רפורמה בעמלות הבנקים
מוסד לימוד | אוניברסיטת חיפה |
מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
מילות מפתח | בנקים, עמלות, רפורמה |
שנת הגשה | 2012 |
מספר מילים | 5996 |
מספר מקורות | 10 |
תקציר העבודה
תוכן עניינים:
1. מבוא. 3
2 . מערכת הבנקאות בישראל. 4-5
2 .1. סקירה היסטורית. 4
2 .2. הבנקים בישראל ופעילותם. 4
3 . בנק ישראל והפיקוח על הבנקים. 6-8
3 .1. בנק ישראל סקירה היסטורית. 6
3 .2. תפקידיו העיקריים של בנק ישראל. 7
3 .3. הפיקוח על הבנקים. 8
4 . עמלות הבנקים והצורך בביצוע הרפורמה. 9-11
4 .1. מערכת העמלות הישנות. 10
4 .2. ביקורת על מערכת הבנקאות ושיטת העמלות. 10
4 .3. התערבות הרגולטור ע"פ מודל TOP DOWN 11
5. מטרות הרפורמה. 12-13
6 . תהליך החקיקה וביצועה של הרפורמה בפועל. 14-19
6 .1. שינויים עיקריים שהשיגה הרפורמה. משפטים
6 .2. בחינת השגת היעדים המוצהרים של הרפורמה. 16
6 .3. השלכות הרפורמה על החברה והמשק. 18
7. סיכום. 20 ביבליוגרפיה. 21
1 . מבוא
שוק הבנקאות הוא לב הכלכלה, שכן הוא מופקד על כספי משקי הבית והסקטור העסקי ועל התיווך הפיננסי בין חוסכים ובין משקיעים. ריכוזיות יתר וחוסר יעילות בתפקוד המערכת הבנקאית מקטינים את היעילות של כלל המשק, פוגמים בהקצאת המקורות ומייקרים את עמלות הבנקים. הרגולטורים, בעיקר בנק ישראל ומשרד האוצר, אחראים להגברת התחרותיות בשוק תוך שמירה על יציבות הבנקים, (צדיק, ארליך, 2007).
בתאריך
1 .7.2008 יצאה לדרך רפורמת עמלות מקיפה, אשר צמצמה באופן ניכר את מספר העמלות אשר היו רשאים הבנקים לגבות מלקוחותיהם בגין פעולות בנקאיות שונות. על מנת לבצע את הרפורמה בעמלות נדרשה פעולה משותפת הכוללת את בית המחוקקים ואת בנק ישראל, הגוף האמון על ביצוע הרפורמה.
מבחינתם של הבנקים בישראל הייתה מערכת העמלות הישנה כלי לצבירת הון מידי לקוחות הבנק, אשר רמת ידיעתם את סוגי העמלות ותעריפיהם הייתה נמוכה מאוד. מבחינתם של הלקוחות, נוצרה מעין אדישות באשר לכמות המידע הרב, אותו היו צריכים להכיל בכל הקשור לעמלות.
המחוקק במקרה שלפנינו, נחשף לבעייתיות שבמערכת הישנה הן בשל תסיסה ואי שביעות רצון של הציבור בישראל והן בשל מידע שנתקבל מגורמי לחץ חיצוניים כגון "אמון הציבור" שהוא מלכ"ר הפועל לקידום הגינות בעסקים. "אמון בציבור", פרט לחקר בתחום העמלות אף סיפק למחוקק ליווי וייעוץ מקצועי. כל זאת, על מנת לשנות את מערך העמלות הישן למערך הוגן והגיוני יותר.
הסמכות העיקרית שקבע המחוקק לבנק ישראל בביצוע הרפורמה, היא קביעת רשימה אחידה וברורה של שירותים בנקאיים עבורם רשאים התאגידים הבנקאיים לגבות עמלות. הפיקוח על הבנקים הוסמך לצמצם באופן ניכר את מספר העמלות. בנוסף לכך, ניתנה לבנק ישראל הסמכות להתערב במחירי השירותים הבנקאיים וכן הסמכות לפרסם השוואות לציבור במטרה לעודד את התחרות במערכת הבנקאית. בנק ישראל איפוא, היה אמון על התוויית המדיניות בכל הנוגע לשקיפות המידע אופן ביצוע הרפורמה ופיקוח על הבנקים שיעמדו בסטנדרטים החדשים אותה הציב המחוקק.
בעבודה זו נציג את השפעתו של הסקטור הציבורי קרי בית המחוקקים, ובנק ישראל על אופי התנהלות הסקטור הפרטי מול חלק נכבד של לקוחות הבנקים המהווים את רוב אזרחי המדינה, בכל הקשור לתהליך ולתוצאת הרפורמה בעמלות הבנקים.
תחילה נציג את אופייה ופעילותה של מערכת הבנקאות בישראל, את בנק ישראל כגוף המשמעותי ביותר ברגולציה על מערכת הבנקאות ואת חשיבותו בתהליך קביעת הכללים ויישום הרפורמה.
בהמשך נסקור את נושא עמלות הבנקים ונדון בצורך לביצוע רפורמה בתחום זה. נציג את המטרות אותם הציב המחוקק ועליהם היה אמון בנק ישראל באמצעות הפיקוח על הבנקים, נבדוק באיזה הקשר ובאיזה עיתוי בוצעה הרפורמה בעמלות ומי היו התומכים בה .
לאחר שנציג את אופן ביצוע הרפורמה בפועל, נבחן את השגת היעדים אל מול המטרות המוצהרות, שאותם הציבו המחוקקים ובנק ישראל ונבחן כיצד השפיעה הרפורמה בפועל על החברה והמשק בישראל.