סמנטיקה בעיתונות הספורט

מקצוע
שנת הגשה 2012
מספר מילים 5940
מספר מקורות 9

תקציר העבודה

בס"ד                             סמנטיקה בעיתונות הספורט מבא       כמו שתמונה יכולה להחליף אלף מלים יכול גם דימוי לשוני לחסוך תיאור ארכני, בתנאי שהדימוי אכן מוכר לקהל רחב. אם לא למטרה אחרת – הרי לכך המציאו את הספורט:
מערכת הדימויים שיצר עולם זה מאפשרת ליצור תמונה המחליפה טקסט סבוך. אם אמרנו, למשל, שפוליטיקאי, מפלגה או מדינה "ניצחו בנקודות" ולא "ב  "Knock-out-  העברנו לתחום הלא ספורטיבי דימוי שהוא ברור לכל, גם למי שאינו צופה באופן קבוע בתחרויות אגרוף – מדובר בהישג שאינו חד משמעי ונתון לויכוח. אם אמרנו שמאן דהוא עשה מעשה "בדקה התשעים" או "בזמן פציעות" – אנו מניחים שבני שיחנו מבינים שהדבר נעשה ממש ברגע האחרון, כאשר הסיכוי לבצע את הנדרש היה קטן. עולם הספורט אינו היחיד המספק דימויים קליטים, עולם התיאטרון, עולם העבודה ועוד כהנה וכהנה מספקים לנו דימויים לרוב. מה שהופך את עולם הדימויים של הספורט למעניין וחשוב, הוא מצד אחד האוניברסאליות של הספורט, ומכאן היכולת להתגבר בעזרתו על מגבלות שפה רבות, ומצד שני הקשר שלו לגוף, לתחרות ולמלחמה (צימרמן, 2007).         אך גם ההיפך הוא נכון, לשון הספורט עצמה משתמשת רבות בתחומים אחרים בשפה על מנת לתאר את המתרחש במגרש הספורט. הדיווח נעשה באמצעות קרייני טלוויזיה, קרייני רדיו וכתבי העיתונים ומדורי הספורט באינטרנט.
        החלק אשר עוסק בספורט הינו חלק משמעותי ביותר בעיתונות הספורט היומיומית.
מדי יום ביומו מקדישים העיתונים הפופולרים במדינת ישראל, כגון "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" מוסף מיוחד המוקדש כולו לספורט, מדור זה מונה כ- משפטים עמודים. בנוסף, לא פסחה עיתונות הספורט על ענף העיתונאות הוירטואלית, ומידי יום מתעדכנים אתרי העיתונים באינטרנט בכתבות רבות וצבעוניות בנושא הספורט. לא רק אתרים של "ידיעות אחרונות" (YNET) ושל "מעריב" (NRG) אלא גם אתרים מיוחדים לנושא הספורט הישראלי והעולמי, כגון: "ספסל", "ספורטליין", "סל ניוז"  ו "ONE". במהלך סוף השבוע מתרחשים המשחקים המרכזים, בעיקר בכדורגל אשר תופס את מירב הפופולאריות בין תחומי הספורט בארץ, ועל כן בימי שישי מוסף הספורט הוא מצומצם ובמקביל ביום ראשון המוסף הספורטיבי הינו גדול במיוחד ומביא סיקור נרחב על הנעשה במגרשי הספורט בארץ במהלך השבת.
         מדורי ספורט אלו הינם מדורים פופולרים מאוד, ואנשים רבים קונים את העיתון היומי במיוחד בשביל מוסף הספורט שבו, ורבים אחרים נהנים אף הם לעלעל במדור זה וליהנות מהכותרות, הכתבות, התמונות, הרכילות והדרמה שמועברת במדור ספציפי זה.
מדור זה דורש מהכותבים אותו דרישות מיוחדות. עלון זה אמור לספק מידי יום חוויות חדשות, דרמות ואקשן כתוב על גבי ניר של משחק ספורטיבי שהתרחש אתמול והתוצאות הסופיות שלו כבר פורסמו בחדשות הערב הקודם בטלוויזיה או ברדיו, ועדיין העיתון בבוקר שאחרי צריך להביא סיקור שיהיה מרתק ומעניין לקהל הקוראים. כתב הספורט יודע היטב כי רבים כבר שמעו את הסיקור אתמול בחדשות הערב ואולי אף ראו את רגעי השיא בטלויזיה, מה גם שהקוראים כבר קראו תאור של שער זה או אחר כבר מאות או אלפי פעמים ואותו כתב נאלץ לחפש אחר ביטויים ציוריים סנסציוניים חדשים אשר יוכלו לספק את