עבודה סמינריונית בקורס תקשורת כתרבות. נושא העבודה- השוואה בין ייצוגי נשים בקליפים של זמרות פופ בשנות השמונים ובשנות האלפיים

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
קורס
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2011
מספר מילים 33080
מספר מקורות 20

תקציר העבודה

תוכן עניינים
תקציר -…3
סקירת ספרות: 1. תפקידי מינים 4-7
                      2. מוסיקה וחברה –.8-10                       3. מגדר ומוסיקה –11-משפטים שאלת המחקר ושיטת המחקר 16-19
הצגת ממצאים: שנות ה- 80 ..20-39
                       סיכום שנות ה- 80 –…40                        שנות האלפיים –…41-78
                       סיכום שנות האלפיים –79
סיכום -80-81
דיון -..82-84
ביבליוגרפיה –85-87
תקציר בעבודתי ניסיתי לבדוק באיזו מידה חל שינוי בין דימוי הנשים בקליפים (של זמרות מוסיקת פופ) בשנות השמונים, לעומת ימינו, שנות האלפיים. ההנחה העיקרית שלי הייתה כי הקליפים הפכו יותר ויותר מיניים ופחות פמיניסטיים. דרך סקירת הספרות בחנתי את השינויים שהתרחשו בחברה מבחינת שוויון מגדרי ותפקידי המינים, התפקיד שממלאת המוסיקה בחברה ונושא המגדר במוסיקה- כלומר הייצוגים השונים של נשים וגברים בעולם המוסיקה. לאורך הסקירה היה ברור כי בעשורים האחרונים אכן היה שיפור משמעותי במעמד האישה, בעיקר מאז התפתחות הפמיניזם בשנות ה-60 וה- 70, אך עם זאת, בכל הנוגע לייצוגי נשים בעולם המוסיקה ובקליפים בפרט, נדמה כי מגמת הפמיניזם הייתה בירידה. הסבר אפשרי להתגברות תופעת העירום ו"ירידת" הפמיניזם הוא התפתחות הפוסט פמיניזם במהלך שנות ה- 90 והאלפיים, לפיו השוויון המגדרי כבר הושג ולמעשה, כל הפעולות שעושות כיום נשים הן בגדר בחירתן החופשית כשוות זכויות. גם עניין המיניות (וליתר דיוק, היפר מיניות) והעירום הוא חלק מאותה בחירה חופשית ולכן אין פסול בו- הוא עדיין נחשב כהבעת חוזק ועוצמה נשית, גם אם לא מדובר על ייצוגים פמיניסטיים "מקובלים". ממצאי המחקר שלי איששו את סוגיית האירוטיות וההיפר מיניות בשנות האלפיים כעובדה בשטח, כשרוב הקליפים היו חושפניים ביותר, בהתאם למגמת הפוסט פמיניזם והשליטה הנשית דרך מיניות. המיניות הבוטה בשנות האלפיים, שלרוב ציירה את הזמרות כמעין חשפניות, היא ההפך הגמור כמעט מההתגרות התמימה של הזמרות בשנות ה-
8 0. ניכר כי אכן היה שינוי מהותי בייצוגן של זמרות פופ בקליפים בין העשורים, אך הממצאים לא היו חד משמעיים- בכל אחד מהעשורים היה קליפ מפתיע, שסתר את ההכללה לגבי אותו העשור: בשנות ה- 80 הייתה זאת שר הנועזת והליברלית שהתייחסה לגברים בצורה שונה לחלוטין מזמרות אחרות בעשור כמו מדונה וסינדי לאופר (שלמרות דימויין הפמיניסטי הקפידו להיצמד לערכים פטריאכליים של זוגיות ושליטה גברית), ובשנות האלפיים הייתה זו טיילור סוויפט שדימתה את עצמה לנסיכה בקליפ נקי ממגע מיני וחושפניות, מול האגרסיביות המינית של שאר חברותיה הזמרות, שלמעשה לא עולה בקנה אחד עם אף אחת מהפרשנויות הפמיניסטיות.