הלכה והתעצמה. חרף ידיעתי הבסיסית בערבית, היה זה קשה במיוחד לקרוא את שיריו בערבית והסתמכתי על תרגומים שנעשו, זאת בשל שפתו העשירה ושימושיו הרבים בערבית עתיקה ובמילים מתקופות מוקדמות, דוגמת הג'אהליה. כולי תקווה שהמשמעות לא "אבדה בתרגום". כפי שדרוויש עצמו ביקש, השתדלתי לקרוא אותו כמשורר ולא כמשורר פלסטיני.