שאלה 2 : א.
רופין הגיע לישראל במאי 1907 במטרה לחקור את מצבה הכלכלי של ארץ ישראל, הוא שהה כאן כחצי שנה. עם שובו לגרמניה הגיש תזכיר לוועד הפועל הציוני, בתזכיר רופין כלל את ההמלצות הבאות:
השגת אוטונומיה יהודית בא"י שתשמש זרוע מבצעת ותקיים את הקשרים עם השלטונות העותמוניים. רופין התרשם מהעתיד הצפוי ליהודים בא"י והחליט לוותר על הקריירה האקדמאית שלו ולהשתקע בא"י. עקב המלצותיו החליט הוועד הפועל הציוני המצומצם להקים משרד של ההסתדרות הציונית בא"י אשר בראשו יעמוד רופין. ב1908
הוקם המרד הארץ ישראלי פתיחת המשרד בא"י חתמה את עידן המדיני של הרצל ופתחה עידן חדש בתנועה הציונית ,העידן המעשי. עבודת המשרד הארץ ישראלי נועדה להבטיח את חוסנו הכלכלי של היישוב, את הרחבת שטחי הקרקעות שבבעלותו ואת ליכודו הלאומי. רופין רכש את אמונם של חוגים בא"י, גישתו החיובית לבעיות העלייה השנייה עשו אותו אהוד ורצוי. רופין השקיע מאמץ בישוב אדמות שנרכשו עד שנת 1908 וברכישת אדמות חדשות להתיישבות ציונית ובקידום ההתיישבות העירונית לאומית.
רופין העלה בפני אנשי העלייה השנייה הצעות ליישוב מידי של האדמות שנרכשו, את הפתרון של הקמת מושבות ונטישת רעיון "כיבוש העבודה" דחו אנשי העלייה השנייה בשלב הראשון, אך משנת 1908 הגיעו חלקם למסקנה כי מאבקם ל"כיבוש העבודה" במושבות הוותיקות לא יניב פרי. ההתנגדות של האיכרים להעסקת יהודים במקום ערבים, העלייה המצומצמת וההבנה שלא יחול שינוי מהותי בגישת העלייה הראשונה כלפי העולים החדשים. כל אלה הולידו פתרונות חלופיים.