מבוא
בעבודה זו אנתח את סיקור הנסיגה מלבנון בעיתונות הכתובה באמצעות תיאורית המסגור(framing). העבודה תתמקד באופן שבו העיתונות הפופולארית יצרה מסגור שתומך בנסיגה חד צדדית מלבנון בעוד שהעיתונות האיכותית הקפידה על סיקור עובדתי ולא קביעתי. אחת הדוגמאות הבולטות לאופן בו התקשורת ממסגרת את הידיעות משתקפת באופן שבו השתנה הלך הרוח סביב הנסיגה בתוך יממה אחת בלבד. יום לפני השלמת הנסיגה מלבנון, ב- 23 במאי 2000 הכריזה הכותרת הראשית של ידיעות על יום הנסיגה כ"יום של השפלה". 24 שעות לאחר שהכריזה על  "יום של השפלה", צהלה כותרת ידיעות אחרונות : "אמא, יצאנו מלבנון"(24.5.00). כותרות הענק קובעות, כמעט שרירותית, הלוך רוח ציבורי במקום למסור מידע. התפנית הקיצונית בתגובות העיתונאים לכיוון האופטימי, שלא לומר האופורי, התחוללה תוך 24 שעות. כאשר התברר שאין נפגעים לכוחותינו ("אף לא שריטה"), החל הסיקור להיות עמוס פאתוס ונוסטלגיה.  שאלת מחקר – האם קיים הבדל בין האופן בו העיתונות האיכותית מסגרה את נסיגת צה"ל מלבנון, לבין האופן בו העיתונות הפופולארית מסגרה את אותה הסוגיה?
השערת המחקר- השערתי היא שקיים הבדל באופן הסיקור של יציאת צהל מלבנון בין העיתונות הפופולארית לבין העיתונות האיכותית. בעוד שהעיתונות הפופולארית נוטה למסגר את הנסיגה כהצלחה או השפלה, העיתונות האיכותית נוטה לכותרות ומסגור פחות קביעתי ויותר עובדתי.
על מנת לבחון את הסיקור התקשורתי בנושא הנסיגה אשתמש בתיאורית המסגור; אבחן את צורת הסיקור ואנסה לעמוד על ההבדלים שבין סיקור הפרשה בסוגי העיתונות השונים בישראל (אליטיסטית/פופולארית), במידה ויימצאו. כמו כן, אבדוק האם ניתן להצביע על השפעה של הסיקור על דעת הקהל וזאת באמצעות השוואת מספר הידיעות התומכות בנסיגה לבין אחוז התומכים בנסיגה כפי שפורסם בסקרי דעת קהל. בחינת דעת הקהל תתמקד בנתוני סקרים שהתפרסמו במסגרת תקופת המחקר (מסוף חודש פברואר 2000, עם הוראת ראש הממשלה אהוד ברק לצה"ל להכין תכנית לנסיגה חד צדדית מלבנון ועד לנסיגת במאי 2000).  שיטה זו משלבת בין מחקר איכותי הכולל ניתוח תוכן של הידיעות ובין מחקר כמותי המתבסס על מספר הידיעות התומכות / מתנגדות לנסיגה וכן על נתונים מספריים מסקרי דעת קהל.
ניתוח תוכן איכותני-כמותי יכול לסייע להבנה טובה יותר של האופן בו מוסגרו הידיעות. ניתוח התוכן מתבסס על מספר קריטריונים: היקף הסיקור, דגשים, איזון, עובדתיות או פרשנות, נקיטת עמדה/ניטרליות, כינויים, אזכורים היסטוריים, ומקורות המידע.
א. סקירת ספרות א.1  אסכולת קביעת סדר היום אסכולת קביעת סדר היום נובעת מן ההנחה כי בעוד שאין בכוחה של התקשורת להגיד לאנשים מה לחשוב, עדיין יש ביכולתה להכווין אותם בכל הקשור לעל מה לחשוב . האסכולה טוענת כי יש ביכולתם של אמצעי התקשורת לקבוע את סדר היום הציבורי.  על מנת לגרום לנושא לעלות על סדר היום הציבורי, התקשורת מעניקה גישה קלה לנושא, מעצבת אותו בתבניות מוכרות, בדרך כלל על ידי הכנסת אלמנטים דרמטיים, ומפרשת אותו עבור הקורא או הצופה . מתוך אסכולה זו התפתחה "אסכולת הבניית המציאות" הגורסת שסיקור תקשורתי מציג את המציאות באופן ובזווית ראייה מסוימת. א.2 מסגור תקשורתי (Framing) בשנים האחרונות הפך המסגור לנושא פופולארי במחקרי התקשורת.  המושג מסגור מתייחס לאופן הצגת המידע החדשותי במסגרות קונספטואליות במטרה להשתלב בתפיסות הציבור (בלוך-אלקון, 2003).  את מושג  המסגור טבע הסוציולוג ארווינג גופמן. לטענת  גופמן (Goffman,1974), המסגור הוא תהליך בו עיתונאים בוחרים ומקטלגים מידע תוך שימוש בטיעונים לצורך נקיטת עמדה. המסגרות הנבנות הן סכמות הנותנות כלים פרשניים בעזרתן התקשורת מציגה את האירועים… קיימת מחלוקת האם המסגור הוא פועל יוצא של אסכולת סדר היום או של אסכולת הבניית המציאות. למסגור יש משמעות רבה כאשר אנו מדברים על תקשורת פוליטית. המטרה העיקרית של ניתוח התוכן היא לזהות ולתאר את המסגרות הקיימות בטקסט ובכלל. ניתוח תוכן, המגובה בתיאוריה מגובשת של מסגור, יוכל להימנע מלחטוא לתפקידו בכך שייחס לכל מונח או ביטוי, בולטות והשפעה שווה (מרום, 2009). ב.
