בס"ד תוכן עניינים
עמ'
3 – 8: מהי חרדת בחינות?
עמ' 9: תיאור מקרה של התמודדות בכיתה עם חרדת הבחינות עמ'
1 0 : נקודה למחשבה- דילמות ואתגרים בנוגע להתמודדות עם חרדת בחינות עמ'
1 1- 16 : דרכי הטיפול האפשריות בחרדת בחינות עמ'
1 7- 27: נספחים עמ'
2 8: ביבליוגרפיה תקציר העבודה:
גורמי הלחץ הרבים הקשורים בביה"ס, מביאים לרוב לקיומה של חרדת בחינות אצל תלמידים רבים. לרוב, חרדת הבחינות היא תגובה ריגושית ספציפית למצבי מבחן והערכה. מאחר ואנו חיים בחברה הישגית, ומערכותיה השונות מרבות להשתמש במבחנים שונים לצרכי מיון, קבלה ומעבר בין שלבים שונים בלימודים ובהכשרה מקצועית, הרי בעיית חרדת בחינות הפכה לבעיה נפוצה ומרכזית. ניתן לחלק את התופעות של חרדת בחינות לשלושה תחומים:
א.      התחום הריגושי.
התרגשות או עוררות ריגושית, מתח נפשי, פחד וחרדה. התופעות רבות ומגוונות: דפיקות לב מואצות, הזעה מוגברת, סחרחורת, כאבי בטן, בחילה, שלשולים, כאבי ראש, קוצר נשימה, לחץ בחזה, רעידות, חיוורון…
ב.      התחום הקוגניטיבי.
שכחה, בלבול, חוסר ריכוז, אי-הבנת הוראות, מחשבות מסיחות את הדעת שתוכנן לרוב דאגות וחששות לעתיד הקרוב והרחוק, חשש מכישלון. התופעה המשתקת והמחבלת ביותר בתחום זה: בלק-אאוט, ז"א- חסימה חשיבתית מוחלטת באופן זמני. ג.        התחום ההתנהגותי. מדובר בעיקר בהרגלי חיים והרגלי למידה בלתי יעילים. התופעות הנפוצות הן- הימנעות מבחינות ע"י היעדרות או ע"י דחייתן, הגזמה בלמידה (עודף למידה או חוסר למידה), התמקדות בלעדית בבחינות תוך הזנחה של הלמידה היומיומית וע"י כך צבירת פיגורים, בחירת מסלולי לימודים קלים יותר כדי להוריד מהלחץ, ולבסוף יצירת טקסים מאגיים מטרידים הנובעים מתפיסות מאגיות.
כל התופעות הללו גורמות לסבל אישי ואף לירידה בהישגים ובציונים. התלמיד נכנס לסחרור של מעגל סגור והרסני, כאשר החרדה מגבירה דרכי למידה בלתי יעילות והללו מחבלות בהישגים.
הפחד הרציונאלי מפני מבחנים בבתי"ס נובע מכמה עובדות אובייקטיביות: המבחן מוכן באופן שרירותי, מבחינתו של התלמיד. אין לתלמיד שליטה על השאלות ולכן נוצר מצב של סכנה בלתי ידועה. מצב מעורפל כזה מגביר חרדות. שנית, הערכת המבחן כמאיים על העתיד היא לעתים נכונה ואובייקטיבית. ישנם גם גורמים חברתיים התורמים לחרדת בחינות: פחד מעונש ממשי או עונש חברתי (לעג, דחייה) ופחד מתוצאות לא רצויות לתלמיד בקרב משפחתו, כמו השוואה לאחים ואכזבה מצד ההורים. תגובותיהם של הורי התלמיד לפני ואחרי בחינות עלולות להחריף את תגובת חרדת הבחינות. בנוסף, חרדת בחינות הינה לעתים גם סימפטום לסגנון אישיותי: אנו רואים את ההבדלים בין אופטימיסטים ופסימיסטים בכל מובני החיים, ובחרדת בחינות בפרט. אצל פסימיסטים נוצר פוקוס-עצמי קוגניטיבי אשר מעורר מחשבות מסיחות שלא קשורות למטרה. התרחשות זו מפחיתה את ההתמדה בביצוע ויוצרת התנתקות נפשית. אלו הן התנהגויות אשר מחבלות במטרה שהציב לעצמו הנבחן. בעבודה זו ננסה לסקור את המאפיינים של חרדת הבחינות ושל החווים אותה, את הגורמים השונים לחרדת הבחינות, וכן נעמוד על האפשרויות השונות המוצעות לטיפול בחרדת הבחינות.