הסחורה ולתאר את הדרמה אשר התרחשה ביום האתמול במגרש בצורה המעניינת ביותר. בידיו של הכתב יש את הכוח להפליג בתיאור הנעשה, לסלף מצבים, להביע דעה אישית ואף לשאול משמעויות מתחומי חיים שונים על מנת להפוך את הכתבה לשנונה ומעניינית. ניתן לאמר כי כל האמצעים כשרים על מנת להביא את הקורא לקרא את המוסף בעיתון הספציפי גם ביום המחר, בעוד שבוע ובעוד חודש. כל אלו הופכים פעמים רבות את כתבות הספורט למלאות בתיאורים יוצאי דופן אשר קורא אשר אינו בקיא בתחום עלול לתהות על כוונתו של הכותב.
אברהם טנא (1982)  במאמרו מונה שלוש מגמות עיקריות בתהליכי העשרת השפה העברית מעיתוני הספורט: האחת – יצירת מילים חדשות בשל היווצרות סיטואציות חדשות (או לא חדשות) הדורשות מינוח יותר מדויק, השניה – יצירת משמעויות חדשות כדי להתאימן לתחומים השונים בספורט למשל: שמות סגנונות השחייה, או תפקידי השחקנים בכדורגל, והשלישית – יצירת צירופים חדשים מתוך אוצר המילים הקיים.
        כבר מקריאה מרופרפת בעיתוני הספורט יכול כל אדם לזהות כי עיתוני הספורט הוסיפו ביטויים ומילים חדשות לאוצר המילים בעברית. עובדה זו מחזקת את ההשערה כי מדובר בלשון ייחודית לקבוצה חברתית ייחודית אשר יצרה לעצמה שפה פרטית לאלו העוסקים בספורט או לפחות קוראים את מדורי הספורט. שימושי לשון אלו נולדים מתוך צורך פנימי, צורך מאוד פרקטי בשפה ייחודית אשר תתאר בצורה הטובה ביותר את הנעשה. דן יהב (1998) מתאר במאמרו את תחומי החיים השונים שמהם שואבים כתבי הספורט את הביטויים והמילים הייחודיות הללו, הוא קורא לתחומים אלו- שדות לשוניים (סמנטיים).
שדה סמנטי הוא קבוצה של מילים או של צירופים השייכים לאותו תחום מושגים או לקבוצה של מילים הקרובות במשמעות ומתארות תחום מסוים במציאות. השדה יכולה להכיל מילים מחלקי דיבור שונים: פעלים, שמות עצם, שמות תואר. גבולותיו של השדה הסמנטי אינם מוגדרים ומוגבלים.
לעיתים עשויה להיות חפיפה בין שני שדות סמנטיים. למשל, בין השדות הסמנטיים של "צמיחה" ושל "פירות". בשדה הסמנטי נכללות המילים השייכות לתחום מסוים, כלומר יש קרבת משמעות שונים (רגב, 2003).
          משחקי הספורט למיניהם מבוססים על תחרות בין שתי קבוצות או בין שני מתחרים אשר רוצים לזכות בניצחון, לשם כך מנהלים שני הצדדים מעין דו קרב מלחמתי בזעיר אנפין, אשר כתב ספורט יכול להאדירו ולנפחו ולהוציאו מעט מהפרופורציה ולתארו במושגים מלחמתיים של ממש. כך יהפוך מגרש הספורט לשדה קרב אשר בו ניתן להשתמש במושגים הלקוחים מעולם זה. כמו במלחמה אמיתית, גם במגרש הספורט ישנם שני צדדים הנאבקים בניהם, יש התקפות והגנות, כלי נשק, וחיילים אשר לכל אחד מהם יש תפקיד שונה במערכה. תיאורים מסוג זה כאשר מושאלים מעולם המלחמה והצבא אל עולם הספורט יוצרים כפל משמעות ואוצר מילים ייחודי לחובבי הספורט הקוראים מוספים אלו.
        מטרת עבודה זו לסקור את התחום הסמנטי הלקוח מעולם המלחמה, הקרב ובעיקר הצבא על חילותיו השונים שממנו שאובים רבים מן המשחקים הלשוניים והציוריים וכן ביטויי הסלנג המתוארים בלשון עיתוני הספורט. כמו כן יבדקו המאפיינים הצורניים של עיתוני הספורט, התכנים הרווחים הקשורים למלחמה וצבא, והגורמים המשתתפים בתקשורת עיתונאית מסוג זה. בנוסף ינותחו התכנים מבחינת אפיונם הלשוני. לבסוף יבא סיכום ודיון על כל הממצאים אשר יובאו בעבודה.