הפקולטה למדעי החברה החוג למדע המדינה "הלא היא דמוקרטיה" במסגרת הקורס פוליטיקה השוואתית סמסטר א', תשסע"ב
3 1.12.11
בעבודה זאת אשים לעצמי כמטרה להראות את המאפיינים ההכרחיים והמספקים למעברים של מדינות בעלות אופי אשר אינו דמוקרטי עד שנת 1989 אל עבר דמוקרטיות ליברליות. אתחיל בסיכום קצר של רעיונותיו של מקפאול במאמרו, עליו התבקשנו להתבסס. לאחר הבנת טענותיו, אציג כיצד יבואו לידי ביטוי בפולין וליטא, המשמשות בעבודה זאת מקרי מבחן. במקביל אציג כיצד חוקרי דמוקרטיזציה של הגל השלישי היו רואים מעברים אלו ואצביע על השוני ביניהם. לבסוף אסכם את העבודה במסקנות ודעתי האישית בנושא תוך כדי התבססות על ממצאיי לאורך העבודה.
החל משנת 1989, העולם היה עד לתהליכי דמוקרטיזציה רבים. תחילה היחלשות ההתערבות של ברית המועצות בפוליטיקת המדינות ה"אדומות", ולאחר מכן התפרקות בריה"מ יחדיו עם השלטון הקומוניסטי הובילו להופעת משטרים דמוקרטים ברחבי אירופה ואסיה. עם זאת, הטענה המרכזית של מקפאול במאמר אותו התבקשנו לקרוא, היא כי קיימת עליונות מספרית של מדינות אשר לא הפכו דמוקרטיות לאחר נפילת הקומוניזם. נתון זה מעלה את הצורך לבחון מחדש את הסיבתיות למעברים פוליטים לכיוון הדמוקרטיה בעידן המודרני והפוסט קומוניסטי.