פרה-סמינריון ב"מוסר ועסקים" בנושא ההיבט המוסרי של תעשיית המזון המהיר בקרב ילדים

תקציר העבודה

סמינריון במוסר ועסקים

מוסר ועסקים קורס 10523
ממ"ן 11 – פרה-סמינריון נושא העבודה:
התנהלות הפירמה מול לקוחותיה ההיבט המוסרי של תעשיית המזון המהיר בקרב ילדים שם:        ת.ז.:       מנחה:     תאריך:    תוכן העניינים
מבוא
.3
פרק א' דיון כלכלי 4-5
ביקורת על הנחות היסוד כלכלה קלאסית –6-7
פרק ב' דיון משפטי –.8-10 מגבלות הריסון החיצוני (ממשלתי) -10-11
פרק ג' דיון מוסרי –12-14
מודל השלבים -.12-14
שלב א' הערכה על פי עקרונות 12-13
שלב ב' פתרון על פי הסגולה הטובה -.14
שלב ג' החלטה על פי הסכמה 14
שלב ד' ביצוע הפעולה –14
פרק ד' דיון ומסקנות … ..משפטים-16
אחריות המנהל -.. –…משפטים האחריות המוסרית של האדם והארגון –…משפטים-16
ריסון פנימי –
-.16
ביבליוגרפיה -…17
מבוא
מסעדות מזון מהיר הן ביטוי מודרני של תופעת דוכני הרחוב שקיימת למעשה מאז תחילת ההתיישבות העירונית וקיבלה ביטויים שונים בתרבויות שונות בעולם.
השפעת תרבות הצריכה של תקופתנו על המזון המהיר עיצב את תופעת המזון המהיר, בשונה מדוכני הרחוב, ברוח של רשתות שיווק ענקיות, מזון בעלות מינימלית ולעתים גם באיכות ירודה. דוגמה לרשת כזו היא ענקית המזון מקדונלד'ס ,שמוצריה הם המזוהים ביותר עם המושג "מזון מהיר". רוב הדוגמאות בעבודתי יתבססו על פירמה זו. תעשיית המזון המהיר התפשטה מארה"ב לכל פינה ברחבי העולם. לרשתות הגדולות יש אלפי סניפים שחולשים על מספר מדינות ויבשות. התעשייה כולה הרוויחה משפטים4.7 מיליארד דולר בשנת 2010 ובאמצעות שגשוגה, היא מקדמת את התעסוקה בעולם ע"י יצירת מיליוני מקומות עבודה בכל שנה.
בשנת 2006, חברות מזון מהיר הוציאו למעלה מ-520 מיליון דולר על פרסום ושיווק ארוחות ילדים. יותר מ-350 מיליון דולר מתוך הסכום הוצא על צעצועים בלבד ומאמציהם לא היו לשווא. בכל חודש, 90% מהילדים האמריקנים בגילאי 3-9 אוכלים במקדונלדס. לפיכך, המזון המהיר הפך לחלק מסגנון החיים אך הוא כרוך בסכנות רבות. צריכה מוגברת שלו גורמת להשמנת יתר ולמחלות נלוות.
ארה"ב ומדינות רבות אחרות נמצאות במשבר של השמנת יתר בעיקר בקרב ילדים צעירים.
על פי נתוני ה- FDA, אחד מבין חמישה ילדים סובל מהשמנת יתר ולפי המגזין "פורצ'ן", הוצאות הבריאות על השמנת יתר מסתכמות בסכום שיא של 300 מיליארד דולר בארה"ב לבדה. מדובר בבעיה נרחבת, שצריכה להעסיק את הכלכלה של כל אחת מהמדינות עקב השפעתה על שוק העבודה, על עלויות הבריאות ועל מערכות הרווחה.
עם השנים, גוברת המודעות לתזונה מאוזנת ושמירה על אורך חיים בריא. ארגוני צרכנים מעלים לסדר היום הציבורי את העובדה כי קברניטי תעשיית המזון המהיר מבצעים שימוש במניפולציות מכוונות של המוצר, תוכן ממוקד ילדים, ידע והסתרת הסיכונים הבריאותיים והחלטות לא לאמץ חלופות מוצר בטוחות. כתוצאה מכך, נקבעים רגולציות, חוקים, תקנות וסטנדרטים שעל התעשייה ליישם. דוגמאות לכך הם: ציון ערכי המזון, הפחתת ואף איסור שימוש בשומן טראנס, הפסקת שיווק מאכלים ומשקאות מזיקים בבתי ספר, הגבלת פרסומות לילדים, קמפיינים שונים ועוד.
בעקבות המודעות הציבורית להשלכות צריכת מזון מהיר, הוגשו תביעות רבות כנגד הרשתות בטוענות כגון: רמייה, הטעיה, מניפולציה, שיווק מוצרים מסוכנים, ממכרים, שימוש בילדים וכו'. אך יחד עם זאת פסקי דין רבים העלו כי רשתות מזון מהיר אינן עוברות על החוק. המקרה הבולט ביותר, שיצר תקדים, הוא תביעה של קבוצת ילדים בעלי משקל עודף כנגד מקדונלד'ס, שטענו כי עקב צריכת מזון הרשת סבלו מהשמנת יתר. לבסוף, דחה ביה"מ את הטענות האלה.   בעבודתי, במסגרת הדיון הכלכלי, אתן סקירה מפורטת של נתוני הענף, חלוקת משנה ענפית, מאפייני השוק, אפיון ציבור הלקוחות, אפיון המתחרים הפוטנציאלים, אמצעי שיווק, כיווני התפתחות עתידיים, השפעת תעשיית המזון המהיר על הכלכלה ויישום הביקורת על הנחות היסוד של הכלכלה הקלאסית. בהמשך העבודה, אציג חקיקות שונות שנעשו בנושא ואבצע יישום של מגבלות הריסון החיצוני. לבסוף, איישם את מודל השלבים באמצעות מקרה מבחן. בנוסף לכך, בעבודה זו אתמקד בדיון במיתוסים בעולם העסקים: מיתוס עולם בלא מוסר לפיו עולם העסקים פועל לפי היצע וביקוש ומנגנון היד הנעלמה. אין צורך לחשוב בצורה ערכית. על כך אדון בפרק א'- הדיון הכלכלי. מיתוס עסקים כמשחק לפיו הכללים הינם החוק. אין מקום לשיקולים מוסריים. מה שמותר בגדר החוק מוצדק. על כך אדון בפרק ב'- הדיון המשפטי. מיתוס עסקים כג'ונגל לפיו עולם העסקים פועל במצב של תחרות חריפה. אין מקום למוסר בעסקים. על כך אדון בפרק ג'- הדיון המוסרי.
מיתוס הרווח לפיו המוסר מיותר כי מטרת הפירמה הנה מקסום רווחים. ככל שפירמות מחפשות את המנטאליות של מקסום הרווח ככה הן יוצרות אווירה עסקית עוינת לעצמן, שגורמת לפגיעה בחברה. על כך אדון בפרק ד'- דיון ומסקנות.