תורת המיקום ציון 92 – שיעור 1 מבוא
מבוא
עד לא מזמן חקרו רק מה לייצר, איך ועבור מי (איך מתחלקת ההכנסה). לא בחנו את השאלה – היכן. זאת, מכיון שסברו כי מיקום אינו משפיע על הפעילות הכלכלית של הפירמה כיון שהתנאים בכל המקומות זהים וגם מכיון שסברו כי הוצאות התחבורה כל כך נמוכות שאפשר להתעלם מהן. עם זאת, מודל היתרון היחסי שמונח ביסוד מסחר בינלאומי מבוסס על כך שעלויות היצור הן שונות בין אזורים שונים (אקלים, קרקע, אוצרות טבע וכו') ולכן כדאי למדינות להתמחות ולסחור ביניהן. לאחרונה החל מספר גדל והולך של כלכלנים להגיע להכרה כי הנחות אלה לא נכונות. מרטין בקמן (1968): "תורת המיקום עושה שימוש בתיאוריה הכלכלית בכדי ללמוד את המימד הגיאוגרפי של פעילות כלכלית" (ללא הכנסת שינויים בתיאוריה הכלכלית).
החלטות מיקום:
§          ברמה האישית.
§          ברמת העסק: מחיר הקרקע, מיסוי והוצאות תחבורה משפיעות על מקסום הרווחים של העסק. גם איפיון המדינה יכול להשפיע על החלטת מיקום וזאת בשל מדיניות הממשלה (מיסוי, תמריץ, הקלות וכד') וכן בשל תקנות וחוקים.
רקע היסטורי לבחירת מיקום (עמ' 7) בעבר היה הכרח לבצע את הפעולות הכלכליות קרוב למקום שבו נמצאו המשאבים הטבעיים, כיון שהטכנולוגיה הקשורה בתחבורה של העברת חומרים לא היתה משוכללת. עם הזמן שופרו אמצעי התחבורה. תהליך זה אפשר גמישות גדלה בבחירת המיקום של הפעילות הכלכלית. עם הזמן גם חלו התפתחויות בתחומים אחרים כמו פיתוח שטרות כסף וכרטיסי אשראי והקמת מוסדות פיננסיים לאומים ובינלאומיים. ההתפתחות בתחום המדיני כוללת יצירת מדינות וגושי מדינות הקשורות ביניהן בהסכמי מסחר. התפתחויות אלו עודדו מסחר בכל הרמות (בתוך/ מחוץ למדינה). גלובליזציה: במחצית השניה של המאה ה- 20 חלה גם התפתחות חשובה הקשורה לנושא המסחר הבינלאומי; מעבר של מדינות רבות לשערי חליפין ניידים והסכמים בינלאומיים שהביאו לביטול הגבלות מנהליות על מסחר בינלאומי ופתיחת הגבולות למעבר חופשי של סחורות, שרותים וגורמי ייצור. תהליך זה הרחיב את הבחירה כיון שאין הגבלה ע"י גבולות אלא רק לפי כדאיות כלכלית.