שיפוט מוסרי ומשמעות חיים - גישות שונות לטיפול בעבריינים

תקציר העבודה

המחלקה לקרימינולוגיה                               שיפוט מוסרי ומשמעות חיים סמינריון אמפירי – גישות שונות לטיפול בעבריינים תוכן עניינים

1 .       תקציר –א
2 .       מבוא – סקירת ספרות …1
           2.1
ההתפתחות המוסרית – היבטים תיאורטיים למוסר .1
2 .2 שיפוט מוסרי – הבדלים בין גברים לנשים .3
             2.3 משמעות חיים –5
2 .4 משמעות חיים –  הבדלים בין גברים לנשים –…8
2 .5 שיפוט מוסרי ומשמעות חיים …9
             2.6 סיכום רקע
התיאורטי –.10
3 .       המחקר המוצע –.12
4 .       השערות המחקר –14
5.       שיטה –משפטים
6 .       כלי המחקר והליך המחקר –18
7.       ממצאים -19
8 .       דיון –..23
9.       סיכום –30
1 0.   ביבליוגרפיה 32
1 1.   נספחים -..43
תקציר במחקר הנוכחי נבדקו שני מרכיבים דומיננטיים במימד הרוחני של האדם, השיפוט המוסרי ומשמעות חיים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה בחינת הבדלים בין גברים ונשים בשימוש במרכיביו של הפרופיל השפיטתי ובמציאת משמעות חיים, ובדיקת הקשר בין שני משתנים אלה.
הגישה הרב-מימדית להבנת התפתחות השיפוט המוסרי (Barukh, 1972
בתוך: אדד, 1988א; אדד 1988א; 2002), מדגישה את חשיבות ההתפתחות הרגשית בתהליכי השפיטה המוסרית. בגישה זו קיימת התייחסות למעורבות המנגנונים הרגשיים בתהליכי השיפוט הקוגניטיביים ומרכיבים נוספים הנרכשים בתהליכי הסוציאליזציה. מעיון בגישה הרב-מימדית עולה הצורך לבחון את השפעת תהליך הסוציאליזציה של גברים ונשים על הפרופיל המוסרי. גליגן (Gilligan, 1982) טוענת בהקשר זה, כי גברים מתמקדים הנפרדות ואילו נשים מתמקדות בהיקשרות. כתוצאה מכך, גברים זקוקים למערכת חוקים כדי לקשור עצמם עם אנשים אחרים, ולכן, השיפוט המוסרי שלהם מומשג כ"צדק" במובן של חוקים וזכויות ואילו נשים מתמקדות במערכות יחסים בין-אישיות, הכוללות דאגה, אחריות ומניעת הזנחה, ולכן השיפוט המוסרי שלהם מומשג כ"דאגה" וזהו מקור השיפוט השונה בין גברים ונשים לטענתה.
מרכיב נוסף במימד הרוח של האדם אשר נבדק במחקר הנוכחי הינו משמעות חיים. תהליכי הסוציאליזציה השונים עבור גברים ונשים וסוגיית "מערכות יחסים" מול אוטונומיה עולה שוב כאשר נבחנת סוגיה זו כמרכיב במציאת משמעות חיים. מחקרים שונים מצאו כי "מערכות יחסים" נתפסות הן אצל נשים והן אצל גברים כמקור עיקרי למציאת משמעות חיים (Debats, Drost & Hansen, 1995
, Prager, 1996
, Hedlund, 1987).
ג'ון וסורי (Jordan & Surrey, 1986) טענו כי נשים מארגנות את תחושת העצמי שלהן, מוצאות משמעות קיומית, משיגות תחושת לכידות של ה"אני" ומונעות בהקשר של יחסים. פראנקל (Frankl,
1 975) טען כי "התקשרות ומערכות יחסים, מוערכות כשלב התפתחותי גבוה יותר של משמעות חיים מאשר מעורבות בעצמי".
פראנקל (Frakl,
1 973) מניח, כי חיפוש משמעות חיים הינו מניע אנושי מרכזי, וכי ניתן למצוא משמעות בחיים באמצעות ערכים, ואכן, אדד ולאסלו (Addad & Leslau, 1989) מצאו במחקרם כי קיים קשר בין רמת השיפוט המוסרי לבין משמעות חיים.
מחקרים רבים בחנו את ההבדלים בין נשים וגברים אולם המחקרים האחרונים נערכו לפני עשור ויש מקום לחזור ולבדוק את ההבדלים בין נשים וגברים לאור התפתחות החברה וערך השוויון והפמיניזם הנהוג כיום. במחקר זה נבדק מדגם בן 123 פרטים והורכב משני קבוצות:
קבוצת גברים, קבוצת נשים, כל הנבדקים מילאו שאלון סוציו דמוגרפי אשר כלל שאלות כגון גיל, מין, השכלה, ארץ לידה, השקפה דתית, מקום מגורים, ושירות בצה"ל.
הנבדקים מילאו גם שאלון לבדיקת הפרופיל השפיטתי, שאלון שיפוט מוסרי אשר הורכב על ידי אדד (1988א) ברוח "שאלון הצדק" של ברוך (Baruk, 1972
בתוך אדד ; אדד, 1988א) תוך התאמה למציאות הישראלית, בנוסף מילאו הנבדקים  שאלון להדיקת משמעות חיים (PIL).
שאלון זה הינו סולם עמדות המבוסס על תיאוריית הלוגותרפיה, הוא נבנה על ידי קרמבו ומהוליק (Crumbaugh & Maholick,
1 964), הוא עובד ותוקף על ידי אדד (Addad, 1987).
מניתוח ממצאי המחקר בנוגע לפרופיל השיפוט המוסרי בכללותו ובניגוד להשערת המחקר עולה כי קיימים הבדלים מועטים בפרופיל זה בין קבוצות המחקר. נראה כי בהבדלים הדיכוטומיים בחשיבה הנשית לבין החשיבה הגברית אינם מוחלטים, ובן גברים והן נשים מחפשים ליצור אסטרטגיות ניטרליות מבחינה מגדרית עבור חלוקת העבודה המוסרית. טשטוש זה של הגבולות המגדריים גררו אחריהם הפחתה בהשפעה על השיפוט המוסרי.
בנוגע למציאת משמעות חיים ובניגוד להשערות המחקר נמצא כי אין הבדל של ממש בקרב קבוצות המחקר, ניתן להניח כי בשל שינויים בהגדרת הזהות הנשית, בשל העדר דמויות להזדהות המשלבות תפקידי מגדר שונים, בשל הקושי להתמודד עם שינויים בתפקיד המגדרי המסורתי, ובשל פתיחת אפשרויות חדשות להגשמה ולמציאת משמעות חיים, נוצרו אצל נשים בלבול ומבוכה ומימד העתיד נתפס כפחות בטוח, דבר שגרם למציאת משמעות חיים נמוכה ממה שמצופה בקרב הנשים ואף די דומה למשמעות החיים הנמצאת בגברים בעקבות טשטוש הגבולות המגדריים בין שני המינים.
בניגוד להשערות המחקר לא נמצא מתאם בין שיפוט מוסרי למשמעות חיים נתון מפתיע לכשעצמו, ניתן להניח שהמימד הרוחני בקרב קבוצות המחקר נמוך ויתכן אף שיש קשר בין אופי המדגם לתוצאותיו.