ההיסטוריה של נשים בישראל מתחילה במאבק על שוויון. אף-על-פי שהחברה היישובית התארגנה כחברה חדשה שאימצה לעצמה רעיונות דמוקרטיים של שוויון, אף-על-פי שנשים כמו גברים הצטרפו לתנועות החלוציות, לכיבוש העבודה, לבניית התרבות והחברה הערבית, השוויון היה יותר סיסמה מאשר מציאות בפועל. בכל אחת מהמסגרות נדחקו הנשים לתפקידים שוליים ונאלצו להיאבק על זכותן להשתתף כשוות.
האישה הפכה להיות נושא מרכזי בדיון הציבורי ובשיח הפרטי   והנושא עלה למודעות  הציבורית והפרטית בחברה הישראלית .
עם הופעת התנועה הפמיניסטית המודרנית בארץ בשנות ה70 וה-80 יכלו חלק מן הנשים להכיר בעובדת האפליה השיטתית נגד נשים  ולהזדהות בעיקר  עם הדרישה לשוויון-שוויון במזכורות ,בקידום העבודה  ובחלוקת תפקידים.
לכן בעבודתי זו אני  אתייחס למעמדן של נשים בחברה הערבית , בתוך המשפחה , בשוק העבודה ובהשכלה גבוהה ואנסה  להציג את השינוי שהחל על מעמדה של האישה הערביה בשנים האחרונות  בשלושת התחומים הנזכרים , השאלה שעוסקת בה העבודה הינה: מה הם השינויים שחלו על מעמדה של האישה הערבייה בתוך החברה הערבית במשפחה , בהשכלה גבוהה ובשוק העבודה? בישראל חל שינוי ניכר במעמדה של האישה  הערבייה עקב השינויים שמתחוללים בחברה הישראלית ומרוח המודרניזציה  והדמוקרטיה  המאפיינים את המדינה. עם קום המדינה נוצר מפגש בין הערבים לבין תרבות המערב – החוקים החדשים, התעסוקה העירונית והחקלאות המודרנית – ומפגש זה חולל שינויים בחברה הערבית בכלל ובמעמד האישה בפרט.