העיתונות הכתובה העיתונות היא המקור הוותיק, המסורתי והחשוב ביותר למידע עדכני ולדו שיח דמוקרטי.  על אף כניסתם של אמצעי תקשורת נוספים, העיתונות הכתובה עדיין מהווה את אחד המוסדות המשפיעים ביותר על סדר היום… בעידן שבו קיים מספר רב של אמצעי תקשורת, העיתון מתאים את עצמו לכללי המשחק על מנת להתחרות על תשומת ליבו של הקורא…
ב.1
הבחנה בין עיתונות פופולארית לבין עיתונות איכותית לאחר שהגדרנו את המושג מסגור בעזרת מספר חוקרים ולאחר שדנו בכוחו של המסגור, נדון כעת כיצד הלכה למעשה נעשה בו השימוש. לשם כך אנו נבדיל בין שני סוגי עיתונים: עיתון איכותי ועיתון פופולארי, שכן את אסטרטגית המסגור נראה באופן שונה בשני סוגי העיתונים. רועה (1994) במאמרו עורך השוואה בן העיתונות האליטיסטית לבין העיתונות הפופולארית… לימור ומן (1997) בספרם "עיתונאות" גם כן מגדירים מהו עיתון איכותי ומהו עיתון פופולארי Broadsheet.. ב.2
עיתונות פופולארית- "ידיעות אחרונות" נוסד ב-1939 על-ידי נחום קומרוב ויצא בתחילה בשתי מהדורות – אחר-הצהריים וערב… "ידיעות אחרונות" פועל על פי "נוסחת יודקובסקי" שעיקרה: כתיבה פשוטה בסגנון קליל ותמציתי בעברית ברורה ומובנת לכל… כך התפתח "ידיעות אחרונות" למשהו שבין טבלואיד בריטי צעקני לבין עיתון broad sheet מכובד וענייני.
ב.3 –עיתונות איכותית- "הארץ" הארץ" היה עיתון בוקר, היחיד שמראשית קיומו לא השתייך למפלגה פוליטית, אם כי היה מזוהה עם החוגים ה"אזרחיים"… בתקופתו של שוקן התאפיין העיתון בקו מערכתי קבוע ונחרץ, שבו ניתן משקל רב למאמר המערכת הלא-חתום. העורך דגל בהפרדת דעות וידיעות ובפרסום עמדות שונות ומגוונות. עם זאת, צונזרו מאמרים והעריכה נעשתה על פי דעתו של שוקן… במשך שנים רבות נחשב "הארץ" לעיתון אליטיסטי, אם בשל הדעות שהובעו בו ואם בשל סגנונו הארכני והמעמיק… פורמט ה- Broadsheet עם הדפים הגדולים, הטורים הצרים, אותיות קטנות וכתבות רבות המתחילות בעמוד אחד, מקשה על מלאכת קריאת העיתון …פלאוט (2002) טוען כי עיתון "הארץ" מטיף לשמאלניו ג. מקרה הבוחן: נסיגת צה"ל מלבנון לקראת סוף שנות ה-90 הלך והתרחב הוויכוח הציבורי בישראל לגבי נחיצות שהייתו של צה"ל בלבנון. הוויכוח הניטש בין הצדדים היה בעיקר סביב שאלת ביטחונם של יישובי הצפון במידה ויוחלט על נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון. ב-11 באפריל 1996 החל מבצע "ענבי זעם" שמהלכיו היו דומים למבצע "דין וחשבון" שנערך ביולי 1993. שנת 1997 היתה שנה קשה ביותר מבחינת אבידות לצה"ל מאז סיום מלחמת לבנון… במאי 2000, צה"ל יצא מלבנון ונסוג דרומה לעבר הגבול הבינלאומי בין לבנון לישראל. בתקופה שקדמה להחלטה לסגת מלבנון, העיתון היה מלא בידיעות עגומות בדבר היתקלויות בין חיילי צה"ל בדרום לבנון ובין מחבלים… המסגור התקשורתי הציג את הנסיגה המתקרבת כניצחון החיזבאללה על צה"ל וקריסת צד"ל, והנסיגה תוארה כבריחה, כמנוסת בהלה ולא כיציאה מסודרת.
במסגרת העבודה אציג באיזה אופן הובלטו הידיעות החיוביות על הנסיגה לעומת ביקורת זו, באופן שמסגר את כלל היציאה מלבנון כאירוע חיובי והכרחי.