היחסים המיוחדים בין ארצות הברית וישראל לאור אירועי ספטמבר השחור 1970 "בין תועלת גרידא לשותפות אמיצה" מבוא
בין ארצות הברית וישראל נשזרו לאורך התקופות השונות מערכות יחסים במגוון תחומים, שניתן לכלול את כולן תחת השם "יחסים מיוחדים". יחסים אלו נגעו בכל תחומי ההתנהלות בין המדינות- החל כמובן במערכת הדיפלומטית, סיוע צבאי ובטחוני וכן בנוגע לתחומי הכלכלה והטכנולוגיה.
קשה לשער איך היו ממתגלגלים פני הדברים לאורך ההיסטוריה בין שתי המדינות אילולא קיומה של אותה מערכת יחסים. אפשר היה לחשוב שמעצמת העל הייתה הדומיננטית יותר ושאפיון המערכת יהיה בעיקרו חד כיווני, אך לא מעט פעמים הייתה זו דווקא מדינת ישראל שבאה לסיוע לצורך אינטרסים שנתפסו כחיוניים בעיני ארצות הברית.
בספטמבר 1970 עמד המשטר בעמאן-בירת ירדן, תחת חסות מערבית-חשוב לציין, מול אחד המשברים החמורים ביותר שאף הגיע עד כדי איום ממשי על עצם קיומו. התגרות ארגוני המחבלים הפלשתינים בכוחות הביטחון הירדניים הגיעו לשיאם עד כדי ניסיונות חוזרים ונשנים של פגיעה במלך חוסיין עצמו. הם השתלטו למעשה על ריכוזי הפלשתינים בצפון הממלכה, באזור אירביד, הקימו מחסומי ביקורת בדרכים לצורך סחיטת כספים ותקפו שוב ושוב את יחידות הצבא והמשטרה על אף הסכמים שנחתמו בין השלטון ההאשמי לבינם (ז"ק,
1 996, ע' 122).
האירועים בתחילת חודש ספטמבר 1970 כנגד ריבונות השלטון הירדני היוו את הקש ששבר את גב הגמל. לאחר תקופה ארוכה של הבלגות וניסיונות לגישור בין המלך לבין ארגוני המחבלים, ב-משפטים בספטמבר פיזר המלך את הממשל האזרחי והחליפו בקבינט צבאי שהורכב מקציניו הנאמנים לו ביותר, רובם בני הגדה המזרחית.
לאורך כל התקופה וכן בתקופה שקדם למשבר בירדן, עקבה ארצות הברית אחר הנעשה במזרח התיכון בכלל ומשהתפרץ המשבר בירדן מיקדה בו את תשומת ליבה ביתר שאת. המגמה הבולטת הייתה דאגה להתפתחויות המשבר בירדן ובעיקר על מעמדו של המלך ההולך ומתערער. לאור זאת ובהוראת הנשיא ניקסון, התכנסה בוושינגטון "קבוצת הפעולה המיוחדת" (WSAG) בראשות היועץ לביטחון לאומי באותה תקופה, הנרי קיסינג'ר. הנושא הנדון המרכזי היה התערבות אמריקאית במשבר אם יווצר לכך צורך, אך תוך כדי הדיון גם הובן שהעניין מורכב ביותר.
כאפשרות גיבוי הועלתה האפשרות לפנות לישראל לצורך העמדת כוח יבשתי וחיפוי אווירי באם יהיה צורך בכך. (קיסינג'ר, 1980, עמ' 624-6
5 ) תוך כדי ניהול הדיונים במשבר בארצות הברית, התפתחו קשרים נדירים שהיוו את הבסיס ליחסים המיוחדים, עד כדי קשר ברמה האסטרטגית בין מעצמת העל ארצות הברית לבין מדינת ישראל.
במהלך העבודה נסקור תחילה את המאפיינים של היחסים המיוחדים בין ארצות הברית וישראל ואת התפתחותם עד פרוץ המשבר בירדן בספטמבר 1970.
שאלת המחקר בעבודה היא: באיזה תחום בעיקר תרמו האירועים במהלך ספטמבר 1970 ליחסים המיוחדים בין ארצות הברית לישראל.
טענת המחקר היא: שהתחום העיקרי בו תרמו האירועים במהלך ספטמבר 1970 ליחסים בין ארצות הברית לישראל, הוא במימוש תפיסת הממשל בארצות הברית את ישראל כחיונית ביותר לשימור האינטרסים החיוניים של ארצות הברית באזור באותה תקופה.
בפרק התיאורטי בעבודה יוצגו גישות והגדרות הקשורות ליחסים המיוחדים בין ארצות הברית וישראל וכן שלבים בדרך התפתחותם לאורך התקופה.
בפרק היישומי נסקור את השתלשלות האירועים והיחסים בין ארצות הברית וישראל ערב המשבר בירדן ובמהלכו. כמובן שנציג גם את אירועי המשבר עצמו בירדן מרגע שפרץ ועד לסיומו בהצלחה מרובה תוך שמירה על נכסיה של ארצות הברית באזור אותם תפסה כחיוניים ביותר.
נסכם במענה על שאלת המחקר וננסה גם לקשר זאת מעט לאקטואליה נכון להיום, במזג האוויר הלא ברור שאופף את המזרח התיכון כולו,  תוך מבט על היחסים כיום בין ארצות הברית וישראל ממש על קצה המזלג.
תוכן העניינים
מבוא. 3
פרק תיאורטי 5
גישות מרכזיות בתחומי היחסים המיוחדים.. 5
שלבי התפתחות היחסים המיוחדים. 9
פרק יישומי 10 היחסים המיוחדים- חלקם באסטרטגיה הכוללת. 10 היחסים המיוחדים-ערב המשבר. 11
ספטמבר השחור-רקע והשלשלות האירועים. 12
מלחמת האזרחים בירדן. 14
עימות אזורי. משפטים היחסים המיוחדים-ירדן, ספטמבר 1970. משפטים היחסים המיוחדים בין ארצות הברית לישראל לאורך המשבר. 16
סיכום ומסקנות. 18
ביבליוגרפיה. 20