קורס 10800 – דיני חוזים   –   תשובות לממ"ן 12
סמסטר:2012א ציון – 97
חומר הלימוד למטלה:    יחידות 3-5
שאלה מס' 1
סעיף
2 3 לחוק החוזים קובע כי  "חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת וגו'…" מהכתוב עולה כי הצדדים ניהלו בניהם בע"פ מו"מ לכריתת חוזה ואף העלו דברים על הכתב ומדובר למעשה במקרה של זיכרון דברים בין הצדדים, בתהליך מו"מ אשר כמעט והבשיל לידי כריתה. ניתן לבסס הנחה זו ע"י בחינת שני המרכיבים לתוקפו של זיכרון הדברים – גמירת דעתם של הצדדים והמסויימות.
לצורך כך אסתמך על  מספר ציטוטים מהמקרה המתואר המעידים על הדבר:
גמ"ד: "נפגשו מספר פעמים | החליטו השניים לערוך פגישה מסכמת | כתבו מסמך שכותרתו:
"סיכום הסכמות העסקה למכירת מניות" | פרדי ידווח על העסקה לרשם החברות | מסכימים הצדדים לפעול לאלתר" מסויימות: "ניהלו משא ומתן למכירת מניותיו של אסף | במסמך פרטו את כמות המניות שיתמכר ואת תיאורן ותמורתן" אם כן ניתן ללמוד מהכתוב כי הצדדים חתמו למעשה על זיכרון דברים בתהליך המו"מ המתקדם לכריתת חוזה כשאומד דעתם בולט וברור ואף קבעו כי נוסחת הקשר תהיה בחתימה על החוזה הרשמי אצל עורך הדין כשבוע מאוחר יותר. למרות שהחוזה הסופי לא נחתם באופן מעשי בסופו של דבר, ניתן ללמוד לאור הפסיקה ב- ע"א משפטים8/77 רבינאי נ' חברת מן שקד כי מתוך הפרטים לגבי הגמ"ד והמסויימות, ולאור זאת שניתן להגיד כי המו"מ היה בשלב מתקדם לקראת כריתתו ורק סירובו של פרדי לחתום מנע זאת, סביר כי ביהמ"ש יפסוק כי החוזה שריר וקיים וכי על פרדי לקיימו. גם אם יטענו כי לא הוזכר כלל המושג "זיכרון דברים", ניתן לראות כי בפסיקת רבינאי מופיעה הקביעה הבאה: "אף שהפרוטוקול לא הוגדר על ידי הצדדים כזיכרון דברים, נראה כי במהותו דומה הפרוטוקול לזיכרון דברים, ועל כן, נכון יהיה ליישם בענייננו את האמור בפסק הדין בע"א משפטים8/77" – קביעה זו תמצב למעשה את המסמך כזיכרון דברים לכל דבר. בתשובה לסעיף א ניתן לומר כי מעמדו של המסמך הוא חוזה קביל ומחייב ויש לכבדו כחוזה חתום לכל דבר. משפטים/משפטים סעיף ב-1) כאן אסתמך על סעיפים 14א, 14ב  וכן משפטים המפרטים את עקרונות הטעות / הטעיה וכן לבדוק את עניין תום הלב. נאמר כי טרם החתימה על החוזה נודעה לפרדי העובדה הבאה: המניות האמורות אינן כוללות זכות הצבעה, בניגוד למה שחשב. ראוי לציין כי כאשר עוסקים במניות, ההבדל בין מניה ללא זכות הצבעה לבין מניה עם זכות הצבעה הוא מהותי. מידע זה יבוא לידי ביטוי בניתוח יסודיות הטעות בהמשך.   אנתח את העובדות לפי מספר אפשרויות. מקרה ראשון: ע"פ סעיף 14א – "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה".  ניתן לומר כי ע"פ הכתוב פרדי התקשר בחוזה עקב טעות בהבנת סוג המניות שרכש (הקש"ס) – הוא חשב כי מדובר במניות עם זכות הצבעה ואז הן כדאיות עבורו וכעת מתברר כי מדובר במניות שאלות הממ"ן שאלה
1      אסף ופרדי ניהלו משא ומתן למכירת מניותיו של אסף לפרדי בתמורה למחיקת חובותיו בחברה. לאחר שנפגשו מספר פעמים, החליטו השניים לערוך פגישה מסכמת.  השניים כתבו מסמך שכותרתו:
"סיכום הסכמות העסקה למכירת מניות"  במסמך פרטו את כמות המניות שתמכר ואת תיאורן ותמורתן. כמו כן נכתב: "הצדדים מתחייבים לחתום על הסכם אצל עוה"ד תוך שבוע מיום זה ובינתיים ועוד לפני החתימה,  פרדי ידווח על  על העסקה לרשם החברות ולגופים הקשורים בחברה בקשר עסקי. כמו כן, מסכימים הצדדים לפעול לאלתר בהתאם למוסכם".  כעבור שבוע, במועד החתימה המיועד,  הודיע פרדי שהוא אינו מעוניין בחוזה.  אסף ענה לו:
"אבל כבר יש ביננו חוזה" והוציא את מסמך "סיכום הסכמות העסקה" שתואר לעיל.
