תוכן עניינים:
רשימת הפרקים:
עמוד:
פרק א'- מבוא
2- 3
פרק ב'- סקירת ספרות
4 – 21
             ב.1. –  אי השוויון המגדרי בישראל מקום המדינה ועד היום
4 – 7
             ב.2. – הגורמים לפערי השכר בין נשים וגברים בישראל
8 – 16
             ב.3. – אספקטים משפטיים (חקיקה והעדפה מתקנת)
1 6- 19
             ב.4. – הפער המגדרי- השוואה בין ישראל לעולם
1 9- 21
פרק ג'- השערות עיקריות
2 2- 23
פרק ד'- בדיקה אמפירית
2 4- 35
פרק ה'- סיכום ודיון
3 6- 37
נספחים
3 8- 41
ביבליוגרפיה
4 2- 43
                                                פרק א'- מבוא: מטרת עבודתי זו היא לבחון ולסקור את אי השוויון בשכר בין נשים וגברים בשוק העבודה, לבחון מהו מעמד האישה בחברה ובמשפט, לבדוק מהם הגורמים לאי השוויון והאם פערי שכר הם שוני אובייקטיבי או אפליה. כמו כן, אבדוק את ההתפתחות שחלה במהלך השנים והאם פער השכר הצטמצם עם השנים.
פערי השכר בין גברים לנשים הינם אחת הסוגיות העולות תכופות לסדר היום הציבורי במדינות המערב בכלל ובישראל בפרט.
מרבית פערי השכר בין המינים נובעים מגורמים רבים כגון הבדלים במספר שעות העבודה, התפלגות המועסקים בין המקצועות השונים ובין ענפי הכלכלה, בכישורים כמו השכלה, ותק ובאפשרויות התעסוקה. מרבית הנתונים המוצגים בציבור משקפים תמונת מצב של פער בין נשים לגברים אך אינם עומדים על סיבותיו, למרות שידוע כי חלק מהפער בין גברים לנשים מוסבר בשל אפליית הנשים לרעה בשוק העבודה.
פערי שכר בין גברים ונשים קיימים בישראל כמו בכל המדינות האחרות. גם בתחילת המאה העשרים ואחת נשים משתכרות פחות מגברים. קיימים גם הבדלי שכר בין עדות, אולם אלה נמוכים מהבדלי השכר בין המינים. השאלה הנשאלת היא ממה נובעים הבדלי השכר, האם מקורם בהבדלים בתכונות ההון האנושי של שתי קבוצות העובדים הנידונות (גברים/נשים, אשכנזים/ספרדים וכד') או שמא הסיבה לפער קשורה לאפליה לרעה של אחת הקבוצות או לאפליה לטובה של רעותה. פער שכר הנובע מהבדלי תכונות הינו לגיטימי וניתן לסגור אותו ע"י העלאת רמת ההון האנושי של הקבוצה הנחותה. אולם, אותו מרכיב של פער השכר הנובע מאפליה אינו לגיטימי ובו יש להילחם באמצעות חקיקה ו/או באמצעות העדפה מתקנת (נוימן, 2004). במאה העשרים ואחת המושג המשפטי של עקרון השכר השווה נראה לכאורה כמובן מאליו. בפועל, קיימים פערים בשכרם של עובדים. ישנם פערים הנובעים משוני במקצועות, פערים הנובעים מוותק , פערים הנובעים מסוג הפירמה (עתירת הון או עתירת עבודה), פערים הנובעים ממין העובד או ממצבו המשפחתי. לא כל הפערים בשכר שהודגמו לעיל הם תוצאה של אפליה, לעיתים לפערים אלו יש צידוק אובייקטיבי הנובע מסיבות שונות, אך כאמור לעיל, לעיתים הפערים בשכר נובעים מחולשה, של קבוצות שונות באוכלוסייה. פערים בשכר שאינם מוסברים ע"י שום צידוק אובייקטיבי – נוכל ליחסם לאפליה.
נושא אפליית השכר הביא לשאיפה ליצור שוויון בשכר. עיקרון השכר השווה עוגן בהצהרה האוניברסאלית של האומות המאוחדות על זכויות האדם משנת 1948: " כל אדם, ללא כל אפליה, זכאי לשכר שווה בעד עבודה שווה" (הצהרה אוניברסלית על זכויות האדם (Human Rights Universal Declaration of, 1948). בעשורים האחרונים התרחשו שינויים דרמטיים במעמדן של נשים בכל מישורי החיים: החוקי, החברתי, הפוליטי ואף המשפחתי. שינויים אלו פתחו בפני נשים הזדמנויות לרכוש השכלה, לעבוד מחוץ לבית, ואף לפתח קריירה. עם זאת מתברר, כי בצד השיפור שתהליכים אלה ייצרו בעבור נשים, הם גם יצרו קשיים ועומסים בלתי רגילים ובוודאי לא הביאו את שוויון המיוחל. באפשרות להשתלב בעולם העבודה טמון פוטנציאל לתחושת העצמה וחוזק בעבור נשים, אך לעיתים קרובות החוויה היא מורכבת ויש בה אלמנטים מבלבלים וקשים. מתברר, כי חרף כל המאמצים, החקיקה והניסיונות לקדם שינוי, עולם העבודה נותר ממוגדר (יזרעאלי,
2 006) ונשים אינן מצליחות להשתלב בו בדומה לגברים (49.1% מכלל הנשים עובדות בהשוואה ל- 60.1% מכלל הגברים), ולמצות בו את יכולותיהן (הלפרין-קדרי וקארו,
2 005).   בשנים האחרונות חלה עלייה מרשימה בשיעור השתתפותן של נשים בשוק העבודה, הן מהוות כיום כמחצית מכלל המועסקים במשק. העובדה שבעשרים השנים האחרונות עלה שיעור השתתפותן של נשים בכוח העבודה מ-39% לכ- 50%, בעוד ששיעור השתתפותם של הגברים ירד במעט, מצביעה על כך שהצטרפותן של נשים לשוק העבודה היא מרכיב קריטי שמשפיע באופן חיובי על גודלו של המשק ועל יכולתו לצמוח.  אמנם,  אי השוויון בין המינים בתוך שוק העבודה עדיין שריר וקיים. פערים לרעתן של הנשים, המשתקפים בכל המדדים המרכזיים של שוק העבודה, מצביעים על כך שעדיין קיים פוטנציאל אדיר ובלתי מנוצל של הון אנושי-נשי, אשר אי מימושו מונע התפתחות וצמיחה נוספת של המשק (פרץ, 2008). בעבודתי זו אבחן את הגורמים לפערי השכר בין המינים בישראל, הצעדים שננקטו על מנת לצמצם פערים אלו והשינויים שחלו במהלך השנים.