כישורים חברתיים של לקוי למידה- מילוליים ולא מילוליים מבא בשנים האחרונות עלתה המודעות להתחשבות בצרכיהם של אוכלוסיות בעלות ליקויים המקשים עליהם להתמודד עם היבטים שונים של החיים. דבר זה נכון עבור מבוגרים האמורים להתמודד עם מציאת עבודה והקמת משפחה, וגם עבור ילדים האמורים להשתלב בגנים ובבתי הספר. כך קיימים כיום ארגונים הדואגים מבחינה משפטית וחברתית לשילובם בקהילה של נכים, מפגרים ואחרים. גם עבור ילדים, קיימים ארגונים אשר מטרתם לחקור ולהציע דרכים לשיפור השילוב של ילדים עם ליקויים שונים במערכות החינוך למיניהם. השיח הציבורי בעניינם של אוכלוסיות אלו הינו חלק מהתקדמות גלובאלית של התנועה לקידום זכויות הפרט, וכבוד האדם וחירותו. כך קיימת כיום השקעה רבה בלימוד ומחקר של אוכלוסיות אלו במטרה לתת להם מענה, שיתרום, כבר משלבי החיים הראשוניים, לשילובם העתידי בחברה.
       המחקר הנוכחי עוסק בתת קבוצה של ילדים בעלי לקות הפוגעת בתחומי החיים השונים, ובעיקר הלימודית והחברתית, זוהי קבוצת לקוי הלמידה, אשר מחולקת אף היא לשתי קבוצות- לקוי למידה מילוליים ולקוי למידה לא מילוליים (קיימת קבוצה נוספת- בעלי לקות למידה כפולה, אשר בה לא תעסוק העבודה).
מטרת העבודה לבחון את ההבדלים בין שתי קבוצות אלו מההיבט החברתי.
      לקות למידה הינו מושג אשר התפתח מאוד בעשורים האחרונים, והפך מלקות לא ידועה ובלתי מוכרת, אשר אלו שנכללו בה הרגישו בושה בכך, ללקות נפוצה, המכסה קשת רחבה של ליקויים שונים הפוגעים בתהליך הלמידה ותהליך עיבוד מידע חברתי. הרחבת הידע בנושא, בעזרתם של ארגוני המחקר השונים, תרמה ללגיטימיות של הילדים בעלי לקות הלמידה, עד כי כיום הורים רבים ממהרים להכליל את ילדיהם תחת קטגוריה זו, אשר מזכה את הילד בהטבות רבות והתחשבות מרחיקת לכת בבית הספר, וגם לאחר מכן, בלימודים הגבוהים. הטבות אלו הם חלק ממנגנון בינלאומי המבין את מצוקתם של אנשים אלו, ומבין כי הם אומנם מתקשים בדברים מסוימים, אך אין זה אומר כי אינם יכולים להשתלב, אלא שמערכת החינוך כפי שהיא מאורגנת כיום אינה מתאימה להם, ולכן הם זקוקים להתאמות מיוחדות, אשר ישוו את ההזדמנות שלהם, להזדמנות של כל ילד אחד.      לקות למידה כולל בתוכו קשת רחבה של ליקויים, חלקם קלים יותר ואחרים קשים יותר, מיעוטם דורש שילוב בבתי ספר מיוחדים, ואילו אחרים מאפשרים סגנון חיים נורמאלי והשתלבות בכל תחומי החיים, במידה ותינתן לילדים אלו ההזדמנות לכך. למעשה, רבים מהילדים לקוי הלמידה נחשבים לילדים מבריקים ויצירתיים.       נהוג כיום לחלק את קבוצת לקוי הלמידה לקבוצת לקוי למידה מילוליים וקבוצת לקוי למידה לא מילוליים. הקבוצה הראשונה מתאפיינת בקושי מילולי, באיות, מבנה ולשון, ואילו הקבוצה השניה מתקשה יותר בהיבטים לא מילוליים של תקשורת, כגון מוטוריקה, זיכרון וכדומה. הקבוצה הראשונה בעלת לקות פיזיולוגית בהמיספירה הימנית והשניה בהמספירה השמאלית שבמוח. כאמור, לקות זו פוגעת באופן ישיר בכישורים לימודיים של הילדים הללו, אם כי יש להניח כי לקות בתחום אחד משפיעה על תחומים נוספים. בהתאם לכך, ייבדק בעבודה זו ההבדל בין לקות למידה מילולית ולא מילולית בהיבט של הכישורים החברתיים.       נושא זה חשוב כיוון  שגיל בית הספר, עבור הילד, הינו מעבר לשלב בו הילד רוכש ידע ומרחיב את כישוריו הלימודיים, אלא זהו השלב החשוב ביותר בהתפתחות הכישורים החברתיים של הילד, אשר חשובים לא פחות מכישורים לימודיים. למעשה, הכישורים החברתיים של הילד יקבעו את עתידו מבחינה נפשית ומנטאלית, את הצלחתו בחברה, בעבודה ובחיי הקהילה והמשפחה. ילד בעל כישורים חברתיים טובים יהיה מסוגל לתקשר טוב יותר ויהיה בעל מיומנויות תקשורת שיעזרו לו לפתח מעגל חברים וקבוצת שווים תומכת אשר תתרום להתפתחותו החיובית. לעומת זאת, ילד אשר כישוריו החברתיים חלשים, יתקשה ליצור חברויות, דבר אשר עלול לפגוע בדימויו העצמי והחברתי, ולפגוע בו בעתיד.
הרחבת הידע על תחום זה חשובה כיוון שמבוגרים מתחום החינוך אשר באים במגע עם הילד יכולים לתרום רבות להתפתחותו גם בתחום החברתי. מורים, יועצים, גננות ומטפלים יכולים לזהות קושי זה, ולסייע לילד, בין אם באופן אישי ובין אם באופן כיתתי, להסתגל טוב יותר. לשם כך דרושה מודעות לכך שקיימת אפשרות לקושי זה, ולאחר ככן דרוש הידע לזהות את אותו הקושי, ולבסוף לרכוש את הידע שייתן לאיש החינוך את הכלי לסייע באופו קונקרטי.
עבודה זו, העוסקת בהיבט התיאורטי של התופעה, תבחן את ההבדלים בין לקוי למידה מילוליים ולא מילוליים בכישורים חברתיים. לשם כך יעסוק הפרק הראשון מלקות למידה באופן כללי. פרק זה יביא הגדרות שונות של התופעה, תוך פירוט הקשת הרחבה של הלקויים הכלולים בה.
בנוסף בפרק זה יונח הבסיס התיאורטי לדיון בכישורים חברתיים כמושג דינאמי של תהליכי עיבוד מידע חברתי.  הפרק השני יעסוק בקבוצת לקויי הלמידה הלא מילוליים, כאשר תחילה יוגדרו המאפיינים של קבוצה זו ולאחר מכן מאפייני הכישורים החברתיים שלהם. הפרק השלישי יתמקד בלקוי למידה מילוליים, אשר מעט יותר נכתב עליהם.