המותר והאסור בראיון עבודה קורס דיני עבודה תשע"א פתח דבר ראיון העבודה מאפשר לצדדים לבדוק את התאמתם ליחסי עבודה משותפים. יחסי הכוחות השוק והגברות יתרונו של המעביד הביא לחקיקת חוקים הכופים על הצדדים איסורים כבר בראיון, עוד בטרם החלו יחסי עובד מעביד.
לצדדים אינטרסים מנוגדים: בעוד המעביד מעוניין במקסימום מידע על המועמד לצורך ייעול בחירתו, המועמד מעוניין לשמור על פרטיותו ולהסתיר פרטים שעלולים לפגוע בסיכוייו לקבל את המשרה. (1) הזכות לפרטיות, ככל זכות, לרבות זכות שעוגנה בחוק-יסוד, אינה זכות מוחלטת, אלא יחסית ,ככל זכות יחסית, הפגיעה בה אפשרית על-פי חוק, במידתיות ולתכלית ראויה. עבודה זו מלמדת על מלאכת האיזון שבאה לידי ביטוי בחוק ובפסיקה.
המחוקק מצא לנכון לפגוע בחירויות הצדדים, בעיקר בחירות המעביד, ובכך פגע בפררוגטיבה שלו ובכוחות השוק לצורך השגת הגינות וצדק חברתי, הגנה על פרטיות המועמד ועל סטטוסים או עניינים שנמצאו ראויים לכך. מאידך, במלאכת האיזון התחיקתית נפגעה גם פרטיותם של מועמדים במקרים בהם מחלות מסוימות, נטייה לחלות בהן או מצבים פיזיולוגיים רגישים (כגון הריון) גוררים זהירות ואף איסור עבודה בעיסוק מסוים, כך שהעובד מחויב בבדיקות רפואיות; עבר פלילי בעברות-מין חוסם את הדרך להעסקה במקומות שיש בהם קשר עם קטינים.  בחוקים רבים המסדירים ביו היתר קבלת עובדים קבועות הוראות המחייבות את אישור המשטרה להסרת התנגדותה לאיוש המשרה ע"י המועמד.
על חוסר תום לב, אי גילוי עובדות, הטעייה, הפרת זכויות יוצרים והטרדה מינית בראיון העבודה חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג  1973 (2) מחייב  גילוי עובדות בעת מו"מ בסעיף  12, כחלק מחובת תום הלב. אחד ההיבטים של חובת תום הלב בניהול מו"מ הוא חובת הגילוי, בהתאם למהות העסקה ולנסיבות המקרה. בעבר לא היו בתי- הדין לעבודה מוסמכים לדון בתוצאותיו של משא ומתן לכריתתו של חוזה עבודה אינדיבידואלי שלא נשא פרי, ולא נסתיים בחוזה, כך שלא נקשרו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. אולם בתיקון (מספר 18) לחוק בית- הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (3) הורחבה בסעיף 24 (א) סמכותם של בתי- הדין גם למשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד-מעביד שלא הסתיים בחוזה עבודה. במאמרו מגדיר פרופ' ראבילו  את חובת הגילוי כחיוב הנובע מהוראות סעיף 12: "סעיף 12 (א) לחוק החוזים מחייב את הצדדים למשא ים ומתן להתנהג ביושר ובהתאם למנהגים, לדבר ברורות כדי למנוע אי הבנה מן הצד האחר, לגלות כל אינפורמציה חשובה ולהודיע לשני על השינויים שחלים תוך כדי המשא ומתן עצמו (4).
חובת תום הלב במו"מ לקראת חוזה  היא אקטיבית ומטילה חובה לגלות לצד השני עובדות חשובות, ואף עובדות שהצד השני יכול לגלותן בכוחות עצמו. יחסי עובד-מעביד אינם יחסים חוזיים מסחריים רגילים. "חובת ה'נאמנות' ביחסי עובד-מעביד, שמצאה ביטויה בפסיקה ובהצעת חוק חוזה עבודה (שלא נתקבלה- הערה שלי ד.ר.) שונה מחובת תום הלב. לדעת השופט גולדברג קשה להצביע במדויק על השוני, אך ככל שנעמיק נמצא כי חובה זו היא מעבר לחובת ה'קיום בתום לב"(5…