יהודי צפון אפריקה במאות ה- 19-20 ממ"ן 11
תשובה לשאלה 1
ירון צור בספרו : "יהודי קזבלנקה: עיוניים במודרניזציה של ההנהגה היהודית בתפוצה קולוניאלית" מתאר מספר שינויים שחלו בעיר קזבלנקה בעקבות השלטון הקולוניאלי הצרפתי.                                                                                                                                   ערב הפרוטקטורט הצרפתי, 1912, עם תחילת  השלטון הקולוניאלי , קזבלנקה היינה כרך שהשתנה מכרך קטן ולא משמעותי, גידול באוכלוסיית היהודים, ב- 1912 – 7,000 יהודים וב- 1936 – 38,000 יהודים ובשלהי השלטון הקולוניאלי הגיע מניינם ל
8 0,000 נפש.                                                                                                         בעקבות השלטון הקולוניאלי הפכה לעיר משמעותית שהיוותה מרכז כלכלי, חברתי, תעשייתי,  עם הגירה של תושבים מהכפרים לעיר הגדולה בכדי להתפתח כלכלית.                                   השינויים:
מעבר מרובעים יהודיים מסורתיים (המלאח) לרובעים חדשים בערים לצד התושבים אירופים –  בשל הצפיפות במלאח, הגידול באוכלוסיה והתנאים הקשים, החלו יהודים לצאת מהמלאח לאזורים החדשים, האזורים הצרפתיים ומתיישבים שם, נכון מה שכתבת , אבל יש לציין שהסיבה עיקרית למעבר מהמלאח לרובעים האירופים היה שיפור במצב הסוציואקונומי של אותם יהודים, כמו רכישת השכלה מודרנית, שיפור מצב כלכלי וכו', שבלעדיהם לא היו יכולים יהודים להעתיק את מושבם מהמלאח לאזורים האירופים. ההבדלים בין היהודים שנותרו למלאח לבין היהודים שיצאו לאזורים הצרפתיים ניכרים במספר אופנים : לבוש, עיסוק, מצב הכלכלי, שינוי במצב החברתי.                                                                     המעבר שהתאפשר בשל הסרת הגבלות המשטר הקודם, התפתחות הערים, והשינוי ברמת החיים של רבים מן היהודים. הרובעים המסורתיים המשיכו לשמש יעד, עבור המהגרים החדשים מהאזורים הכפריים, שבאו להשתקע בערים והפכו בהדרגה לשם נרדף לעוני ולמצוקה.
השתלבות היהודים בקבוצות ההנהגה בקזבלנקה: בחברה המסורתית בתקופת במלאח, חיו היהודים בתוך עצמם ולכן לא היו חשופים למפלגות, לא היה להם צורך בכך משום שהם חיו בתוך קהילה יהודית והתנהלו בה בסדר שהיה קיים שנים רבות, בעקבות השינויים שחלו גם בחברה –