(מבוסס על (ת'א)
1 769/09 אסף נקדאי נ' פריק שואו בע'מ (2010)   א.   מה מעמדו  של המסמך האמור? ב.   האם תשובתכם לסעיף א' לעיל תשתנה נוכח העובדות הבאות: טרם החתימה על החוזה נודעו לפרדי העובדות הבאות:  1.  המניות האמורות אינן כוללות זכות הצבעה,  בניגוד למה שחשב.
2 .  ערך המניות ירד ולכן העסקה במתכונתה זו אינה משתלמת. (בתשובתכם התייחסו לכל אחת מהעובדות הנזכרות)   שאלה
2    צבי בעליו של קוטג'  ברמת השרון,  השכיר את הקוטג'  בשנת 1983 לרפי.  במסגרת הסכם זה, התחייב רפי להסיר מהמושכר כל דבר שתיקן,  החליף,  שיפץ או התקין.  כמו כן התחייב להחזיר את המצב במושכר לקדמותו. הסכם השכירות המקורי הוארך במשך שנים. בשנת 2005 נפטר צבי ורפי חתם על הסכם עם שרי,  אלמנתו של צבי.  בהסכם זה נכתב: "רפי מתחייב    להשיב את המושכר למצבו כפי שהיה ביום חתימת ההסכם.". עם סיום ההסכם,  החזיר צבי את הקוטג' למצב בו היה ב- 2005.  שרי טענה לעומתו כי עליו להחזיר את הקוטג'  למצב בו היה ב- 1983. (מבוסס על (חי') 24147/06 עיזבון המנוח צבי זלוטניק ז'ל נ' מרסל קופטי (2010) )    א.   מהי המחלוקת שבין הצדדים? ב.   כיצד יפתור בית המשפט את המחלוקת שבין הצדדים?
ג.   האם תשובתכם לסעיף ב' לעיל תשתנה נוכח העובדה הבאה: שרי היא זו שנסחה את ההסכם.
שאלה
3    אתי,  קרובת משפחה של ירון,  סכמה עימו בעל פה שהיא תקנה ממנו בית שבבעלותו תמורת
2 ,000,000 ₪.  בשל קרבת המשפחה ביניהם,  הסתפקו השניים בלחיצת יד ובארוחת ערב חגיגית בפורום משפחתי ונמנעו מעריכת חוזה בכתב.  אתי,  שירדה לארה"ב השכירה את הנכס משך 10 שנים.
משהחליטה אתי לחזור ארצה, כעבור 10 שנים, נדהמה לגלות שירון משכן את הבית לטובת חובותיו.
בתגובה לטענותיה של אתי ענה ירון שהיות ומעולם לא נערך בינהם חוזה בכתב, לא היה ביניהם מעולם חוזה והבית שייך עדיין לו.   א.   האם נכרת חוזה בין אתי לירון? (בתשובתכם, דונו בטענות הצדדים לאור קביעות הפסיקה) ב.   כיצד יתייחס בית המשפט למקרה האמור לאור הקודקס החדש?  ומה היחס בין הוראת הקודקס החדש בעניין זה להלכת קלמר?    שאלה 5   גלית נרשמת למכללת "לימוד בסטייל"  ושלמה שכר לימוד בסך 20,000 ₪ ב- 10 שיקים.  בטרם פדתה המכללה את השיקים בטלה אותם גלית.  לטענתה היא זכאית לבטל את השיקים שכן היא סובלת מהפרעה נפשית והיא נוצלה ע"י המכללה. (בהשראת (חי')  8949/07 המכללה המשותפת בע'מ נ' גלית קדוש ( 2010) )  א.   דונו בטענתה של גלית לאור עילת העושק.   ב.   האם תשובתכם תשתנה נוכח העובדה הבאה: גלית היא פסולת דין ויש לה אפוטרופוס. ג.   הניחו שבבואה של גלית להתעניין בלימודי המכללה, הוצגו בפניה תוכניות הלימוד והומלץ על תואר מסוים.  לאחר מחשבה,  אמרה גלית שהיא בעצם אינה מעוניינת ללמוד במכללה זו. בתגובה,  אמר היועץ שאם לא תירשם היום למכללה הוא יעביר למעביד שלה את המידע שספרה לו, לפיו אין לה תעודת בגרות וכי היא סובלת ממחלת נפש. "נראה איזו משכורת הוא ישלם לך נוכח מידע זה…" המשיך היועץ. "לעומת זאת אחרי התואר הוא בוודאי ייעלה את שכרך"  סיים את דבריו.  גלית שפחדה מההשפעה השלילית של המידע האמור,  הסכימה להירשם למכללה.  כעבור חודשיים,  גילתה גלית עובדות אלו למעסיקה והוא המשיך לתמוך בה.
גלית המתחרטת על הלימודים במכללה, מבקשת לברר את מצבה המשפטי. איזו עילה יש לגלית כלפי המכללה? מה הן התוצאות של עילה זו?