ממ"ן
1 3:
שאלה
1 :
הרצל נולד בשנת 1860 בבודפשט למשפחה יהודית מתבוללת והתחנך על ברכי התרבות הגרמנית, שאותה העריץ. בהיותו בן 18, עקרה המשפחה לוינה. בבירת הקיסרות האוסטרו-הונגרית החל בלימודי המשפטים. תקופת לימודיו תרמה להעשרת עולמו הרוחני וקרבה אותו לראשונה בחייו אל גילוייה של האנטישמיות.  באותה עת הופיע ספרו של אויגן דיהירנג "השאלה היהודית כשאלה גזעית, אתנית ותרבותית". הרעיונות שהיו כלולים בו זכו לאהדה של חלק מציבור האינטלקטואלים. הרצל, שקרא את הספר, זועזע קשות מהרעיונות האנטישמיים שבו. הרצל סיים את לימודי המשפטים. אולם חייו כיהודי, המנסה למצוא עמדה של כבוד בקרב החברה הסובבת אותו, החלו להיות קשים ומהולים באי נחת מתמיד.  בוינה של שנות השמונים נשמעו דיבורים על "בעיית היהודים" וקול המתנגדים לאמנציפציה, שניתנה ליהודים, הלך וגבר. יהודי מתבולל כהרצל היה שרוי באותה עת במועקה פסיכולוגית קשה. אובדן זיקתו היהודית לא הביא את השוויון המיוחל, ובמרחק של פחות מדור, מאז קיבלו היהודים את האמנסיפציה, נשמעו קולות רמים נגד המשך נתינתה. עם סיום לימודיו עסק הרצל בכתיבת מחזות ונתמנה לכתבו של העיתון החשוב ביותר באוסטריה: NEUE FREIE PRESSE. באוקטובר 1891 נשלח הרצל לפריס כשליח העיתון. שהייתו בבירת צרפת אפשרה לעיתונאי הצעיר להתבונן מקרוב בגילויי שנאת היהודים במדינה, שהתפארה על היותה הראשונה באירופה להסיר את ההפליה מעל היהודים. בין גילויי השנאה בלטו כתביו האנטישמיים של אדוארד דרימון, שהטיל על היהודים את האשמה בתבוסותיה הצבאיות של צרפת. באווירה זו התגבר בתודעתו של הרצל הצורך להבין את בגורמים לשנאת היהודים כצעד ראשון לפתרונה של הבעיה.  האווירה האנטישמית בצרת הוחרפה בעטייה של פרשת תעלת פנמה, שערורייה כספית, שבה היו מעורבים אילי הון ומשקיעים יהודים לצד בני המעמדות הגבוהים של החברה הצרפתית. הרצל החל להגות בתכניות שונות לפתרון מצוקת היהודים.