בס"ד תוכן עניינים
עמ'
3 : מבוא
עמ'
4 -5: רקע תיאורטי לעבודה עמ'
6 -7: פרק ראשון: "הכל שפיט"- האמנם?
עמ'
8 -11: פרק שני: אקטיביזם שיפוטי- בעד עמ'
1 2- משפטים: פרק שלישי: אקטיביזם שיפוטי- נגד עמ'
1 6: סיכום ומסקנות עמ'
1 7: ביבליוגרפיה בס"ד מבוא
            הנושא בו תעסוק העבודה הוא אקטיביזם שיפוטי. אנסה לתת ביטוי במהלך העבודה לתומכים וכן למתנגדים לאקטיביזם השיפוטי.
העבודה תתייחס לתפקידיו של בית המשפט העליון בישראל, ולמקומו בחברה דמוקרטית כמו זו הנוהגת במדינתנו.
לצורך בחינת הנושא, אשתמש בעיקר בדבריהם של אהרון ברק [פרופ' מטעם האוניברסיטה העברית, שימש כיועץ משפטי לממשלה בשנים 1975- 1978, וכשופט בבית המשפט העליון עד שנת 2006], רות גביזון [פרופ' בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, ועוסקת רבות בסוגיית האקטיביזם השיפוטי ובשאלת עיצוב זהותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל], ומרדכי קרמניצר [פרופ' בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, יו"ר הסניף הישראלי של האגודה למשפט פלילי, ועוסק רבות בסוגיית האקטיביזם השיפוטי].
בתחילה אקדים ברקע תיאורטי על נושא העבודה- מהו אקטיביזם שיפוטי, ומה מקומו של בית המשפט העליון בחברה הישראלית הדמוקרטית. כמו כן, אתייחס למושג שתבע אהרון ברק "הכל שפיט", ולמושג "איזון אינטרסים", שכן אלו הם מושגים שחשוב לדון בהם בבואנו לבחון את שאלת האקטיביזם השיפוטי, ובכלל- המשפט במדינה דמוקרטית.
לאחר מכן, בפרק הראשון של העבודה, אבחן באופן מעמיק יותר את המושג "הכל שפיט", את שייכותו למשפט בכלל ולבית המשפט העליון בישראל בפרט, וכן אציין את ההתייחסות של רות גביזון להנחה שהכל שפיט.
בפרק השני של העבודה, אדון בטיעונים התומכים באקטיביזם השיפוטי, מצדיקים ומעלים על נס את פעולתו של בית המשפט העליון בישראל.
בפרק השלישי של העבודה, אדון בטיעונים המתנגדים לאקטיביזם השיפוטי בישראל.
ולבסוף, אסכם את הדברים ואציין את המסקנות של בחינת הנושא.